למדתי קצת משחק (אחרי תיכון) ואני מתכננת להמשיך ללמוד משחק. אמא שלי אמרה לי לפני בערך שנתיים (כן, מלא זמן) -המשך בפירוט.

משהו בסגנון: לא כולם כישרוניים, זה כמו שדנה (אני- שם בדוי) לומדת משחק ובכלל אין לה את זה(חשוב לציין שהיא אף פעם לא ראתה אותי משחקת)
אנחנו בכללי לא בקשר טוב בכלל
והיא תמיד אמרה לי דברים שהם לא סבבה (אם זה על המראה שלי למשל, או על מי שאני)

ואני מנסה להבין למה עבר כל כך הרבה זמן, וכל פעם שאני חושבת על העתיד שלי במשחק- המשפט שלה מהדהד לי בראש. למרות שהיא בכלל לא דמות אימהית אהובה בחיי.

זה ממש דפוק להגיד דבר כזה לבת? או שאני סתם מגזימה? כי זה לא עוזב אותי.