7 תשובות
שואל השאלה:
תודה!! עזרת לי מאוד
תודה!! עזרת לי מאוד
אנונימית
בכיףףףףףף ❤❤
וואו סליחה שזה יצא כלכך ארוך חחחחח
אני יודעת שכולם עושים על זה הרבה רעש, אבל חשוב לציין שעם כמה שהתיכון חשוב (לעומת חטיבה)- זה לא סוף העולם ולא צריך לעשות ממנו כל כך הרבה רעש
אני אפרט:
סביבת חברים לא השתנתה. הרי רוב הכיתות לא מתפצלות יותר מידי (לפחות בבית ספר שלי) אז האנשים שתלמדי איתם באותה הכיתה לא ישתנו, לכן גם סביבת החברים לא אמורה להשתנות. מהבחינה הזאת (ספציפית!)- עלייה לכיתה ח ועלייה לכיתה י, זה בדיוק אותו הדבר, אז זה מעולה כי ככה חברויות לא מתפרקות פתאום :).
לגבי הלימודים, טוב.. הרמה תמיד עולה ונהיית קשה יותר ויותר, אז זה לא משהו חדש בשבילך. מה שכן; בתיכון, לעומת החטיבה, את כבר לא יכולה תמיד להגיד שזה "סך הכל מבחן" "סך הכל ציון בתעודה". הציון השנתי שלך בכיתה י, הוא ה30% שלך לבגרויות. לפעמים הוא אפילו חלק מהמגן, זה תלוי במקצועות.
בכללי גם פתאום יש מגמות שזה חלק שונה מהחטיבה. פתאום את לא עם חברים שלך ואת עם ילדים מהשכבה שאת לא מכירה וזה דיי מלחיץ להיות לבד. תבואי בגישה חיובית ותיהי נחמדה :) אולי תכירי כמה בנות חדשות שאיתך במגמה ותהפכו לחברות טובות :)
עם הזמן, החשק ללמוד רק ירד. הרוב (אני אחת מהם) מתחילים להתייאש ורוצים לפרוש מהעומס כי הם לא מצליחים להתמודד עם העבודות וגם השעות הלימוד גובהות וכמעט ולא משחררים אתכם באמצע יום וזה לא כיף. היאוש גובר וכך גם הלחץ מהלימודים שמופעל עליכם מכל הפינות ואלוהים יודע איך הצלחתי לעבור את זה (את החלק הקשה לפחות, בתכלס עדיין לא סיימתי אבל גמרתי עם רוב המקצועות אז אני באחלה הספק ואני ממש גאה בעצמי שלא פרשתי מהבית ספר למרות שהיו פעמים שממש ממש רציתי והייתי כל כך כל כך קרובה ללהשבר). וזה בדיוק מה שאני מנסה להגיד לך: כן יהיו פעמים שיהיה קשה ותרגישי כל כך רע ורק תרצי לפרוש ולסיים עם זה בדרך הקלה.. אני הייתי שם ואני יודעת מה את תרגישי סביר להניח. אל תתני לעצמך ליפול, אל תתני לעצמך להיכנס לדיכאון ואל תתני לעצמך להישבר. מהרגע שהגעת לתיכון, נשארו לך רק עוד 3 שנים לסיים אחרי שעברת כבר 9! אז עדיף כבר לסיים את הכל מאשר לפרוש באמצע ואז כל ההשקעה שלך סתם הלכה לפח. את מסוגלת! תאחזי בדברים שאת אוהבת ואל, אבל פשוט *אל* תעדיפי את הלימודים על פני האושר והבריאות שלך. אם את מרגישה שאת צריכה הפסקה זה בסדר, כולנו אנושיים וזה בסדר להרגיש ככה. העיקר שרק לא תיקחי הפסקה גדולה מידי שתגרום לך ליפול..
בכל אופן, זה הכל :)
אם יש לך עוד שאלות את מוזמנת לשאול אותי, אני אענה לך על כל דבר שאת צריכה 3>
(אה ואם את לא יודעת מה זה מגן:
מגן זה בעצם ציון שמורכב מכמה ציונים. הוא מורכב מ:
* הציון השנתי שאת מקבלת בתעודה בסוף כיתה י לכל מקצוע. לכל מיקצוע יש לך מגן אחר, בהתאמה למה שכתוב לך בתעודה.
* ציונים שאת מקבלת בכיתה יא עד יום הבחינה.
* ציון המתכונת/מתכונות.
* לעיתים ישנה גם עבודה שגם היא נכללת במגן, אבל היא לא חובה והיא לא לכל המקצועות.
אז מה עושים איתו בעצם?
לאחר שאת עושה בגרות במקצוע מסוים, לוקחים את ציון בחינת הבגרות ואת המגן שלך ועושים בינהם ממוצע. הציון הסופי שלך שבסופו של דבר יהיה כתוב בתעודת הבגרות שתקבלי- הוא 30% שהוא בעצם הציון השנתי שקיבלת בסוף כיתה י. ולגבי ה70 אחוז- לוקחים את אותו הממוצע שאמרתי קודם ו70 אחוז ממנו הוא ה70 אחוז לציון הסופי שלך.
