אז סיפרתי לקראש שאני אוהבת אותו..

ומשם הלך הכל טוב וחלק כי התחבקנו והוא אמר שהיה לו גם עליי, ועם הזמן זה הגיע לזה שהוא אמר שהוא מרגיש לחוץ ואמרתי לו סליחה והוא אמר שהכל בסדר ופשוט המחשבה של להיכנס לזוגיות מלחיצה אותו...
הוא סיפר לי שהוא לא יודע איך זה להיות בזוגיות וכשהייתה לו בת זוג הוא התנהג אלייה כמו חבר טוב ולא בן זוג, ושזה הפריע לה מאוד..
וזה שאנחנו גרועים במצבים אינטימיים..
ואמרתי לו שאם אני עושה משהו שגורם לו להרגיש לא בנוח שיגיד לי.. ושיש סיכוי שנמשיך פשוט להיות חברים כי אנחנו לא רוצים להרוס קשר כי זה יכול לקרות..
העניין הוא, גם אם נהיה רק חברים זה בסדר מבחינתי. כי אני אוהבת אותו. עדיין קשה לי לנשום מרוב אושר שהרגשתי באותו היום. אבל אני רוצה לדאוג לכך שאני לא אלחיץ אותו ואני לא רוצה להכריח אותו לעשות דברים שאינו מעוניין בהם. רק בא לי שיהיה שמח, זה הכל. הור הבן אדם הראשון שהתאהבתי אי פעם כי הוא הבן אדם שהיה הכי נחמד אליי. בחיים לא הרגשתי ככה ואני רוצה להיות מישהי מתחשבת ותומכת כלפיו. בקיצור, מה עליי לעשות בעניין? אנחנו גם שומרים על העניין בסוד..