בנות גם לכן זה ככה?

מתי שאין לי חבר תקופה של כמה זמן זה מרגיש לי מוזר ומרגיש לי דיכאון קצת ושאני צריכה מישהו.
ואז שאני משיגה חבר ואנחנו נהיים חברים אז פתאום זה מרגיש לי שזה בעצם עול בשבילי וחתיכת כאב ראש ואיזה תיק בשבילי ואז פתאום לא באלי כבר חבר...
אז אני לא יודעת כבר מה עדיף?
ניסיתי להגיד לעצמי:
א.שלא צריך חבר ושידידים זה פיתרון,אבל אז הבנתי גם שאין דבר כזה ידידים,כי בסופו של דבר כולם ירצו ממני משהו הבנים האלה!
וניתקתי קשר עם הידידים שהיו לי.
ב.וחברות זה גם לא פיתרון כי כל הזמן הן מקנאות אחת בשניה ולא אוהבת הרבה לדבר עם בנות מה לעשות אני כבר לא יודעת?