10 תשובות
תקשיבי אל תסתכלי על מה שאין לך אלה על מה שיש לך. יש לך בית? יש לך משפחה? זה כבר משהו, נכון שקשה להסתכל על הצד החיובי בזמן שאת עוברת את כול הדברים האלו אבל אם את מרגישה שבאמת אין לך מקום בבית וממש ההורים שלך לא מתייחסים והם מזניחים את הילד שלהם אז תפני לאן שהוא באמת.
אני כמוך, אני לא באתי ממקום גדול, אנחנו לא עשירים, אין את המקום הכי מושלם, משפחה אני בכלל לא בקשר חצי מהמשפחה בכלל בגלל שיש לי טראומות מהם משהייתי ילד.
הדרך למצוא אושר זה רק לתפס, להתאפס ולקחת אחריות, ולמה אני אומר את זה? כי את אומרת שאת לא במקום טוב כרגע נכון? ההורים לא מתייחסים? לא טוב לך הרי, אז תפני לעזרה, את עדיין ילדה ועדיין יש לך חיים שלמים לפניך.
אני כמוך, אני לא באתי ממקום גדול, אנחנו לא עשירים, אין את המקום הכי מושלם, משפחה אני בכלל לא בקשר חצי מהמשפחה בכלל בגלל שיש לי טראומות מהם משהייתי ילד.
הדרך למצוא אושר זה רק לתפס, להתאפס ולקחת אחריות, ולמה אני אומר את זה? כי את אומרת שאת לא במקום טוב כרגע נכון? ההורים לא מתייחסים? לא טוב לך הרי, אז תפני לעזרה, את עדיין ילדה ועדיין יש לך חיים שלמים לפניך.
שואל השאלה:
יש לי רק אמא,האבא אלים והתגרשה ממנו כשהייתי בת 3,אני יודעת שאני לט יכולה להתלונן כי יש לי חיים,טובים,אבל אין לי על מה להישען
יש לי רק אמא,האבא אלים והתגרשה ממנו כשהייתי בת 3,אני יודעת שאני לט יכולה להתלונן כי יש לי חיים,טובים,אבל אין לי על מה להישען
אנונימית
אז תנסי למצוא מודל חיקוי אפילו איזה מפורסם שבא מכלטם
שואל השאלה:
זה פחות אני
זה פחות אני
אנונימית
היי.
את לא לבד...
רק תראי מה כתבת, ואני אצטט:" זהו אין לי אנשים בחיים *חוץ* מהשיכבה, בית הספר, סטיפס......"
את לא לבד.
ויש לך עם מי לדבר... עזבי את כל מה שכתבת... שם אבל סטיפס הוא אחלה אתר. עם אנשים מדהימים שיכולים לעזור לך, ואני אשמח להיות אחת מהם :)
ועכשיו לגבי מה שכתבת:
לגבי המראה החיצוני שלך...
לא הבנתי ממש למה אמא אוסרת עליך ללכת לרופא עור... אבל לא משנה...
היום העולם משוכלל מאוד שכל דבר קטן רשום בגוגל ויוטיוב...
תקלידי את מה שאת צריכה... בין אם זה איך לאכול נכון כדי שלא יהיו פצעונים ובין אם זה אם לטפח את הפנים ובין אם זה איך לסדר את הגבות או כל דבר אחר שאת צריכה... כולל התחביב שלך- ריקוד.
לפני הכל... אני אומר ככה:
*בחיים, אבל בחיים, אל תוותרי על מה שעושה לך טוב!*
בשום מצב בחיים.
זה מה שנותן לך השראה... רצון... ומוטיבציה להמשיך.
אוקי... אז יש בעיה כלכלית... למי זה לא קורה...
תנסי להבין את ההורים ואת הקושי שלהם... אבל שוב, אל תוותרי על מה שאת אוהבת...גם ביוטיוב יש מלא וידיאו והדרכות ושיעורים לריקוד שמלמדים ריקודים בצורה מקצועית... תבדקי את זה.
ברור שיותר נוח וכיף ללכת לחוג... אבל זאת המציאות... קצת קשה... אבל לכל דבר יש פיתרון.
לא תמיד אפשר לשנות את המציאות כי לא הכל בידיים שלנו... אבל מה שכן...
אפשר לשנות את הגישה שלך לדברים ככה שיהיה לך יותר קל לחיות, לקבל החלטות, ובכללי- להתממש בחיים שלך.
לגבי החברות... אל חשש...
מעגל החברים שלך עוד ישתנה הרבה.
מה שאני יכולה לאמר לך לגבי החברות:
1. אל תסמכי ב100% על אף אחד... תמיד תשאירי "עין פתוחה"... כדי שלא תפגעי אחר כך...
