היי לכל המאובחנים בדיכאון בנינו..

לדעתי זה נשמע שכדאי אבל אני לא מבין בזה עד הסוף
בינתיים תנסי לעשות כמה שיותר דברים שאת אוהבת וספורט, אומרים שזה עוזר
ולהתחיל לחשוב חיובי ועל דברים טובים, לאט לאט

אני לא מאובחנת ולא כלום אבל כן כדאי לך להשקיע זמן כסף בבריאות הנפשית שלך

לא רוצה לבאס אבל זה כן נשמע כמו דיכאון
לפני שאת משקיעה כסף תתייעצי עם מישהו שכבר אובחן, אני מניח שיש פה כמה באתר ותוכלי להתקדם משם
בהצלחה

שואל השאלה:
תודה, מעריכה שהשקעתם זמן לענות לי

היי קודם כל אני מצטערת שזה מה שאת מרגישה
אני מאוד מזדהה עם כל מילה שרשמת ויודעת מה את עוברת כרגע אני יכולה להגיד לך ששיתפתי את כל הדברים האלה מול הפסיכולוגית שלי והיא אמרה לי שלפי הדברים שהיא שמעה ממני היא מסיקה שיכול להיות שאני בדיכאון ואני הולכת לאבחון בימים הקרובים, ממליצה לך להתחיל טיפול גם לפחות שיהיה לך מישהו אחד לשתף בכל הדברים שאת עוברת ולא פשוט לא לעשות עם זה כלום, תטפלי בזה שתוכלי לצאת מזה ותוכלי לחיות את החיים בצורה יפה יותר מזה, הטיפול בפסיכולוגית תדע לכוון אותך ואם צריך תפנה אותך לאבחון לדיכאון אבל תעשי הכל בשביל לטפל בזה❤

אין לי אף אחת מהאפשרויות או משהו אבל יכול להיות שזה דיכאון או הפרעות אישיות גבולית (יותר נדיר אז לא להילחץ וגם לקחת אותי בעירבון מוגבל כמובן).
בכל אופן אם את מרגישה ככה אני חושבת שכדאי ללכת לאבחון, כדאי שתרגישי טוב

שואל השאלה:
היי אנונימית סופר ריגשת אותי, אני ממש מודה לך.

יאוו כןן אמלה כל כך.

תנסי לפרוק את הרגשות שלך בציור או פשוט לשבת ולשמוע שירים שקטים תנסי כמה שיותר להישאר רגועה ושלא תתני לדברים אחרים להשפיע עלייך וזה את תמיד מוזמנת לדבר איתי בפרטי בכל זמן❤

לגמרי אין לך על מה, אני יודעת בדיוק מה את עוברת ומרגישה וכמה זה קשה כל יום מחדש להתמודד עם ההרגשה הזו, זו לא דרך חיים שאני מאחלת למישהו ובשביל לצאת מזה צריך לשתף לפרוק ולטפל עם מישהו מקצועי שמבין בזה, מאחלת לך שתרגישי טוב הכי מהר שאפשר

תמיד כדאי לעזור לעצמך.
מה שאת מתארת זה מצב שאת עדיין יכולה לעזור לעצמך, תדחפי את זה קדימה, אל תתני לך ללכת לאיבוד.

שואל השאלה:
סיפרתי לאבא שלי והוא חושב שזה נורמלי ועושה לי נאום עכשיו. הןא בכל מקרה יקח אותי לפסיכולוגית אבל הוא חושב שזה סטנדרטי

יש אנשים כאלה, תתעקשי

אני ממש גאה בך אהובה אני הכי יודעת ומבינה כמה שזה לא קל וכמה ההורים לא באמת מצליחים להבין אמא שלי אמרה לי שזה "הגזמה" ושאני בסדר.. הם לא באמת יכולים להבין מה עובר עלינו באמת ואני ממש שמחה שתתחילי לטפל בעצמך אצל הפסיכולוגית מאחלת לך החלמה מהירה אוהבת אותך ותמיד כאן❤

שואל השאלה:
היי תודה אנונימית, ממש אוהבת אותך ומעריכה

רפואה שלמה.

שואל השאלה:
אמרתי גם לאמא שלי, היא אמרה שאני עושה דרמה וזה ההורמונים שמשתוללים אצלי ושאני סתם דרמתית. נמאס לי באמת

אני באמת ככ מזדהה איתך תקשיבי גם אל תכעסי על ההורים הם באמת לא יכולים להבין מה עובר עלינו מבחוץ הכל נראה להם רגיל הם לא יודעים מה את מרגישה באמת ומה את עוברת יום יום עם עצמך תני להם גם את הזמן שלהם לעקל ולהבין את מה שעובר עלייך ומעבר לזה הפסיכולוגית ואנשים מקצועיים שמבינים בזה יבינו מה את עוברת ויתנו לך הרגשה שאת לא לבד בזה והם איתך בתהליך

ניראה לי שזה לא דיכאון ושזה הפרעה דו קוטבית אם המצבי רוח שלך משתנים המון

היי,
שומעת מהמילים שלך שאת מרגישה מוצפת כל כך...לא אוכל לשער מה מביא את השינויים במצב הרוח, את הרגשות הרבים כל כך לצד תחושת הריקנות, אך נראה שזה מותיר אותך מותשת...אולי במין הרגשה שאי אפשר ככה יותר בסחרור הזה, שלפעמים קשה לראות איך אפשר להצליח להשתלט עליו כי תמיד רגש חדש יבוא ויתפוס מקום, ולך אין מנוח ושלווה...ועל כל זה נשמע שמצטרף אולי ספק, שאולי זה סתם, שאולי אין לזה מקום, כמו שאת שומעת מהסביבה...

יקרה, משערת לעצמי שבתוך מה שאת כותבת כאן את מגייסת כוחות ובוחרת לברר איך ואם אפשר להרגיש טוב יותר במצב הזה, נותנת מקום לתחושות שלך. מתארת לעצמי שאולי זה מבלבל, מחזקת אותך על הכוחות והאומץ...אל תשארי עם זה לבד.

מזמינה אותך אלינו לצ'ט האנונימי של סה"ר סיוע והקשבה ברשת. תוכלי לשתף, לפרוק, לחלוק נהיה שם, נקשיב, לא נשפוט, ואולי נוכל לחשוב יחד כיצד לסייע ואיך להמשיך.

מחכים לך, וכאן בשבילך,
מתנדבת סה"ר