רק לפי דעתי אנשים מגזימים עם הקטע של בדיחות שואה?

בסדר לחייך ובסדר לצחוק.
לא על זה.
אנשים לא קולטים מה היה שם, היה שם אונס, התעללות מינית ופיזית, רציחות על ימין ועל שמאל, ומה לא בעצם?
זה לא נושא שצוחקים עליו בשום צורה, ואנחנו בתור יהודים שהעם שלנו עבר את זה, הדבר האחרון שאנחנו צריכים לעשות זה לצחוק על זה ולעשות בדיחות מטומטמות.

נכון. אני לא מבין את זה, זה לא שחסר על מה לצחוק בעולם

זה באמת ממש טוב לשמוח ולחייך בעיקר ביום עצוב כזה. אבל אין סיבה לצחוק עליו.

יש עוד מלא בדיחות שיכולות להרים את המצב רוח בלי לדבר על השואה למשל.

אני פשוט לא תופסת הומור שחור כדבר טוב ולגיטימי.
כל הומור שחור מכמעט כל סוג. הומור אמור להיות דבר "טהור" בעיניי, אני לא יכולה להתחבר לסוג ההומור הזה. זה סוג הומור שלא צוחק על הסיטואציה, הוא צוחק על הכאב של אנשים אחרים, זה פשוט לא משהו שאמורים לצחוק ממנו בעיניי.
כאב של אחרים הוא פשוט לא מושא לצחוק מבחינתי.

וזה.. זה מעבר לכל כאב שאפשר לדמיין.
אנשים לא מבינים מה באמת היה שם, יודעים מחנות השמדה, גטאות, מוות ממחלות ורעב, אבל הכל נורא כללי.
אבל אלו אנשים, אלו אנשים שאהבו, שצחקו, ששאפו, חיים שלמים. אנשים שהוכנסו בהונאה ללא בגדים לתוך משאיות ונחנקו בהן למוות, אנשים שנאלצנו להוציא את בני עמם המתים מהמשאית ולקבור ולשרוף אותם, אנשים שחשבו שהם הולכים ליישוב מחדש ולא זכו לומר להתראות לילדה שלהם.
אלו אנשים שצפו בתינוק שלהם נלקח מהם כשהוא בוכה, כשהם צורחים ובוכים ומתחננים שיחוסו עליו, וצפו בו נורה למוות בראש ומושלך כאילו היה חפץ.
לא צוחקים על דברים כאלו, בעיניי זה פשוט להקטין אותם.