16 תשובות
אפשרי ואני אספר סיפור אישי גם, כשהייתי ביסודי בסוף היום עשיתי שטויות ואז חברים שלי אמרו לי "שאלוהים יעזור לך" ואמרתי "לא צריך את העזרה שלו" ואז יום אחרי זה עברתי תאונת דרכים..
שואל השאלה:
אתם עונים ברצינות?
אנונימית
כן, אולי זה הסימן שלך ממנו
שואל השאלה:
הכחולה הזאת עם השם באנגלית.
זה באמת נשמע כמו סתם צירוף מקרים.
אבל כל אחד והאמונב שלו
אנונימית
לגמרי.
תקשיבי, ה' זה מישהו שנמצא לידך בכל רגע.
ויש את הסיפור על האישה שהתפתחה לחמנייה בתל אביב "ה', אם תהיה חנייה פנויה, אני חוזרת בתשובה". ברגע אחר כך, יצא רכב לשמאלה.
והאישה אמרה, "לא משנה, הסתדרתי."

לדעתי זה סימן, אבל מי אני ומה אני.
התפללה לחנייה.
זה סימן ממנו. את מנסה לחפש תשובה אז אני מניחה שסבבה לבקש סימן אבל סתם שתדעי (למקרה שתתחזקי) אסור להגיד דברים כמו "אם אתה קיים תשלח סימן"
מקווה שתמצאי את התשובות ואת הנחת שאת מחפשת:)
אנונימית
שואל השאלה:
תודה.
אבל בבקשה אל תגידו לי את סוג הדברים האלה אוקיי?
כי אלה בדיוק הסברים שגמרו לי לצאת מהדת ולשנוא אותה^
החוקים האלה של אסור את זה אסור את זה.
וכל ההמצאות האלה על זה שאם תעשה ככה וככה אז זה לא נכון, או אם תלכי בלי חצאית אז זה לא טוב.
כל אלה בדיוק הדברים שררמו לי לשנוא אתה אנשים האלה כל כך.


אבל תודה בכל מקרה.
אנונימית
צודקת שזה באמת קשוח ואפילו אני שאני דתיה זה סוג של גורם לי לפקפק בתורה שלנו, כי תכלס אם זו אמת מה הבעיה לשאול ולחקור?
אני חושבת שהתשובה היא שעדיף לא לחקור כי אין לנו את ההבנה להכיל את התשובות שנקבל. אבל אני מאמינה שלומדים להתרגל לזה וזו בדיוק האמונה.
אנונימית
שמעי, אני חילונית אבל אני מאמינה באלוהים.
אני ממש מדברת איתו כל יום, מבקשת סימנים (וגם סתם בקשות) והכל קורה.
ככל שעובר הזמן אני באמת מרגישה כאילו הוא לידי ותומך בי.
האמת שזה התחיל עם ההתקפי חרדה שלי.
עד אז לא הייתי בטוחה אם אני מאמינה או לא אבל גם לא התעסקתי בזה יותר מידי.
כשהם הגיעו, הרגשתי כאילו יש מישהו ששם לי יד על הכתף ואומר לי "העזרה כבר מגיעה" ולפעמים הרגשתי כאילו באמצע ההתקף משהו נכנס לי לגוף, גורם לי לצרוח "דיי!" וההתקף היה פשוט נפסק (ואני מדברת על התקפי חרדה של כמעט התעלפות).
עכשיו, אין לי כבר התקפי חרדה יותר אבל אני מרגישה אותו קרוב יותר מתמיד.

