למה השואה התחילה?

אנטישמיות בגלל הקנאה, הרבה מהאנשים הכי עשירים באירופה היו יהודים

אין סיבה, זאת רק השינאה.

אנטישמיות, האידיאולוגיה הנאצית, הפילו על היהודים המון דברים שהם אשמים שהגרמנים הפסידן במלחמה וגם קומיניזם וכו

כי היטלר

גם הנאצים (גזע הארי) היו בטוחים שהם האנשים הכי מושלמים שקיימים וכל השאר צריך להשמיד אותם, בגלל זה הרגו גם שחורים ולהטב

כי שהיטלר עלה לשלטון הוא לא רצה את העם היהודי ולאט לאט התחיל השואה וזה רק שנאה מפגרת

זה עומד להיות ארוך ככה שאם את רוצה להבין בערך אז תקראי:
המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם
לאחר ארבע שנות לחימה במלחמת העולם הראשונה , בתחילת 1919 נבחרה ממשלה סוציאל דמוקרטית וגרמניה הפכה לרפובליקה . חוקת המדינה החדשה נחקקה בעיר ויימאר ( מכאן הכינוי "רפובליקת ויימאר " ) הייתה זאת חוקה מאוד דמוקרטית , שהעניקה שוויון זכויות לכל אזרח וקבעה כי בראש המדינה יעמוד נשיא שיבחר ל 7 שנים על ידי העם. , ביוני 1919 חתמה הממשלה הסוציאל דמוקרטית על הסכם השלום בוורסאי , הבו הכירה באשמת גרמניה לפרוץ המלחמה והתחייבה להחזרת שטחים , תשלום פיצויים גבוהים למדינות המנצחות וצמצום משמעותי של הצבא . הממשלה הייתה חייבת לחתום על ההסכם מכיוון שזו הייתה הדרך היחידה לשמור על אחדות גרמניה . אולם בגרמניה התקבל הדבר כהשפלה לאומית . הצבא הגרמני נלחם על אדמת צרפת עד קיץ 1918. החיילים שחזרו מן החזית הצרפתית סיפרו על ניצחונות ולא הבינו מדוע נדרשו לסגת ולהיכנע. התדהמה וההפתעה בציבור הגרמני שהמשיך עד קיץ 1918 לקבל דיווחים על ניצחונות הצבא, וחוסר אמון במהלך הכניעה גם מצד החיילים שחזרו מהחזית, הולידו את מיתוס "תקיעת הסכין בגב האומה" והאשמת היהודים והקומוניסטים שהובילו לחתימה על הכניעה לפי מה שהכתיב נשיא ארה"ב וילסון. לדעת גרמנים רבים גרמניה, אולצה לחתום על הסכם כניעה משפיל. רבים הרגישו מושפלים וחלק ממפלגות הימין ובראשן המפלגה הנאצית ניצלו תחושות אלה בשנות ה-30 והבטיחו לגרמנים להסיר את "חרפת ורסאי" ולהחזיר לעם הגרמני את הכבוד שנרמס בנוסף לחוסר השקט הפוליטי לסערות שניסה לעורר הימין ( שרצה לחזור למעמדו הקודם ולהחזיר את השלטון המונרכי ) מאלצה הממשלה החדשה להתמודד עם מצב כלכלי קשה מאוד , אינפלציה ואבטלה גבוהות מאוד .

