אני בדיכאון ובחרדות

אם את צריכה עזרה דברי איתי אני יודע מה את מרגישה.

מדיטציה דחוף , אם אין אני לי מי לי , צומי לא יעזור לך

היי יקירה, כואב לשמוע שזה מה שאת עוברת.
נשמע שאת זקוקה לעזרה, קשה לך להתמודד לבדך וזה מובן לגמרי!
אני מציעה לך לשתף את ההורים בתור התחלה
ולראות מה אפשר לעשות בעניין.
ללכת לפסיכולוג/קאוצ'ר זו אפשרות טובה,
הוא יעזור לך לצאת מהמצב, יקדם אותך עוד כמה צעדים בדרך אל האושר :)

שואל השאלה:
אין לי למי להגיד ואת מי לשתף אני לבד לגמרי בזה וזה עוד יותר קשה לי

תנסי לדבר עם ההורים אני ממליצה לך ללכת לטיפול מניסיון זה עוזר, את יכולה לדבר איתי גם בפרטי

בתור אחד שגם עבר ועובר את זה רציתי להגיד שיש דרכים תחביבים כמו משחקים ריצות יוגה מדיטציה מוזיקה צפייה בסדרות פריקה דיבור עם אנשים זה לא מרפא לגמרי אבל בהחלט מאפשר התמודדות ומביא כוחות

אני עושה מדיטציות 3 שעות ביום על מה אתה מדבר אם אתה מחובר לאני העליון שלך זה לא אפשרי לפגוע בך זה לא אפשרי לפחד ממשהו זה תלוי איזה כן אני לא מדבר על יוגה אני מדבר על התעוררות רוחנית התנתקות מהאגו וכו'

לא כולם יכולים להיות בודה וגנדי יש כאלה שקשה להם לשבת ולהתרכז במחשבות שעלולות להכאיב אז צריך מגוון אופציות

חחח ומה אתה חושב שלי זה קל ? גם לי יש אגו אני עושה את זה שנה האגו שלי סבל וסובל כל השנה הזאתי אבל האני העליון שלי משתלט עליי וזה שווה את זה

כן אבל לא לכל אחד מתאים אז חשוב לשמור על מגוון ולנסות עד שימצאו את מה שמתאים

היי יקרה,

משער שנדרשו כוחות רבים לעלות כאן, למצוא את המילים ולשתף אותנו בחוויה שמסעירה ומכבידה על ליבך...

ממה שתיארת נראה שנמצאת בסערת רגשות מתישה ומאיימת... אולי פחד שנובע מהעצבות הגדולה שמסרבת לעזוב... כמו להיתקע במבוך חשוך, שאין ממנו יציאה החוצה..

לא יכול לדמיין כמה את מרגישה לבד בכל התמודדות הזאת, כאילו אף אחד לא באמת מבין עד כמה שזה קשה לקום אל עוד בוקר, חסר כוחות שהחרדה נמצאת תמיד לנגד עינייך... איזה מייאש זה יכול להיות...

יקרה, גם באופן ווירטואלי, את לא צריכה להתמודד עם זה לבד...

כמו שכתבו כאן לפני, אולי פנייה לאיש או גוף מקצועי, תוכל לתת לך קצת יותר תשובות לשאלתך, ואולי טיפה להאיר קצת אור בקצה המנהרה...

בנוסף, אני רוצה לספר לך שאני מתנדב בעמותה שנקראת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת. אני מזמין אותך אל הצ'אט שלנו, צ'אט אישי ואנונימי לחלוטין. בצ'אט נוכל להקשיב, להבין יותר, לנסות לתמוך ואולי לחשוב גם על דרכי סיוע...
אני מצרף את הלינק לאתר, אפשר להתחבר גם מהנייד...

שלך

מתנדב סה"ר

הי אנונימית

קוראים לי מוריה, ואני מתנדבת בעלם בניידת הדיגיטלית, שזה פרוייקט שעוזר לנערים ונערות ברשתות החברתיות.
מהתגיות שלך ומהכותרת של הפוסט עולה כמה החוויה שלך עמוקה וכואבת, עד הנפש.. כתבת גם שזה מתגבר, כמה זמן זה כבר ככה?
כשאת כותבת שאת לא יודעת איך לצאת מזה ואת מתחילה לפחד מעצמך, אני ככה טיפה שומעת שאולי מרגיש שקצת איבדת שליטה על הרגשות או על החוויה, שיתפת מישהו ברגשות האלה?
אני רוצה לומר לך שזה לא מובן מאליו שכתבת פה ושיתפת, ביקשת עזרה. זה דורש כח ולא פשוט. כל הכבוד לך. שאלת מה לעשות, ואני חושבת שלכל אחד/אחת דרך אחרת אולי תתאים. צריך לחפש מה שיתאים לך...
רציתי להציע לך אם זה מתאים ואת חושבת שיכול לעזור, לכתוב לי. לפעמים במצבים כאלה טוב לשתף מישהו חיצוני וקצת עוזר להקשיב לעצמינו, לפעמים זה מקל למצוא את הדרך הנכונה לעזור לעצמך...

זה פרופיל של עלם, אבל אם תכתבי לפה הודעה פרטית, עם הכותרת של הפוסט ידעו להפנות אותך אליי, ונוכל לדבר. אפשר גם באינסטגרם/טיקטוק nayedet.digital או במייל שלנו [email protected].

מוריה.