להאמין באלוהים בשבילי אומר להאמין בקיום שלו, ושכל עוד תנסי להיות האדם הכי טוב שאת יכולה ותלחמי בשביל עצמך, הוא יהיה שם בשבילך. ילחם לצידך. ויתן לך בכל יום הזדמנות חדשה להפוך לבן אדם טוב אפילו יותר.
אני לא חושבת שמה שאני לובשת ודברים כאלה משפיעים על האמונה שלי ועל התמיכה שלו בי.
אנונימית
זה מה שכיף באמונה, להאמין שכל מה שקורה זה בזכות ה' ושהוא עושה הכל לטובה. בכל פעם שקורה לי משהו טוב אני מודה לו כי אני מאמינה שלא משנה באיזו סיטואציה אני נמצאת, הוא שם איתי
זה עזר לי להיות חיובית יותר כי ככה שמים לב לדברים הטובים בחיים וזה באמת גרם לי לאושר
עצה מניסיון אישי, תנסי להתקרב קצת יותר אבל לא כי מישהו אמר לך, אלה כי את רוצה. זאת אומרת תחפשי את ההיגיון שלך בדברים שה' מצווה עלינו
כמו להודות על הטובה והרעה (כמו הנ"ל), לשמור שבת כי זה מקרב את המשפחה והחברים, ללבוש צנוע (או פחות חשוף) כי זה הרבה יותר מכבד אותך ואת הסביבה שלך, לאכול כשר כי זה יותר בריא (יותר נכון, מה שלא כשר לא בריא..)
אני מתכוונת, לא חייב שתקיימי את כל המצוות האלא, אלה כשתמצאי סיבה הגיונית בשבילך לכל דבר ככה תראי שה' ציווה אותם רק לטובת האדם והוא תמיד יהיה שם ויסלח לך תמיד, ואני מקווה שזה יעזור לך להחליט ולהתקרב אליו בעזרת ה', הרבה בהצלחה נשמה!!
הסימן שלך
אז את טוענת ככה:
מדינה אחת ממני יש ילדים שמתים ברעב, הפצצות תדירות על נשים ומבוגרים, רצח עם וקרבות נוראים (ואני די בטוח שכולם שם התפללו לאלוהים). אבל מה שחשוב לאלוהים הזה זה המאוורר שלי שלא עבד.

אם יטען המאמין הדתי ש - "נסתרות דרכי האל, אנו לא יודעים איך הוא פועל! אם הוא לא עושה משהו אז זה רק לטובתך!" אז כולנו נשכיל ונדע שגם אם לא היית מצליחה להדליק את המאוורר זה היה מהסיבה הזו, כך שבכל מקרה באלוהים עסקינן.


אם את מחפשת משמעות חיים חילונית את מוזמנת לקרוא ניטשה, עושה עבודה מעולה לדעתי.
יכול להיות שזה צירוף מקרים ויכול להיות שזה סימן, קשה לדעת ממקרה אחד.

בכל מקרה, כדאי לך להיזהר. יש משל שאדם אחד נופל לנהר סוער, וצועק אלוהים: "אם אתה קיים, בבקשה תעזור לי! אני סומך עליך! בוטח בך!" ואז נופל בוץ עץ למים ומישהו צועק לבחור: "תתפוס את הבול עץ ותצא" - האדם אומר: "לא! אלוהים יציל אותי!"

מגיע אדם נוסף, זורק לו חבל ואומר לו: "תפוס את החוט ואני אמשוך אותך החוצה" - הבחור אומר: "לא, אלוהים יציל אותי!" מגיעה סירת דייגים קטנה, אומרים לו: "בוא תעלה" והאדם אומר: "לא, אלוהים יציל אותי" - אפשר להמשיך עם מלא דוגמאות, אבל בסופו של דבר האדם התנגש באבן ומת.

מגיע האדם למעלה ושואל את אלוהים: "תגיד למה לא עזרת לי שזעקתי לך?" ואלוהים אמר: "לא עזרתי? שלחתי לך בול עץ, איש, ספינת דייגים!" - כך גם אולי אצלך. אם זה סימן, תפתחי עיניים, כי סימן לא חייב להיות משהו גדול.
והנה מצאת את האלוהים
אפשרי.