ישנתי בצפירה

יש את מחר בבוקר

תדליקי נר למישהו שמת

תנסי להתחבר ליום בדרך אחרת, סרטי זיכרון, שירים, דוקו אולי אפילו לעמוד דקה ולחשוב רק עליהם, להודות להם ולזכור אותם יכול להקל על התחושה שלך

לא מזלזל חלילה אני עומד מכבוד.
אבל תאמיני לי שמזמור תהילים אחד לעילוי נישמתם יותר חזק מהצפירה

תחשבי על זה הרבה זמן ותגידי לעצמך אני ילדה רעה

תקשיבי אני חולה ואני בדיוק כמוך התעוררתי בתשע וחשבתי ששבע והדלקתי נר

זאת סה"כ צפירה, אני באמת לא מבין למה הפכו אותה לדבר קדוש. היא רק נועדה להזכיר. אז קרה שפספסת, את יכולה לכבד בעוד מיליון ואחת דרכים אחרות, שיועילו הרבה יותר מלעמוד דקה בלי לזוז

^אני לא מסכימה איתך. האנשים האלו ויתרו על חייהם בשביל שאתה תוכל לגדול בשקט במדינה משלך. והנה תודה לאל אנחנו כבר לא חיים במצב ביטחוני מסוכן כל כך כמו בשנים הראשונות של קום המדינה. פעם הייתה מלחמה כל כמה שנים. תודה לאל המצב אחרת היום והרוב בזכותם. ביקשו ממך להקדיש להם שתי דקות ולהיזכר ולהודות להם. זה לא הרבה.
כמובן שיש עוד דרכים, אבל לעצור לרגע את היום שלך בשבילם, זה המעט שאפשר לעשות כדי להוקיר להם תודה

אני עוצר את היום שלי יותר מדקה בשבילם.
אני לא עמדתי בצפירה, ותאמיני לי שאני מקדיש יותר זמן לזכרם משאר הצבועים שעומדים שתי דקות ואז חוזרים לשחק במחשב.
היחס של אנשים לעמידה בצפירה הוא מוגזם. הרבה אנשים לא עומדים ומכבדים את היום הזה ותורמים פי אלף מאלו שעמדו

לירון^

מסכים איתך חלקית.

מצד אחד: אז נכון החיילים באמת הקריבו את עצמם בשבילנו.
אבל אני חושב שזאת צביעות לשבת יום אחד באבל ולשחק אותה בלכבד את החיילים.
תאמיני שיותר טוב במקום זה לקרוא איזה ספר תהילים או להדליק נר.הצפירה מגיע כדי להזכיר* לא כדי לכבד לכבד אפשר בעוד אלף ואחת דרכים שהן יותר מועילות;)

^הוצאת לי את המילים מהפה

מי מחק לי את התגובה?? כולה סיפרתי את הסיפור שלי מטומטמים