2. אל תקחי הכל ברצינות... זה מקשה.
3. תדעי שחברים זה זמני(יש חברים שמכירים והם נשארים עד המוות ום נקראים חברי אמת... אבל הם מעט מאוד...) ככה שקחי בחשבון שהיום את יכולה לדבר עם בן אדם כלשהו ופתאום, מחר כבר לא...
4. אל תחפשי חברים... אל תרדפי אותם...
קרה מצב שהתחלת לדבר עם משהו והפתח קשר חברותי... אחלה!
אבל אל תחיי במטרה של למצוא חברים...
תתמקדי בך ובעצמך, תעשי מה שאת אוהבת... ומשם הכל יסתדר...
מבטיחה.
והמלצה אישית שלי: מוזיקה.
זה סם בריא כזה... שמשפיע מעולה על הנפש והוא גם ללא תופעות לוואי ;)
מנסיוני.
בנוסף, אל תתבישי לבקש עזרה... זה לא בושה... במיוחד אל תתביישי לבקש עזרה מעמותות כמו סהר ועוד... כי בדיוק למטרה הזאת הם קיימים...
כדי לעזור לאנשים שמרגישים לבד...
אין שום דבר מפדח בזה שבן אדם צריך עזרה...
זה בסדר...
לגבי אמא, אני מציעה לך לדבר איתה... תשתפי אותה ברגשות שלך ובמחשבות שלך... למרותש כתבת שהיא לא לוקחת אותך ברצינות...
את ניסית לדבר איתה ולאמר לך איך את מרגישה?
תאמרי לה בול איך שכתבת פה "אמא, חסר לי החיבוק שלך"...
כל אמא דואגת לילדים שלה...
הריבים מגיעים מחוסר הבנה... כי ההורים רוצים שיהיה רק טוב לילדים שלהם אבל לא תמיד הם מבינים שמה שהם עושים לא בהכרח יעשה טוב לילדים... וגם הילדים לא תמיד מבינים שההורים דואגים להם...
תנסי להבין את אמא יותר...
תנסי לחזק את הקשר שלך איתה...
זה יעזור...
בן אדם שיש לו קשר חזק והדוק עם משפחה, במיוחד עם אמא... הוא בן אדם מואר יותר... יותר אופטימי(ברוב המיקרים)..
תזכרי:
1. כל מה שקורה ולא קורה הכל טובה.
2. והכל תלוי רק בגישה שלך לדברים...
❤❤❤❤❤
את לא לבד...
רק תראי מה כתבת, ואני אצטט:" זהו אין לי אנשים בחיים *חוץ* מהשיכבה, בית הספר, סטיפס......"
את לא לבד.
ויש לך עם מי לדבר... עזבי את כל מה שכתבת... שם אבל סטיפס הוא אחלה אתר. עם אנשים מדהימים שיכולים לעזור לך, ואני אשמח להיות אחת מהם :)
ועכשיו לגבי מה שכתבת:
לגבי המראה החיצוני שלך...
לא הבנתי ממש למה אמא אוסרת עליך ללכת לרופא עור... אבל לא משנה...
היום העולם משוכלל מאוד שכל דבר קטן רשום בגוגל ויוטיוב...
תקלידי את מה שאת צריכה... בין אם זה איך לאכול נכון כדי שלא יהיו פצעונים ובין אם זה אם לטפח את הפנים ובין אם זה איך לסדר את הגבות או כל דבר אחר שאת צריכה... כולל התחביב שלך- ריקוד.
לפני הכל... אני אומר ככה:
*בחיים, אבל בחיים, אל תוותרי על מה שעושה לך טוב!*
בשום מצב בחיים.
זה מה שנותן לך השראה... רצון... ומוטיבציה להמשיך.
אוקי... אז יש בעיה כלכלית... למי זה לא קורה...
תנסי להבין את ההורים ואת הקושי שלהם... אבל שוב, אל תוותרי על מה שאת אוהבת...גם ביוטיוב יש מלא וידיאו והדרכות ושיעורים לריקוד שמלמדים ריקודים בצורה מקצועית... תבדקי את זה.
ברור שיותר נוח וכיף ללכת לחוג... אבל זאת המציאות... קצת קשה... אבל לכל דבר יש פיתרון.
לא תמיד אפשר לשנות את המציאות כי לא הכל בידיים שלנו... אבל מה שכן...
אפשר לשנות את הגישה שלך לדברים ככה שיהיה לך יותר קל לחיות, לקבל החלטות, ובכללי- להתממש בחיים שלך.
לגבי החברות... אל חשש...
מעגל החברים שלך עוד ישתנה הרבה.
מה שאני יכולה לאמר לך לגבי החברות:
1. אל תסמכי ב100% על אף אחד... תמיד תשאירי "עין פתוחה"... כדי שלא תפגעי אחר כך...
