הילד שאני מטפלת בו לא רוצה את ההורים שלו.הוא מעדיף אותי על פניהם. ברמה שהוא בוכה כשאני קוראת להם לא רוצה ללכת אליהם

תנסי לבדוק מה הולך שם
תשאלי שכנים

תשאלי אותו למה הוא מגיב ככה ואם הוא חווה מעשה גרוע מהם

אולי הם עושים לו דברים רעים?? (למרות שאל תקפצי למסקנות ישר בלי לבדוק..)

ואולי פשוט יותר כיף לו ונחמד איתך , כי את מביאה לו את החום והאהבה שהוא צריך , שהוא לא מקבל (יכול להיות שבגלל זה יש לו חרדה..) , ואת יותר נמצאת איתו... אז יש מצב

שואל השאלה:
הם לא כל כך חמים ולא נותנים יחס ותשומת לב יותר מידיי הם תמיד עייפים ואני לא שופטת אבל אם הבאתם ילד אז קחו אחריות
אני משחקת איתו מטיילת איתו בעגלה באופניים ממוקדת רק בו
משחקת איתו משחקי קופסא כדור תופסת הכל הם לא ממש עושים תדברים האלה
אני גם דואגת לו שיהיה נקי כל פעם שאני באה כולו שחור בגוף ובפנים ושיער מלוכלך ודביק ישר שאני באה אני עושה לו אמבטיה מיוזמתי יש לי תחושה שלא מקלחים אותו בכלל אם נגיד לא באתי שבוע/שבועיים אז הוא אשכרה לא יתקלח בכלל
אני גם דואגת שיאכל כמו שצריך מבשלת לו מיוזמתי שיאכל טוב תכלס אני מתייחסת אליו כאילו הוא הילד שלי כי אני נמצאת איתו המון ואני מתה על החיים שלו

^את אומרת את זה בעצמך

את דואגת לו , מה שההורים שלו לא עושים.. אין פלא שהוא רוצה אותך..

אולי קרה משהו בבית

כמה זמן את כבר אתו? הוא היה במסגרות אחרות לפני זה?
למרות שיש "גיל שנתיים הנורא" זה לא נשמע טבעי. אפילו ילדים שחוו התעללות חוזרים להורים שלהם. צריך לקרות משהו מאד קיצוני כמו היעלמות של הורה כדי שהילד ימצא "דמות מטפלת" חילופית, ואז זה קשה בטירוף.
דברי אתם, אם הם יסכימו שיבוא איש מקצוע ויסתכל וייתן חוות דעת. הרי לא תישארי אתו לנצח.