התארחה אצלנו ניצולת שואה, ואני לא מצליחה להפסיק לחשוב על משהו שהיא סיפרה

תשמחי שהיית לה אוזן קשבתת

את לא חייבת לקבל על זה פרספקטיבה חיובית.
זה בסדר להיות עצובים ולא הכל מושלם.
ותחשבי שמוות זה לא דבר רע, לפחות לא עבור הבן אדם שמת, כי אתה לא יכול לשכב בקבר שלך ולבכות על זה שאתה מת.
האנשים שהמוות פוגע בהם הם אלו שמתאבלים עליו.
המהות שלנו ובכלל אנחנו עצמנו, כולנו תוצאות לוואי של הקיום. אין לחיים שלנו באמת משמעות, וכמו כך גם למוות שלנו.
הבן אדם הזה חי חיים שלמים והוא זכה להגיע לישראל. ולדעתי למות בקרב או למען מטרה נעלה כלשהי זו הדרך המנחמת ביותר למות.
זהו, מקווה שתרגיש טוב יותר:)