בזמן של ייאוש רב גברה התחושה בעם כי יש צורך במנהיג חזק, הדמוקרטיה לא סיפקה את האזרחים. תחושות של השפלה וזעם על התנאים המשפילים של חוזה ורסאי שבו והתעוררו ובעיקר לובו היצרים על ידי המפלגה הנאצית הנאצים שכוחם גדל בעקבות המשבר לא ישבו בשקט, אלא עשו הכול כדי להגביר את זעם הגרמנים, לפגוע במפלגות יריבות, להחליש את הדמוקרטיה ולחזק את כוחם בשנות ה 20 הוקמה המפלגה נאצית בראשות של היטלר.
הנאצים ניצלו את תקופת המשבר והוציאו לרחובות אנשים רבים שהפגינו, חוללו מהומות, עוררו פרובוקציות בכינוסים של מפלגות אחרות והפריעו לאירועים ציבוריים. לאחר שנבחר היטלר לקנצלר גרמניה , עמדה בפניו המשימה להשליט את האידיאולוגיה שלו בקרב 70 מיליון אזרחי גרמניה ובכל מוסדות המדינה: בפוליטיקה, בכלכלה, בחינוך ובתרבות . תהליך זה נקרא : הנאציפקציה של גרמניה . נדרשו להיטלר שנתיים כדי להשתלט סופית על כל מוסדות המדינה ולהפוך אותה ממדינה דמוקרטית לטוטליטרית

