3 תשובות
"אַרְבַּע מִדּוֹת בָּאָדָם. הָאוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ, זוֹ מִדָּה בֵינוֹנִית. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, זוֹ מִדַּת סְדוֹם. שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, עַם הָאָרֶץ. *שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ, חָסִיד.* שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, רָשָׁע" (אבות ה, י)-
"שלי שלך ושלך שלך, חסיד"- הכי מתאים למידת הנתינה, שנותן משלו ועושה לפנים משורת הדין.
יש בפרקי אבות פרק ב' פסוק א, "איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם, כול שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם"
אבל יש לזה עומק יותר.. אבל מהניסיון שלי, בנתינה, יש דבר שקוראים לו פירגון, אני מניסיון פשוט חושב שיש אנשים שה' רוצה לתת להם ומגיע להם, אז עם מספיק אומץ אפשר להתחיל להגיד ישר כוח לאנשים, או כול הכבוד על היוזמה או על האחריות או אפילו על העמידה בקושי, זה נותן כול כך הרבה כוח לאנשים.. אז זה בוודאי נתינה עצומה.. ושלא נדבר שזה "ואהבת לרעך כמוך", הכוח להתמיד בזה, זה באמונה שלכולם מגיע מה שהגיע, ואת יכולה רק לעזור לאנשים להבין שזה לטובתם ולעזרתם ובאמת בצלחה בלהבין את זה, כי זה לא קל.. אבל זה מספק מאוד
להשלים ולא לחמוד שום דבר של השני, ולהיות שמח במה שקיבלת.
שואל השאלה:
תודהה
אנונימית