יש לי קטע כזה שאני בוכה כשאני מקבלת ציון שהוא לדעתי לא טוב ואנשים חושבים שאני רוצה צומי

צודקת זה מאכזב כי בסופו של דבר את רוצה להצליח... ומה אכפת לך מה אנשים חושבים זה הציון שלך לא שלהם שיתרכזו בשלהם

כי את רוצה צומי

כי זה ציון ממש טוב וזה לצומי כל הזמן.

שואל השאלה:
את יכולה להפסיק לענות על השאלות שלי אם אין לך משהו לא מעצבן לענות

כי אלה ציונים טובים לרוב האנשים
אני הייתי כמוך אבל למדתי בסופו של דבר שהציונים האלה לא מראים כלום וסתם שנאתי את עצמי כל השנים האלה ולאף אחד לא אכפת מהם באמת

wild girl
85 או 90 זה לא נקרא להצליח?

זה כן, זה למה זה נחשב צומי כשאומרים "אוף רציתי יותר"

שואל השאלה:
אולי במקצוע שאני לא ממש טובה בו הציונים האלה סבירים
אבל במקצוע שאני טובה בו ורגילה לקבל בו ציונים גבוהים יותר זה רע בשבילי

*אבל זה ציון גבוהה כפרע*

שואל השאלה:
אם ציפיתי ליותר
אז מן הסתם שהתאכזבתי ואני אגיד את זה אין קשר לצומי

ציפית לחמש נקודות יותר? אוי מסכנה פשוט 95 זה ציון נמוך
אל תשחקי אותה זה ציונים גבוהים
אני שמוציא 80-90 מודה שאני בכלל לא מתחת ל 80
אלו ציונים גבוהים די לצומי.

שואל השאלה:
אבל אם אני רגילה לקבל ציונים שהם בדרך כלל מאה או הכי קצת 98 (במקצועות שבהם אני טובה)
אז זה נמוך בהשוואה לזה

נמוך במה, שניים שלוש נקודות? אוי נו באמת.

וואו אני מבינה אותך
אחרי שהשקעתי מעצמי כל כך הרבה (כי באמת קשה לי לשבת וללמוד) ופתאום קיבלתי 80 ומשהו זה מאכזב כי ציפיתי מעצמי להרבה יותר אבל אף פעם הם לא יבינו חחח

הם חושבים ככה כי זה באמת נראה שאת רוצה צומי.
את מקבלת 85-90 ובוכה על זה, זה נראה לך הגיוני?
תסתכלי על זה מהזווית שלהם, כאילו--- באמת לבכות על ציונים כאלו?
אחותי, אני קיבלתי 9 במתמטיקה כשהייתי בכיתה ח וגם אז ירדה לי רק דמעה אחת והמשכתי הלאה עם חיי
היום אני בכיתה יא ואני ליטרלי צוחקת על עצמי שבכלל הורדתי דמעה בגלל ציון מטופש, הציון הזה לא משפיע ולא השפיע על שום דבר- סך הכל ציון מה יש לך לבכות עליו.
הייתי בחמש יחל בכיתה ח, ונשארתי בחמש יחל גם בכיתה יא. (ואני עומדת לגשת לבגרות בעוד חודשיים)

דיי תביני שציונים לא שווים את הדמעות שלך והם לא משפיעים על שום דבר וגם לא על הבן אדם שאת ולבכות עליהם לא יעלה לך אותם, נכון?
אז מה יעזור לך לבכות עליהם?
פשוט תמשיכי הלאה ותלמדי טוב יותר וכאילו ברצינות שמעי שציון 85 זה ציון סבבה לגמרי מה הבעיה בו בדיוק

באיזו כיתה את?
(את נשמעת באיזה כיתה ז-ח-ט כזה אז אני רוצה לבדוק שהניחוש שלי נכון)

שואל השאלה:
אנונימי תודה
סוף סוף מישהו מבין אותי
זה פשוט מבאס
ללמוד מלא ואז לקבל פחות ממה שרציתי כי זה מרגיש לי שזה אומר שאני טיפשה כי למדתי והשקעתי ולמרות הכל לא קבלתי את מה שרציתי

אוקי תקשיבי. עוד 20 שנה את הולכת להסתכל על הציון הזהולזכור אותו? לא!!!! אז לא צריך לדאוג . וילדים קוראים לך צומי כי זה מה שאת מציגה. תפסיקי לדבר עם ילדים מהכיתה/חברות שלך על זה שאת מקבלת ציונים טובים אבל הם לא טובין מספיק כי כולן שונאים כשמתנהגים ככה. וגם אולי הן קוראים לך צומי גם כי הם קילו נגיד 92 והם חושבים שזה ציון טוב ואז את קיבלת 95 לאת אומרת"אוף איזה ציון גרוע" זה מעליב גם אותם. המסקנה: תפסיקי לדבר עם אנשים על זה שאת מקבלת ציונים שתגלה הם טובים אבל את לא חושבת שהם טובים. כי את מעליבה גם אחרים.

שואל השאלה:
אני לא מדברת על זה עם אף אחד בדרך כלל רק כאן
ואני בכיתה י"א
כתבתי על זה כאן כדי לפרוק
ורוב התגובות פה ממש לא עוזרות לי
אבל זכותכם לכתוב מה שאתם רוצים
ואני זוכרת את הציונים הנמוכים בדרך כלל עד שאני מקבלת ציון שהוא כמו שרציתי באותו מקצוע
אז כן אני באמת לא זוכרת את זה לנצח אבל זה גורם לי להרגיש רע באותו רגע
תודה למי שעזר❤

שואל השאלה:
אני לא חושבת שציונים זה ככה בשביל כולם יש כאלה שמצפים מעצמם להיות מוכשרים בדברים אחרים והם באמת מוכשרים בזה
ובלימודים הציפיות שלהם נמוכות יותר וזה יכול להיות מהמון סיבות
ובאמת שהכל בסדר כל אחד ומה שהוא מגדיר כטוב

כי יש אנשים קנאים..
אבל גם לדעתי את צריכה להפסיק לבכות על דברים כאלה...זה לא שווה את זה.
כאילו מה יצא לך אם תבכי על ציון? כלום.
ופשוט פעם הבאה תלמדי יותר וזהו.

תקשיבי
אם קשה לך אז את לא חייבת לבכות
תתמודדי עם זה לבד
אי אפדר להתווכח עם הרגשה אבל לטובתך האישית את צריכה לגרום לעצמך להבין שיש דברים יותר גרועים בחיים

תראי, אם את בוכה מדברים כאלוו מה יקרה בעתיד? איך תוכלי להתמודד
זה לטובתך האישית וגם יש ילדים שמקבלים נכשלים ותחשבי איך *הם* ירגישו כשאת בוכה שקיבלת 85 או 90

אם את מרגישה רע עם זה , מה לגביהם?

מסכימה עם כל מילה^