עצוב לי ): לאדעת ממש עצוב לי

האמת ,אני רושמת פה אותו הדבר כמה וכמה פעמים ומצפה שמישהו באמת יבין אותי כמו שצריך וזה לא קורה כמו כל החיים שלי מאז היסודי בערך אני כבר כיתה יא ועם אותו בעיות לול ,בעיה חברתית ,בודדה ,אפילו לא יוצאת מהבית ,כל היום מול המחשב לא מתקשרת עם אנשים כבר ,אמא שלי דאגנית למצב שלי בקטע אחר.
אני מרגישה טוב ולא טוב.... אני ממש ניתקתי קשר מכל מדיה חברתית כי אני מרגישה שאין לי צורך בזה יותר וכל מה שנובע לי ממדיה חברתית הוא רק דברים רעים.
הייתה לי תקופה שהייתי אדם ציני במיוחד בסטורי בטיקטוק וכו והאמת שההומור שלי ממש זרם טוב אבל אף אחד לא באמת התעניין בי באני האמיתי שלי אלא רק בהומור שלי ,אפילו הייתי כלכך סתומה בשביל לא לקלוט שהבן זוג הראשון שלי יצא איתי רק בגלל ההומור שלי ,וזרק אותי אחרי שבועיים ,פשוט לקח לי נשיקה ראשונה וזרק אותי. אין סיבה..הוא פשוט בגד /: נשמע עצוב אבל מפתיע שלא אכפת לי אני חושבת שלא אכפת לי מכלום כבר גם לא מעצמי ,לא אכפת לי מכלום באמת ואני שונאת את זה .
אכפת לי רק מהלימודים וזהו.
זה דפוק כי אני נשמעת אדם משעמם רצח וזה גם למה אף בן לא שם עליי בנוסף להכל ,אבל אם הייתי ממשיכה להיות הומוריסטית בקטע אחר במדיה חברתית בטח שהיו שמים עליי ,כלכך שטויות אנשים פשוט דוחים אותי
עוד משהו מצחיק ,ניתקו איתי קשר רק בגלל שאני רואה אנימה ,אני לא קרינג וגם אם כן מה אכפת לאנשים לאזעזל ,אני אהיה מה שבא לי בעצם
אפילו החבר הכי טוב שלי לפחות חשבתי שהוא כזה
התרחק ממני וניתק קשר כי אני כבר לא מצחיקה מדיי בשבילו
אני באמת מודה ולא מודה לאנשים האלה שהעירו את פניי לצאת מהבועה של המצחיקה הזאת
טוב לי בלי מדיה חברתית אבל מצד שני לא טוב לי להיות לבד אבל אני לא בטוחה כבר מה טוב לי.