למה אין הרבה אנשים שסובלים מדיכאון?

כי זו מחלה, זו הפרעה. זה לא הנורמה, תחת הגדרה.

כי דיכאון נוצר מחוסר איזון בהורמון השמחה במוח, דופמין או סרטונין (ויש עוד אחד ששכחתי), ולרוב האנשים אין מחסור באחד או כמה מן ההורמונים האלו.
דיכאון לא שווה לעצב, דיכאון זאת מחלה נפשית שבאה לידי ביטוי גם במובנים פיזיים וחברתיים.

שואל השאלה:
איך זה שיש כל כך מעט אנשים שסובלים מההפרעה הזו? לא יודע, זה נשמע לי מוזר שאנשים מרגישים אושר לעיתים קרובות...

שואל השאלה:
האדם הממוצע מרגיש אושר וסיפוק עצמי? אני פשוט ריק מבפנים, קשה לי להבין את זה...

הלוואי והייתי יכולה לענות לך על זה :/

לא, קשה מאוד להגיע לאושר. אבל לבן אדם הממוצע קל יותר לעשות פעולות יום יומיות מאשר לאנשים המאובחנים עם דיכאון מכל סוג שהוא. הבן אדם הממוצע עשוי גם להרגיש ריקנות, אבל זה כי משהו חסר לו, משהו או מישהו שכנראה ימצא את דרכו אליו. בדיכאון אין לתחושות פירוש, אתה גם לא בדיוק עצוב אתה פשוט כלום. אתה לא רוצה כלום, ולא מרגיש כלום.

שואל השאלה:
מוזר שאנשים אחרים הם ככה, לא יודע כבר מה לחשוב עליהם. כנראה הם טיפשים...

קודם כל יש הרבה אנשים שסובלים מדיכאון (ההערכות אומרות שבערך 15%). פשוט הרוב מסתירים את זה. אף אחד, לא מרגיש כל הזמן שמח, לכל אחד יש תקופות שהוא מרגיש בהן עצוב יותר. פשוט אצל רוב האנשים הרגשת העצב והריק שאתה מתאר, מורגשות בכמויות קטנות יותר.

שואל השאלה:
ממש קשה לי להאמין ש 15% סובלים מדיכאון, לפי מה ששמעתי זה 2-3 אחוז. זה לא משהו שאפשר להסתיר כל כך אלא אם כן זה דיסתימיה או דיכאון קל.

מי שסובל מדיכאון ממש לא טיפש הייתי חולה דיכאון וזה מסובך להסביר איך זה קרה אבל זה פשוט קרה

שואל השאלה:
^ קראתי טיפשים לאנשים מאושרים...