תשובה אחת
תסמונת אַסְפֶּרְגֵּר.
היא שוני התפתחותי של בני אדם, המתאפיין בעיקר בקשיים באינטראקציה חברתית ובתקשורת לא מילולית. מאפיינים בולטים נוספים הם דפוסי התנהגות מסוימים, נושאי עניין מוגבלים וחזרתיות גבוהה שמתבטאת בכל תחומי החיים. היא נחשבת על פי מרבית הסיווגים כלקות השייכת לספקטרום האוטיסטי, אך לקצה הקל שלו, ונבדלת משאר הלקויות האוטיסטיות בכך שהתפתחות הדיבור והשפה תקינה יחסית, ורמת האינטליגנציה נורמלית, ולעיתים אף גבוהה. הלקות המרכזית של בעלי תסמונת אספרגר באה לידי ביטוי בתקשורת לא-מילולית עם הסביבה - בקושי בהבנת סיטואציות חברתיות ובהבנת הבעות פנים, קושי ביצירת מערכת יחסים אינטימית וכיוצא באלה. בהשוואה לבעלי תסמונות אחרות מהקשת האוטיסטית, לאספרגרים יש פחות כפייתיות (compulsive), פחות הפרעות במשחק דמיוני, ופחות הפרעות בשפה מדוברת. לרוב בעלי תסמונת אספרגר יש יכולת טובה של הבנת הנקרא ולימוד שפות, וחלקם הם בעלי יכולת זיכרון טובה במיוחד.
-
גורמים לתסמונת.
נראה כי אספרגר, כמו אוטיזם, מושפע מגורמים מרובים, גנטיים, סביבתיים, זיהומים במהלך ההיריון, מחלות מטבוליות ועוד, אולם טרם זוהה אופן העברה מדויק. לכן, גורמיה של התסמונת אינם קבועים וברורים וישנה סבירות גבוהה כי מדובר במערך של גורמים, אשר כל אחד מהם מתרחש בזמן מסוים בתוך שרשרת של נסיבות (קומין, ליץ' וסטיבנסון, 1998). בנוסף, ישנם מקרים רבים בהם הלוקים בתסמונת נולדו לאמהות שחוו סיבוכים במהלך ההיריון ורעלת היריון. הדעה הרווחת כיום היא שתסמונת אספרגר אינה מועברת בתורשה באופן ישיר (שולמן, 2006). קיימת שכיחות גבוהה לתסמונת אספרגר בקרב תינוקות פגים ולאימהות מעל גיל 30. בנוסף, נמצאה שכיחות גבוהה לתסמונת בקרב בנים, אך הסיבות לכך אינן ידועות (אטווד, 1998; אלו"ט). גם היריונות תכופים שהמרווח ביניהם פחות משנה מעלים את השכיחות לתסמונת (על פי משרד הבריאות).
מקור מידע - "ויקיפדיה".
היא שוני התפתחותי של בני אדם, המתאפיין בעיקר בקשיים באינטראקציה חברתית ובתקשורת לא מילולית. מאפיינים בולטים נוספים הם דפוסי התנהגות מסוימים, נושאי עניין מוגבלים וחזרתיות גבוהה שמתבטאת בכל תחומי החיים. היא נחשבת על פי מרבית הסיווגים כלקות השייכת לספקטרום האוטיסטי, אך לקצה הקל שלו, ונבדלת משאר הלקויות האוטיסטיות בכך שהתפתחות הדיבור והשפה תקינה יחסית, ורמת האינטליגנציה נורמלית, ולעיתים אף גבוהה. הלקות המרכזית של בעלי תסמונת אספרגר באה לידי ביטוי בתקשורת לא-מילולית עם הסביבה - בקושי בהבנת סיטואציות חברתיות ובהבנת הבעות פנים, קושי ביצירת מערכת יחסים אינטימית וכיוצא באלה. בהשוואה לבעלי תסמונות אחרות מהקשת האוטיסטית, לאספרגרים יש פחות כפייתיות (compulsive), פחות הפרעות במשחק דמיוני, ופחות הפרעות בשפה מדוברת. לרוב בעלי תסמונת אספרגר יש יכולת טובה של הבנת הנקרא ולימוד שפות, וחלקם הם בעלי יכולת זיכרון טובה במיוחד.
-
גורמים לתסמונת.
נראה כי אספרגר, כמו אוטיזם, מושפע מגורמים מרובים, גנטיים, סביבתיים, זיהומים במהלך ההיריון, מחלות מטבוליות ועוד, אולם טרם זוהה אופן העברה מדויק. לכן, גורמיה של התסמונת אינם קבועים וברורים וישנה סבירות גבוהה כי מדובר במערך של גורמים, אשר כל אחד מהם מתרחש בזמן מסוים בתוך שרשרת של נסיבות (קומין, ליץ' וסטיבנסון, 1998). בנוסף, ישנם מקרים רבים בהם הלוקים בתסמונת נולדו לאמהות שחוו סיבוכים במהלך ההיריון ורעלת היריון. הדעה הרווחת כיום היא שתסמונת אספרגר אינה מועברת בתורשה באופן ישיר (שולמן, 2006). קיימת שכיחות גבוהה לתסמונת אספרגר בקרב תינוקות פגים ולאימהות מעל גיל 30. בנוסף, נמצאה שכיחות גבוהה לתסמונת בקרב בנים, אך הסיבות לכך אינן ידועות (אטווד, 1998; אלו"ט). גם היריונות תכופים שהמרווח ביניהם פחות משנה מעלים את השכיחות לתסמונת (על פי משרד הבריאות).
מקור מידע - "ויקיפדיה".
באותו הנושא: