אם חברה שלכם או חבר שלכן נפטר בתאונה

הייתי כנראה בוכה המון, אבל באיזשהו שלב חייב להמשיך הלאה..

הייתי בוכה

זה אולי לא היה חבר אלא משפחה אבל זה היה כמו חבר. ביום שהוא נפטר אז לפני שהודיעו לי בדיוק הייתי בחוץ עם הכלבה שלי, ואז ראיתי את השמיים פתוחים כזה ואת השמש באמצע, ממש כמו כניסה לגן עדן.

קשה לעכל .. ועצוב להמשיך בלעדיו.. רק לנחם ולתמוך במשפחתו.. למה לחשוב על זה?