2. אל תקחי הכל ברצינות... זה מקשה.
3. תדעי שחברים זה זמני(יש חברים שמכירים והם נשארים עד המוות ום נקראים חברי אמת... אבל הם מעט מאוד...) ככה שקחי בחשבון שהיום את יכולה לדבר עם בן אדם כלשהו ופתאום, מחר כבר לא...
4. אל תחפשי חברים... אל תרדפי אותם...
קרה מצב שהתחלת לדבר עם משהו והפתח קשר חברותי... אחלה!
אבל אל תחיי במטרה של למצוא חברים...
תתמקדי בך ובעצמך, תעשי מה שאת אוהבת... ומשם הכל יסתדר...
מבטיחה.
והמלצה אישית שלי: מוזיקה.
זה סם בריא כזה... שמשפיע מעולה על הנפש והוא גם ללא תופעות לוואי ;)
מנסיוני.
בנוסף, אל תתבישי לבקש עזרה... זה לא בושה... במיוחד אל תתביישי לבקש עזרה מעמותות כמו סהר ועוד... כי בדיוק למטרה הזאת הם קיימים...
כדי לעזור לאנשים שמרגישים לבד...
אין שום דבר מפדח בזה שבן אדם צריך עזרה...
זה בסדר...
לגבי אמא, אני מציעה לך לדבר איתה... תשתפי אותה ברגשות שלך ובמחשבות שלך... למרותש כתבת שהיא לא לוקחת אותך ברצינות...
את ניסית לדבר איתה ולאמר לך איך את מרגישה?
תאמרי לה בול איך שכתבת פה "אמא, חסר לי החיבוק שלך"...
כל אמא דואגת לילדים שלה...
הריבים מגיעים מחוסר הבנה... כי ההורים רוצים שיהיה רק טוב לילדים שלהם אבל לא תמיד הם מבינים שמה שהם עושים לא בהכרח יעשה טוב לילדים... וגם הילדים לא תמיד מבינים שההורים דואגים להם...
תנסי להבין את אמא יותר...
תנסי לחזק את הקשר שלך איתה...
זה יעזור...
בן אדם שיש לו קשר חזק והדוק עם משפחה, במיוחד עם אמא... הוא בן אדם מואר יותר... יותר אופטימי(ברוב המיקרים)..
תזכרי:
1. כל מה שקורה ולא קורה הכל טובה.
2. והכל תלוי רק בגישה שלך לדברים...
❤❤❤❤❤
שואל השאלה:
אני לא רוצה מודל,אני יודעת מה אני רוצה להיות,אבל אני רק קטנה שלא יכולה לעשות כלום
אני לא רוצה מודל,אני יודעת מה אני רוצה להיות,אבל אני רק קטנה שלא יכולה לעשות כלום
אנונימית
שואל השאלה:
אני בוכה לא חשבתי שמישהו יתייחס אליי
אני בוכה לא חשבתי שמישהו יתייחס אליי
אנונימית
שואל השאלה:
^^^כן מוזיקה באמת סם טוב,אבל זה עודה חי חשק לרקוד,וכשאני מנסה ללמוד מהיוטיוב זה מסובך לי ואנץס אני מבינה כמה אני לא טובה בזה וחוזרת לאינסטגרם
^^^כן מוזיקה באמת סם טוב,אבל זה עודה חי חשק לרקוד,וכשאני מנסה ללמוד מהיוטיוב זה מסובך לי ואנץס אני מבינה כמה אני לא טובה בזה וחוזרת לאינסטגרם
אנונימית
יש לך חיים תנצלי אותם תראי כמה טוב יש לנו ואת לא חייבת לדעת לעשות תנועות מקצועיות בהיפ הופ כדי לרקוד פשוט תרקדי בכיף שלך ויש לך חברות מקסימות שאמרת שהן מצחיקות וצחוק זה שמחה אז אם תבלי איתן יותר וגם יש לך אחות אז תנסי לבלות איתה יותר ולשחק משחקי קופסא איתה ויש ואמרת שיש לך אקנה ואת לא מצליחה לטפל בזה אבל אקנה זה לא נורא ובכללי התקופה האחרונה מאוד עמוסה עם כל הקורונה אז תנסי קצת להירגע
שואל השאלה:
^אני אשתדל,אבל אני ואחים שלי זה לא בקשר כזה לשחק משחקי קופסא ביום יום רק שבת..בכל מקרה תןדה לכולם,תאמת עזרתם
^אני אשתדל,אבל אני ואחים שלי זה לא בקשר כזה לשחק משחקי קופסא ביום יום רק שבת..בכל מקרה תןדה לכולם,תאמת עזרתם
אנונימית