תקשיבי, אל תזלזלי במגן. בבחינת הבגרות בלשון קיבלתי 99 והציון שהמורה שלי הגישה אותי עליו הוא 85, כלומר הוא מוריד לי את הציון הסופי. לפעמים ה"מגן" לא תמיד מגן. (משחק מילים חחחח). בכל מקרה- פשוט תשתדלי להשקיע כמה שיותר.. )
אני אפרט:
סביבת חברים לא השתנתה. הרי רוב הכיתות לא מתפצלות יותר מידי (לפחות בבית ספר שלי) אז האנשים שתלמדי איתם באותה הכיתה לא ישתנו, לכן גם סביבת החברים לא אמורה להשתנות. מהבחינה הזאת (ספציפית!)- עלייה לכיתה ח ועלייה לכיתה י, זה בדיוק אותו הדבר, אז זה מעולה כי ככה חברויות לא מתפרקות פתאום :).
לגבי הלימודים, טוב.. הרמה תמיד עולה ונהיית קשה יותר ויותר, אז זה לא משהו חדש בשבילך. מה שכן; בתיכון, לעומת החטיבה, את כבר לא יכולה תמיד להגיד שזה "סך הכל מבחן" "סך הכל ציון בתעודה". הציון השנתי שלך בכיתה י, הוא ה30% שלך לבגרויות. לפעמים הוא אפילו חלק מהמגן, זה תלוי במקצועות.
בכללי גם פתאום יש מגמות שזה חלק שונה מהחטיבה. פתאום את לא עם חברים שלך ואת עם ילדים מהשכבה שאת לא מכירה וזה דיי מלחיץ להיות לבד. תבואי בגישה חיובית ותיהי נחמדה :) אולי תכירי כמה בנות חדשות שאיתך במגמה ותהפכו לחברות טובות :)
עם הזמן, החשק ללמוד רק ירד. הרוב (אני אחת מהם) מתחילים להתייאש ורוצים לפרוש מהעומס כי הם לא מצליחים להתמודד עם העבודות וגם השעות הלימוד גובהות וכמעט ולא משחררים אתכם באמצע יום וזה לא כיף. היאוש גובר וכך גם הלחץ מהלימודים שמופעל עליכם מכל הפינות ואלוהים יודע איך הצלחתי לעבור את זה (את החלק הקשה לפחות, בתכלס עדיין לא סיימתי אבל גמרתי עם רוב המקצועות אז אני באחלה הספק ואני ממש גאה בעצמי שלא פרשתי מהבית ספר למרות שהיו פעמים שממש ממש רציתי והייתי כל כך כל כך קרובה ללהשבר). וזה בדיוק מה שאני מנסה להגיד לך: כן יהיו פעמים שיהיה קשה ותרגישי כל כך רע ורק תרצי לפרוש ולסיים עם זה בדרך הקלה.. אני הייתי שם ואני יודעת מה את תרגישי סביר להניח. אל תתני לעצמך ליפול, אל תתני לעצמך להיכנס לדיכאון ואל תתני לעצמך להישבר. מהרגע שהגעת לתיכון, נשארו לך רק עוד 3 שנים לסיים אחרי שעברת כבר 9! אז עדיף כבר לסיים את הכל מאשר לפרוש באמצע ואז כל ההשקעה שלך סתם הלכה לפח. את מסוגלת! תאחזי בדברים שאת אוהבת ואל, אבל פשוט *אל* תעדיפי את הלימודים על פני האושר והבריאות שלך. אם את מרגישה שאת צריכה הפסקה זה בסדר, כולנו אנושיים וזה בסדר להרגיש ככה. העיקר שרק לא תיקחי הפסקה גדולה מידי שתגרום לך ליפול..
בכל אופן, זה הכל :)
אם יש לך עוד שאלות את מוזמנת לשאול אותי, אני אענה לך על כל דבר שאת צריכה 3>
(אה ואם את לא יודעת מה זה מגן:
מגן זה בעצם ציון שמורכב מכמה ציונים. הוא מורכב מ:
* הציון השנתי שאת מקבלת בתעודה בסוף כיתה י לכל מקצוע. לכל מיקצוע יש לך מגן אחר, בהתאמה למה שכתוב לך בתעודה.
* ציונים שאת מקבלת בכיתה יא עד יום הבחינה.
* ציון המתכונת/מתכונות.
* לעיתים ישנה גם עבודה שגם היא נכללת במגן, אבל היא לא חובה והיא לא לכל המקצועות.
אז מה עושים איתו בעצם?
לאחר שאת עושה בגרות במקצוע מסוים, לוקחים את ציון בחינת הבגרות ואת המגן שלך ועושים בינהם ממוצע. הציון הסופי שלך שבסופו של דבר יהיה כתוב בתעודת הבגרות שתקבלי- הוא 30% שהוא בעצם הציון השנתי שקיבלת בסוף כיתה י. ולגבי ה70 אחוז- לוקחים את אותו הממוצע שאמרתי קודם ו70 אחוז ממנו הוא ה70 אחוז לציון הסופי שלך.
תקשיבי, אל תזלזלי במגן. בבחינת הבגרות בלשון קיבלתי 99 והציון שהמורה שלי הגישה אותי עליו הוא 85, כלומר הוא מוריד לי את הציון הסופי. לפעמים ה"מגן" לא תמיד מגן. (משחק מילים חחחח). בכל מקרה- פשוט תשתדלי להשקיע כמה שיותר.. )
זה הפך אותי להומופוב בארון
השנונה שאף אחד לא מבין
יש ערים שהחטיבה והתיכון לא באותו בית ספר, זאת אומרת שצריך לעבור לתיכון ואז הסביבה של החברים כן משתנה.
יש ערים שהחטיבה והתיכון לא באותו בית ספר, זאת אומרת שצריך לעבור לתיכון ואז הסביבה של החברים כן משתנה.
מצאתי חברים סופסוף