צעדי השלטון הנאצי בשנים 1933 - 1935

1. חוק ההסכמה : לפי חוק זה הועברו סמכויות החקיקה מהרייכסטאג לידי הממשלה. חוק זה ביטל את סמכות הרייכסטאג כרשות מחוקקת. היטלר הפך להיות גם הרשות המחוקקת וגם הרשות המבצעת . משמעות הצעד הזה היא ביטול עקרון הפרדת הרשויות שהוא ליבה של הדמוקרטיה. בכך למעשה בוטל כוחם של הנבחרים בפרלמנט והדמוקרטיה של ויימאר בוטלה . הרייכסטאג המשיך בפעילותו אך הפך מוסד חסר משמעות. גרמניה הפכה לדיקטטורה של אדם אחד שכל הסמכויות מרוכזות בידיו.
2. תהליך האחדה : ריכוז כל סמכויות השלטון בידי היטלר: המדינה הגרמנית היתה בעצם פדרציה של מדינות שלכל אחת מהן היה מושל ובית נבחרים משלה. היטלר ביטל את המבנה הפדרטיבי של גרמניה, את תפקידי המושלים ואת ההפרדה בין המדינות .הן הפכו לאיזורים מנהליים שבראש כל אזור עומד נציב מהמפלגה הנאצית . בכך איחד את גרמניה למדינה אחת - רייך אחד.(רייך=קיסרות) בנוסף פורקו כל הארגונים החברתיים וארגוני העובדים ובמקומם הוקמו ארגונים חדשים שהיו כפופים ישירות לשלטון. למשל ארגון העובדים הגדול 'חזית העבודה בשנת 1934 נפטר הנשיא הינדנבורג. היטלר הכריז על עצמו נשיא ובכך כיהן כראש ממשלה, נשיא ומפקד עליון של הצבא. מאותו יום נשבעו לו חיילי גרמניה באופן אישי והתממשה הסיסמא: "רייך אחד, עם אחד, פיהרר אחד!" במשאל עם בשנת 1934 אישר 90% מהציבור בגרמניה את צעדיו של היטלר
'
. 3. החוק לפיזור המפלגות : הפיכת המפלגה הנאצית למפלגה היחידה המותרת :לכל מפלגה אחרת אסור להתקיים ולפעול, פרט למפלגה הנאצית. בכך הפכה גרמניה למדינה חד מפלגתית .פעילי מפלגות דמוקרטיות וקומוניסטיות נרדפו ,רבים מהם חוסלו או נאסרו ונשלחו לחינוך מחדש במחנות ריכוז שנבנו במיוחד.
ב. טרור והפעלת כח
.1. שריפת הרייכסטאג :לאחר עלייתו לשלטון , החליט היטלר לערוך בחירות חוזרות כדי להוכיח שיש לו רוב מוחלט של תמיכה. שבוע לפני הבחירות הוצת בנין הרייכסטאג באופן מסתורי, כנראה בידי תומכיו של היטלר וביוזמתו. היטלר ניצל מצב זה כדי לשכנע את הנשיא שביטחון המדינה בסכנה ולהכריז על מצב חירום . צעד זה מה שאפשר לנאצים לעצור את מתנגדיהם הפוליטיים. באותה תקופה היתה המפלגה הקומוניסטית המתחרה של המפלגה הנאצית והיטלר מהר לחסל אותה ולהשליך למחנה ריכוז את הפעילים הקומוניסטים. חלקם אף הוצאו להורג .
2. הקמת מנגנוני טרור וחיסול מתנגדים פוליטיים: הקמת ס.ס וגסטאפו כגופי מודיעין וטרור להפחדה וחיסול של מתנגדי המשטר. הפיכת גרמניה למדינת משטרה שלא יכולה להתקיים בה ביקורת או התנגדות לשליט. זוהי המהות של שלטון טוטליטארי דיקטטורי. בגרמניה גם הוקמו מחנות ריכוז למתנגדי השלטון בהם חינכו מחדש את המתנגדים או שהתעללו בהם עד מוות . קומוניסטים רבים מצאו את סופם במחנות אלו וכמובן . מחנות הריכוז הראשונים שהוקמו היו דכאו ו-זקסנהאוזן.
ג. צעדים בתחום החינוך והתרבות
1. התעמולה הנאצית לא בחלה בשום דרך להחדיר את רעיונותיה אל ההמונים. מדובר בעיתונות נאצית בעיקר עיתון המפלגה הנאצית 'דר שטירמר' , כרזות ושלטים ברחובות , סרטי תעמולה בקולנוע ,מצעדים ,הפגנות ועוד. הדמות שהובילה את התעמולה הנאצית היה שר התעמולה יוזף גבלס שנודע בזכות נאומי השנאה שנשא ברדיו. התכנים שהועברו לציבור היו : תורת הגזע, עליונות הפיהרר ושנאת היהודים .
.2. חינוך נאצי - היטלר הקים מערכת חינוך נאצית שהדגישה את טוהר ועליונות הגזע הארי. הושם דגש על השפה הגרמנית, ההיסטוריה הגרמנית, וכושר גופני. כל תכני הלימוד וחומרי הלימוד, מהגן ועד האוניברסיטה ,הותאמו לשרת ולהתאים למסר של עליונות הגזע הארי. בבתי הספר הוחלפו מנהלים ומורים רבים .
בנוסף הוקמו מסגרות נוער לחינוך נאצי כדוגמת '' הנוער ההיטלראי'' - ששם דגש על מיליטריזם (צבאיות) וציות ונאמנות מלאים לפיהרר. כל הילדים מגיל 10 עד 18 חויבו להצטרף לתנועת הנוער ההיטלראי.
3. תרבות נאצית - עידוד אומנות המתארת את תפארת הגזע ואת השלטון. בכרזות, בשלטי ענק ובקולנוע פיארו את האדם הארי הנעלה , את הפיהרר ואת האומה הגרמנית. פעילותם של יוצרים יהודיים נשרפה ברחובות.
פיקוח על אמצעי התעמולה- הרדיו, הקולנוע והאומנות הכתובה כולם היו תחת פיקוח הדוק של המפלגה הנאצית ויחד פעלו ליצירת הפולחן ההמוני סביב הפיהרר.
גם האולימפיאדה שנערכה בברלין ב1936 נוצלה כאירוע תעמולתי שנועד לפאר את השלטון הנאצי, צלבי קרס נתלו בכל מקום וההמונים הצדיעו להיטלר במועל יד . המדליות בהם זכתה גרמניה שימשו להוכיח את עליונות הגזע הארי.
ד."ליל הסכינים הארוכות" - יוני 1934
בשנת 1934 עמד היטלר מול חוסר שביעות רצון של תומכיו בארגון הס.א ( הזרוע הצבאית של המפלגה הנאצית ) אנשי הארגון דרשו ממנו לטפל בבעיות חברתיות וסוציאליות ולא ראו בעין יפה את התחברותו עם התעשיינים ובעלי ההון. היטלר לא רצה דגש חברתי באידיאולוגיה הנאצית בזמן זה וכן ראה שנוצר מתח בין הצבא ואנשי ארגון ה אס.אס. מסיבות אלה החליט לחסל את ראשי הארגון . זאת למרות שליוו אותו בנאמנות מראשית דרכו. כשחברי ה ס.א היו במחנה אימונים שלח אליהם את אנשי אס.אס . בתוך המחנה הם שלפו את סכינים ורצחו כאלף מאנשי צמרת ס.א. היטלר לא היסס לרצוח את חבריו ותומכיו בטענה שבכך הציל את האומה הגרמנית מפני סכנה.... הארוע הגביר את כוחו של ארגון האס.אס והפך אותו לבעל העוצמה הרבה ביותר בגרמניה ולזרוע הטרור והאימה של היטלר.

