10 תשובות
שואל השאלה:
המשך: על זה שאני רואה את אמא שלי סובלת ושקשה לה עם המחלה שיש לה, את אבא שלי נאנח כל רגע וגם קשה לו עם העבודה וגם איתנו הילדים כי הוא לא יודע מה זה אבא. על אח שלי הגדול שלפעמים שולח פרצופים עצובים ודכאוניים כאלה ואח שלי הקטן שפשוט משתגע ומציק שובר וגם לו קשה ואחותי הקטנה שהיא חמודה והכול אבל מתחילה להיות אגרסיבית ומכורה למכשירים סלולריים הילדה סכ"ה בת 4 יש לי עוד שתי אחים אבל זה יותר. זה פשוט כואב לי ואני בוכה מזה כל יום וקשה לי אני מרחמת עליהם. ועוד יותר שיש לי תחרדות מוות כל כך קשה לי אני כל הזמן חושבת מה אם מישו פתאום ימות וכל הלב שלי נשבר אני לא יכולה כבר רציני כואב לי מדי קשה לי לאזעזל קשה לי. ויש לי גם חרדה חברתית וקשה לי לבוא לבצפר קשה לי רע לי אני מדורדרת בלימודים ואני כבר לא יכולה באמת אני כבר בוכה איזה שעה ופשוט רע לי שורפות לי העיניים.
תודה למי שקורא❤
נ.ב. אפרוחי אם את רואה את ההודעה. אז תודה❤
אנונימית
אני כל כך מבין אותך. את צריכה לשתף מישהו במה שעובר עלייך ולא לעבור את זה לבד. בעז"ה תצאי מהטראומה ותשכחי מזה, ותוכלי לעזור לאחים שלך ולכולם.
היי אהובה שלי❤
מזל טוב, דבר ראשון
קודם כל אני רוצה לומר לך עד כמה שאני מבינה אותך, אולי זה לא מובן אבל אני מבינה אותך.
תחשבי על זה ככה:
הסרטון עשה לך טראומה, נכון, אבל מפה, כל פעם שקופץ לך לראש התמונות משם, תחזרי אחורה, לדברים מצחיקים שראית.
רפואה שלמה לאמא שלך.
אני מבינה אותך לגבי בבצפר, תתעלמי מאנשים שעושים לך רע.
אני יודעת שזה קשה, שאת שונאת שאומרים לך להתעלם, אבל תביני, זה בסופו של דבר באמת עוזר.
לגבי הלימודים, (קדימה מינוסים קדימה) זה בסדר אז לא להשקיע. ולראות הבגרויות תלמדי חזק מתמטיקה ואנגלית
בגרויות תמיד אפשר להשלים, את צריכה להתרכז בחיים שלך קודם כל.
אני מבינה אותך ממש לגבי המחשבות על המוות, כל כך מבינה אותך, שיש לי דמעות בעיניים.
פשוט אל תתמקדי בזה.
וזה קורה לי המון.
תחשבי ישר על משהו אחר, קחי תפלאפון ותראי סדרה, קחי ספר ותקראי, אפילו תתחברי לפה ותדברי עם אנשים.
אל תתני להם לקחת לך את הטלפון, זה יכול עוד יותר לשבור אותך, כי אולי זה עצוב אבל זה באמת הסחת דעת טובה .
מי שפוגע בך, תתעלמי, אמרתי כבר קודם, זה אכן קשה, אבל תתעלמי.
באמת שזה יעזור!
החברה שלך, שהייתה איתך במרפסת, אני בטוחה שהיא כאן בשבילך.
אל תתביישי, תדברי איתה! אני בטוחה שהיא תבין.
באמת שאני עושה כל מה שאני יכולה בשביל לעזור לך, אבל אני רק בת 15.. מה אני יודעת..
שתדעי לך שהדברים שלך נגעו לי ממש ממש בלב, ממש כואב לי.
אני אפילו לא מכירה אותך אבל אוהבת אותך המון המון המון.
את תמיד תמיד תמיד מוזמנת לדבר איתי, לא משנה איפה ומתי, תמיד.
באמת מקווה שעזרתי לך באיזשהי צורה..
אוהבת, ושוב מזלטוב!
שואל השאלה:
אומאייגאד עד עכשיו רשמתי וזה אשכרה נמחק. פאק. יואו אני לא יזכור עכשיו הכל.
אנונימית
היי לא זה לא נמחק..
כאילו..השאלה..
אם את רוצה לפרטי באמת בואי
שואל השאלה:
תודה❤ באמת תודה אני כבר לא יכולתי לשמור את זה ועד עכשיו אני לא מפסיקה לבכות ואין לי כוח לבית ספר. ואין לי מושג מה לעשות עם עצמי.
אנונימית
שואל השאלה:
לא השאלה נמחקה אני רשמתי עוד משו וזה נמחק כי הייתי באמצע לרשום וזה נסגר לי. אמרתי בעיקרון שממש כאב לי כי אבא שלי לא לקח את זה ברצינות ולקחת רק תקטע עם הטלפון. ובאמת הטלפון הוא ההסחה שלי אבא שלי אמר לי לא לגעת בטלפון מ10 ותראי עד מתי אני באמת שאני לא מסוגלת ואני לא יכולה עם זה קשה מדי אני לא יכולה ככ רע לי.
אנונימית
גם לי יש את הפחד מהמוות,אמא שלי אמרה לי כשנהיים זקנים כבר רוצים רק לנוח,ואני יודעת שהכל לטובה,ושכדי לי למצוא אנשים שעושים לי טוב,ולנסות להעביר את מה שאני רוצה לומר לעולם בצורה הכי טובה שיש,אני רוצה לכתוב עוד כלכך הרבה דברים אבל העיניים שלי לא נותנות לי אז אם את רוצה תזכירי לי אני אכתוב לך את כל מה שאני רוצה מחר *לב ענק*