זה ממש מחרפן אותי אנשים אני יודעת שזה ארוך אבל בבקשה אני משתגעת!!

אני לא יכולה עפ הבית ספר.
ולפניי שאתפ אומרים: כולם ככה ואין מה לעשות צריךלהתמודד.
ניסיתי! בבית ספר כשאני פותחת את הספר ורואה אתה שאלות אני יישר מתחרפנת אני מרגישה את העצבים שלי עולים בבת אחת מאפס למאה, ובבית בכל לאני משתגעת.
אני רואה את השאלות ואני מתחילה לחטוף חוםכאילו במתמטיקנ א י לא מבינה את ההגיון זה נראה לי מפגר לגמרי!

אבל כל המתמטיקה שלומדים בחטיבה ובתיכון זה לא חיוני לחיים, אפילו שאלתי את המורה שלי לחשבון אם היא לא הייתה ממורה היא הייתה משתמשת בזה?והיא אמרה לי לא.
אני לא צריכה לגעת את כל חוקי הכתיבה באנגלית! כאילו כל העבר והזבל הזה.... אני יודעת לדבר את שה, לא לכתוב את זה.
ובשיעורי היסטוריה בכלל מלמדים אותנו תורה, מדעים המורה כל כך מפגר! הוא כל ישעור מביא לנו מצגות עם עשרים ושתיים שקופיות שיש שם מילים כלל כךך לא מובנות, כאילו אתה באמת חודב שאני אזכור משהו מזה מחר?
ושנה הבאה אני הץהייתי אמורה חעבור לבית ספר חילוני אבל אמרו לי שהישיעורים שם אפילו יותר רציניים וכאילו אצל כל מי שאני מכירה החברים שלנם בבית הספר מפצים על הסבל של הלימודים אבל לא אצלי!!
ואצל החילוניים זה מרגיש לי כאילו ממש שונה אבל ברמה קיצונית ואני לא מתחברת לאף אחד, ולא מענייני םאותי אותם נושאים וניסיתי! באמת שניסיתי! וההורים שלי וסבתא שלי אמרו לי שזה בית ספר זה ממש חשוב לחיים, אבל הם לא עברו את מה דאני עברתי בבית הספר, אצל הדתיים אני נחשבת כאילו חילוניה, ואצל בחילוניים אני נחשבת דתייה.

אני חא יודעת אני פשוט משתגעת, אני לא רואה את עצמי ככה במשך עוד שש שנים, אני מרגישה תקועה, שום דבר לא משתנה שאני מעביר היום ועוד יום בתחשוה הזאת שכאילו גם בבית ספר משעמם לי ולא כיף לי כאילו בכלל, גם אחרי הצהריים אין לי מה לעשות ואני מעבירה תא כל המזן בטלפון ונמאס לי מזה כבר!
ניסיתי ללכת לפסיכולוגית אחרי לשוש פעמים הספיק לי והיא רק גרמה חי להירג שעוד יותר חרא וגורע ולא ייעצה לי בכלוום ואחרי הז מה? הלכ הלאמא שלי ואמרה לה שאני בדיכאון, ועכשיו זה לא יוצא לי מהראש!!
אז הדבר האחרון שחשבתי עליו זה ללכ. לקוראת בקלפים כי היא הבן אדם האחרון שאני מקווה שתיהיה חו תשובה איך לצאת מזה. אלב מה אם גם לה לא תהיה?!
אני כבר לא יודעת מה לעשות!
מה לעשות?