צעדים בתחום הכלכלי:
1. פרסום "תוכנית ארבע השנים" בתחום הכלכלה היה חשוב להיטלר לחמש את גרמניה לקראת המלחמה שתכונן סדר חדש באירופה. בתוכנית ארבע השנים הכריז היטלר על הגברת החימוש ועצמאות כלכלית של גרמניה בראש סדר העדיפויות. תעשיית הנשק של גרמניה החלה לייצר מליוני רובים, אלפי טנקים ומטוסים והתעשיינים בעלי בתי החרושת קיבלו תמיכה מהיטלר בשנת 1933 ביטל היטלר את על האיגודים המקצועיים של הפועלים ומנהיגיהם נשלחו למחנות ריכוז.נאסר על העובדים לקיים שביתות והם נאלצו לעבוד שעות רבות. היטלר ראה באיגודים סממן קומוניסטי.
3. ביטול האיגודים המקצועיים: במקום האיגודים הוקמה "חזית העבודה הגרמנית " בה היו פועלי גרמניה מאוגדים ברוח של בניית גרמניה החדשה השלטון הנאצי העניק לפועלים הטבות כמו טיולים, מזון מוזל ואף הכריז שכל פועל יקבל מכונית פולקסוואגן.... התעמולה הנאצית הדגישה כמה טוב מצבו של הפועל הגרמני ביחס לפועלים במדינות אחרות.....
3. חיסול האבטלה : היטלר יזם עבודות ציבוריות נרחבות וכן הוציא נשים גרמניות ממקומות העבודה והעסיק במקומן גברים. תוך הפרת הסכמי ורסאי , נפתחו מחדש מפעלי הפלדה ויצור הנשק. בכך צומצמה האבטלה באופן משמעותי.בנוסף , גרמנים רבים נקלטו גם במקומות העבודה מהם סולקו יהודים

בנוסף לזה יש את האידיאולוגיה הנאצית -
האידיאולוגיה הנאצית נשענה על ספרו של היטלר "מיין קאמפף" וכן על תפיסות לאומניות גזעניות של הוגי דעות גרמנים בסוף המאה ה19. היא נשענה על מספר יסודות מרכזיים: (1) גזענות ואנטישמיות- תורת הגזע (2) מרחב המחיה (3) עקרון הפיהרר (4) עקרון הפולק (5) שלילת הדמוקרטיה , הליברליזם והקומוניזם

אחת ההנחות הבסיסיות בתרבות המערבית היא כי לכל אדם יש זכות טבעית לחיות, כל בני האדם שווים בפני החוק ובפני אלוהים. הנאצים התנגדו לתפיסה זו הם טענו כי לא לכל בני האדם יש זכות לחיות והם ביססו את טענתם על תורתו של דרווין ועל תורות גזע נוספות.
תורת הגזע
לפי תורת הגזע הגזעים שונים זה מזה לא רק במראה החיצוני, אלא גם בתכונות האופי. הגזע העליון הוא הגזע הארי, שמוצאו מצפון אירופה. לארים תכונות חיוביות כאומץ, חוכמה, כושר מנהיגות ועוד והם נועדו לשלוט על עולם הגזע.
הנחות ביותר הוא הגזע השמי, שמוצאו מהמזרח התיכון ובתוכו בעיקר היהודים. יש להם תכונות רעות כמו רוע , טפילות , נצלנות וכו' והם מסכנים את העליונות של הגזע הארי.

