נמאס לי מאז שאחותי נולדה עכשיו היא בת 4, אז ההורים שלי מתייחסים רק אליה ולא שמים לב אלי ולאחרים לי כל התשומת לב הולכת

זה מקרה נפוץ וכואב שקורה בהמון משפחות, תגידי להורים שלך שאת רוצה לדבר איתם ברצינות בנושא ותדברי איתם.

כנראה הם רואים בך האחות הבוגרת והמבינה ובה הם רואים האחות הקטנה והתלותית שצריכה יותר תשומת לב
את יכולה לדבר איתם על זה אני בטוחה שהם ישתדלו לנסות את זה, אבל תחשבי על זה שהם פשוט רואים בך האחות הבוגרת וזה לאו דווקא משהו רע

^גם אם מישהו בוגר זה לא אומר שהוא לא צריך תשומת לב.

אני לא אומרת שזה מה שזה אומר פשוט יש עוד נקודת מבט להסתכל עליה
וכמו שאמרתי למעלה היא יכולה גם לנסות לדבר איתם בכנות

הי יקרה,
נשמע מהמעט שכתבת שאת מרגישה מאד בודדה. נשמע שהמקום בו את אמורה להרגיש הכי נאהבת, מוגנית, בטוחה, לא מרגיש כך. אני מתארת לעצמי שאלו תחושות והרגשות שיכולות מאד לטלטל, להציף. נשמע שהרצון והכמיהה לתשומת לב רק הולכים ומתעצמים ויחד איתם מפלס הכאב הולך ועולה.
האם ניסית לדבר עם הורייך על כך? ואולי, אם זה מרגיש פחות נח, עם מישהו.י אחר עליו את סומכת. אולי עם סבתא, דודה או מורה בבית ספר, יועצת?
אני מתנדבת בסה"ר, סיוע והקשבה ברשת. רציתי להציע לך להכנס לצ'ט שלנו, צ'ט אישי ואנונימי, שם מתנדבים שלנו יקשיבו לך עם הרבה אמפטיה וללא שיפוטיות וינסו לסייע. ובעיקר, יהיו שם בשבילך.
מזמינה אותך מאד לנסות.
שלך,
מתנדבת סה"ר