5 תשובות
אם את מעוניינת תשלחי לי הודעה ונדבר על זה
דיכאון זה דבר נורא ובאמת שקשה שאין את הסביבה התומכת אבל נסי עד כמה שזה קשה ומכאיב פשוט לחפש פורקניים רגשיים נגיד כתיבה ריצה ציור וכן לדבר עם אנשים שמבינים שיכבדו אותך לא ישפטו ולא יבקרו את מה שאת מרגישה וחושבת זה מאפשר הקלה ואפשרות לשחרר ברגעים הכי קשים
אנונימי
אני מבין אותך ממש
שואל השאלה:
תודה שעניתם! ותודה שאתם ככה עוזרים!!
אנונימית
היי יקרה,
נתקלתי במילותיך, ולמרות שעברו כבר כמה ימים חשוב לי מאוד להגיב.
נשמע שאת מלאת אכזבות מהעולם, נראה שאת מרגישה שמכל האנשים הסובבים אותך, חסר לך משהו שיבין אותך באמת, ויקבל אותך כמו שאת רק יכולה לתאר לעצמי שאת אולי מרגישה פגועה... יתכן שאת בונה סביבך חומות, כדי שלא תפגעי שוב בפעם אחרת...

יקרה, כתבת שאת מרגישה שההורים אינם מבינים אותך, אך בכל זאת כדאי לנסות לשתף משהו מבוגר שאת סומכת עליו במה שעובר עליך ולא להישאר עם זה לבד. כמו כן, מציעה לך לחשוב לפנות לסיוע מקצועי, אצל רופא או פסיכולוג, אולי טיפול מעמיק יעזור לך לפרוק את הכעסים ואולי להרגיש טוב יותר.

בנוסף, מזמינה אותך אלינו, לצ'אט של סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) אחד המתנדבים יהיה שם בשבילך, לשיחה אישית ואנונימית. נקשיב , נתמוך וננסה לסייע.

איתך מרחוק
מתנדבת סה"ר