הנאצים חילקו את האנושות לדרגות הסוג הראשון הוא יוצרי התרבות ( הגזע הארי, צפון אירופאים ) מתחתיהם הם נושאי תרבות ואלו גזעים אירופים שמסוגלים ללמוד ולחקות את הגזע הארי והסוג השלישי נקרא הורסי תרבות ( הגזע השמי יהודים בעיקר ) על פי האידיאולוגיה הנאצית היהודים הם לא בני אדם אלא מתחת לפירמידה האנושית. היהודים הם בעלי אופי שטני, נושאי מחלות ובעלי אופי רע ונצלני. היהודי הוא טפיל שמנסה לחיות על חשבון האחרים, משתלט על העולם באמצעות הכלכלה, הפוליטיקה, החברה והתרבות

כדי להגשים את היעוד שלו כגזע שליט , על הגזע הארי להרחיב את שטחי השליטה שלו ולהתפשט מבחינה גיאוגרפית לכוון מזרח אירופה כי שם יש מרחב וגם שפע של אדמה עשירה במשאבי טבע. הסלאביים הנחותים ישרתו את בני הגזע הארי
עיקרון המנהיג ( הפיהרר )
בראש המדינה עומד המנהיג היודע הכול ,מה טוב לעם וכיצד להשיג שיפור בחייו לכן יש לתמוך במנהיג ללא ספקות מהציבור נדרשת נאמנות אישית, ציות מלא והערצה למנהיג המשמש אבי האומה ,היטלר הציג את עצמו שממשיך דרכם של מנהיגים נערצים בהיסטוריה הגרמנית והתחייב להקים את האימפריה הגרמנית החדשה הרייך השלישי
עקרון הפולק הלאום והאחדות הגרמניים
העם הגרמני ( הפולק ) מאוחד ע"י שלושה מרכיבים עיקריים: דם, אדם ואדמה. על כל חלקי העם להתאחד תחת מנהיגות הפיהרר, בגלל זה גם גרמנים החיים מחוץ לגרמניה. כמו באוסטריה, צ'כוסלובקיה, פולין ועוד , היעוד של העם הגרמני הוא לשלוט על העמים הנחותים ממנו כגזע עליון ולשם השגת המטרה הפרט אינו חשוב , אלא רק במסגרת השתלבותו בכלל במדינה . המדינה מכוונת את חיוו של הפרט והיא קובעת מה טוב לו ומה רצוי לו
שלילת הדמוקרטיה , הליברליזם והקומוניזם
עיקרון זה נובע מעקרונות האידיאולוגיה הנאצית , כמו : תורת הגזע, עקרון הפולק ועקרון המנהיג. עקרונות אלה שוללים את הרעיונות של הדמוקרטיה והליברליזם .כמו : זכויות הפרט, השוויון בפני החוק, חופש המצפון ועוד. הנאציזם גם שולל את הליברליזם הכלכלי ותומך בהתערבות של המדינה בחיים הכלכליים. עפ"י עיקרון זה כל בעיותיה הכלכליות, החברתיות והפוליטיות של רפובליקת וייאמר הן הוכחה לאי היעילות של המשטר הדמוקרטי , גם הקומוניזם (הבולשביזם ) הוא אויבו של הנאציזם משום שהוא מתחרה בו ועומד בניגוד לאידיאולוגיה הנאצית : הנאציזם מדגיש את מעמדו בחברה האנושית ואת חוסר השוויון בין הגזעים ונותן לגיטימציה להשמיד גזעים נחותים . הנאציזם גם מאמין בשלטונו של החזק על החלש ותומך בכיבושים ומלחמות , בניגוד לכך האידיאולוגיה הקומוניסטית תומכת במהפכה חברתית ובשוויון בין מעמדות . הנאצים ראו בקומוניזם אידיאולוגיה יהודית מסוכנת שיש לחסל אותה מכיוון שהמייסד של האידיאולוגיה הקומוניסטית היה קרל מרקס שהיה ממוצא יהודי , היטלר גם האמין שהיהודים בבית המועצות הם שעומדים בראש המדינה וחיסול היהודים גם הוא חיסול הקומוניזם שיחד עם הדמוקרטיה והליברליזם הוא אויב הנאציזם.

המדיניות הנאצית כלפי היהודים
שלב ראשון
א. עידוד הגירת יהודים מחוץ לגרמניה כדי להפוך אותה לנקייה מיהודים :
הסכם ההעברה : בתחילת שנת 1933 נתחם הסכם בין ממשלת גרמניה לסוכנות היהודית בישראל על פיו יוכלו יהודים שיעזבו את גרמניה לארץ ישראל להוציא את רכושם בצורת סחורות וחומרי גלם .
ב. דחיקה ונישול כלכלי של היהודים והשתלטות על נכסיהם :
יום החרם הכלכלי: זהו הצעד הראשון של השלטונות הנאצים כנגד היהודים והוא נועד לבדוק את תגובת הציבור הגרמני ליחס ליהודים .הוחלט שביום זה הגרמנים לא יקיימו מסחר עם בעלי עסק יהודים. חיילי ס.א הוצבו בפתח חנויות של יהודים וצלבי קרס גדולים צוירו על החלונות. עובדים יהודים לא הורשו להיכנס למקומות עבודה ציבוריים
ג. בידוד והשפלה של היהודים מבחינה חברתית ותרבותית :
החוק להשבת הפקידות הגרמנית על כנה: בחוק זה נקבע שרק גרמנים ארים יכולים לעבוד במשרות בשירות המדינה. בתוקף החוק פוטרה כל האליטה של היהודים מעבודתה: רופאים, עורכי דין, מרצים עיתונאים ועוד. כך נפטר השלטון מצמרת ההשכלה היהודית ובמקומה נמצאו מקומות עבודה לגרמנים מובטלים
ד. הגברת השנאה והתעמולה נגד האויב היהודי

שלב שני חקיקה
1. חוק אזרחות הרייך :
(1) אזרחות גרמנית מוענקת רק לנתין בעל דם גרמני או קרוב לו שמוכח על ידי התנהגותו שהוא נאמן למשטר הנאצי
(2) הזכות לאזרחות מוענקת על ידי מתן תעודת אזרחות הרייך

2. החוק להגנת הדם והכבוד הגרמני :
(1) נישואים בין יהודים וגרמנים אריים אסורים . נישואים שנערכו בטלים
(2) יחסים מחוץ לנשואים בין יהודים וגרמנים אסורים
(3) יהודים אינם רשאים להעסיק במשק ביתם עוזרת בית גרמניה מתחת לגיל 45
(4) אסור ליהודים להניף את דגל הרייך ולהציג את צבעי הרייך

3. תקנה ראשונה לחוק האזרחות
(1) יהודי לא יכול להיות אזרח, להשתתף בבחירות ולכהן במשרה ציבורית
(2) יהודי הוא מי שמוצאו מ-3 דורות לאחור יהודי, או בן תערובת שמוצאו מ-2 סבים יהודים גמורים

שלב שלישי טרור
א. זיהוי והפרדה בדרכון ובתעודת זהות האות גי הוחתמה בדרכון של היהודים בתעודות זהות וגם הקפידו לרשום את השם שרה לנשים ואת השם ישראל לגברים
ב. אריזציה של רכוש יהודי - מהלך שנת 1938 הגבירו הגרמנים את השתלטותם על נכסי היהודים. הם הפעילו שיטות שונות של סחיטה ורמייה כדי לפגוע בעסקים היהודים ולמוטט אותם.
ג. גירוש יהודים בעלי אזרחות לא גרמנית - החל מאוקטובר 1938 כל יהודי שלא נולד בגרמניה גורש לארץ המוצא שלו
ד. אלימות והשפלה התקפות של אנשי אס.אס כלפי יהודים ברחוב , פגיעה בכבודן של נשים , יהודים בעלי מראה דתי ועוד

הקמת הגטאות בפולין-

המדיניות כלפי היהודים עד ריכוזם בגטאות
הגטאות: מטרות מוצהרות והסברים להקמתם, דרך ניהול הגטו ודרכי הפיקוח על הגטו:
בעקבות כיבוש פולין נכללו כעת שלושה מליון יהודי פולין תחת ציפורני הנאצים. התעוררה באופן טבעי השאלה על ידי קצינים נאצים, מה לעשות אם כל אותם יהודים בהם נתקל הצבא הגרמני שהביס את הצבא הפולני. ''איגרת הבזק'' נשלחת על ידי היידריך מברלין לקצינים הגרמנים בפולין האחראיים על האוכלוסייה האזרחית הכבושה, ותוכנה מלמד על ההנחיות הכלליות : יש להתחיל תהליך גיטואיזציה : ריכוז היהודים בגיטאות
גיטו היא מילה מימי הביניים, אז חיו היהודים באיזורים משלהם וניהלו את אורח החיים המיוחד שלהם בניפרד. באיטליה למשל היה חוק שהיהודים צריכים לחבוש כובע מיוחד כדי שהנוצרים ידעו שהם יהודים.
הגיטו הגרמני נועד לרכז את היהודים במקום אחד, בתנאים קשים ועם הזמן קיוו הגרמנים שהיהודים יתחסלו מעצמם בגלל מחלות ורעב. המעבר של היהודים לגיטו היה מהיר. היהודים לא יכלו לקחת הרבה רכוש. הכוונה של הנאצים היא לגרום ליהודים הלם ולתת להם להרגיש שהם לא בני אדם רגילים ולכן התנאים של החיים שלהם יהיו קשים ,כמו חיות
למנוע מיהודים להפעיל שוק שחור.1
לשבור את הרוח היהודית.2
3. למנוע מהיהודים להפעיל טרור נגד הצבא הגרמני ולהפיץ שמועות נגד גרמניה
הגטו נועד למנוע מהיהודים הפצת מחלות ומגפות.4

מטרות אמיתיות בהקמת הגטאות
הגיטו הוא דרך לפקח על היהודים כשלב ביניים בדרך ל"פתרון הסופי 1.
2. הגיטו עונה על צורך אידיאולוגי: להפריד בין היהודים לחברה הנוצרית או הארית מבחינה גיאוגרפית, כלכלית וחברתית.
כוח עבודה ריכוז היהודים בגיטו מאפשר לגרמנים להשיג כוח עבודה זול למטרות הרייך.3.
הגטו נועד להשפיל את רוחם של היהודים ולהביא אותם לייאוש כך שלא ימרדו בגרמנים.4.
5. הגטו הוא אמצעי הכחדה בלתי-ישיר: ע"י הרעבת היהודים והעסקתם בעבודות פרך תיווצר תחלואה ותמותה טבעית מוגברת של יהודים
מיקום הגטו
המקום של הגטו בעיר נבחר על פי מספר קריטריונים:
ערים בהם היתה קהילה יהודית גדולה .1
הגטו מוקם בחלק העני של העיר באיזור לא גדול.2
הגטו מוקם ליד תחנת רכבת.3

בשלב הראשון הגטו היה פתוח וכך יכלו יהודים למצוא עבודה בחוץ. בשלב השני נסגרו הגטאות בחומה והיו תחת פיקוח של הגסטאפו והמשטרה היהודית. עד 1942 נסגרו כל הגטאות בחומה.
בגיטאות הגדולים רוכזו יהודים מערים, עיירות וכפרים הסמוכים לעיר. כך נוצר מצב שבוורשה, למשל, היו 300 אלף יהודים שאליהם נוספו עוד 250 אלף מהאיזור שרוכזו כולם בגטו
הצפיפות בגטו הייתה גדולה, והמצב לפעמים הגיע לכך ש-20 איש חיו בדירה אחת. עם סגירת הגיטו האפשרויות להשיג אוכל או עבודה קטנו. התנאים הסניטאריים (בריאות) היו קשים וגרמו להתפרצות של מחלות כמו טיפוס
דרכי ניהול הגטו ודרכי הפיקוח על הגטו:

הפיקוח של הנאצים על הגטאות:
ברמת השמירה על הגטאות היה חוסר אחידות. היו גטאות פתוחים והיו גטאות סגורים. גטו ורשה הוא דוגמא לגטו סגור. הוא היה מוקף בחומה בגובה 3 מטר שנבנתה על ידי יהודי הגטו.
השמירה על החומות בגטו ורשה הופקדה בידי 3 משטרות: המשטרה הפולנית, המשטרה הגרמנית והמשטרה היהודית אשר שמרה בתוך הגטו.
רק כמה אלפי יהודים הורשו לצאת לצרכי עבודת כפייה, רב היהודים לא יכלו לצאת מגטו ורשה עד לגירושם למחנות. .
היו גטאות קטנים שהוקפו בגדר ומהם יכלו היהודים לצאת בשעות קבועות לצורך הצטיידות במזון ועבודה.
הנאצים טענו כי הגטו הוא אוטונומיה יהודית וכי על יהודי הגטו לנהל בעצמם את חייהם.
הגטו היה מעין יחידה פוליטית סגורה, הגטו קיבל שירותים שונים מן הנאצים כמו: חשמל, מים, גז, פחם סילוק אשפה וכו'. בגטו הונהג מטבע מיוחד ולא הורשה השימוש במארק הגרמני. על הגטו פיקח הגסטאפו
הגטו נוהל על ידי היודנראט, על פי ההוראה שניתנה באגרת הבזק:.
היודנראט היה גוף שייצג את יהודי הגטו, קיבל הוראות מן השלטון הנאצי ונשא באחריות אישית לקיום ההוראות. בגטו קטן הוקם יודנראט בן 12 חברים, בגטו גדול הוקם יודנראט בן 24 חברים.
לרב נבחרו כחברי יודנראט רבנים או מי שהיו ראשי הקהילות לפני המלחמה, או אנשים שהצבור היהודי בגטו נתן בהם אמון..
היו רבים שנרתעו מלקבל על עצמם תפקיד זה שהיה כרוך בשיתוף פעולה עם הנאצים. היו יהודים שהסכימו לקבל על עצמם את התפקיד מתוך אינטרס אישי כמו תקווה ששיתוף הפעולה עם הנאצים יציל אותם ואת משפחתם. היו שנטלו על עצמם תפקיד אחראי זה מתוך דאגה ואחריות לחיי תושבי הגטו.
היודנראטים היו שונים זה מזה ופעלו בדרכים שונות, על פי אופיים של חברי היודנראט.
היודנראט מילא תפקיד של רשות מוניציפאלית, תפקידים שבעבר מילאה העירייה. הוא היה צריך לדאוג להעברת היהודים וחפציהם לגטאות, שיכונם בדירות או במבנים ציבוריים, מציאת עבודה עבור יהודי הגטו, דאגה להשגת מזון וחלוקתו, טיפול בנושא הבריאות, הדת, החינוך, הסעד, הקמת משטרה יהודית לשמירה על הסדר וכעזרה ליודנראט בקיום ההוראות שהתקבלו מן הנאצים.
בגטאות הגדולים היודנראט היה מחולק למחלקות שונות וכל מחלקה טיפלה בתחום שונה


תפקידי היודנראט בעיני הגרמנים:
1. ביצוע קפדני של כל ההוראות שניתנו לו, כולל המשימות המיוחדות הכלולות באיגרת הבזק. בכך ניסו הגרמנים להפוך את היודנראט למכשיר של שיתוף פעולה.
ניהול החיים השוטפים בגטו, כל עוד הגרמנים היו מעוניינים בקיומו. 2
תפקוד כחולייה המקשרת הבלעדית בין תושבי הגטו והגרמנים.3
סיוע במלאכת ההטעיה, בין השאר ע"י הודעות מרגיעות לציבור בהזדמנויות שונות.4
תפקידי היודנראט בעיני תושבי הגטו ובעיני עצמם:
1. ביצוע במידת האפשר של התפקידים המוטלים על רשות מוניציפאלית וגם חלק מהתפקידים המבוצעים בדרך כלל ע"י רשויות ממלכתיות. דוגמאות הכשרה מקצועית, תברואה, אספקת דיור, אספקת מזון, בטחון פנים וכו'.
2. ביצוע תמרונים נואשים כדי להוכיח לגרמנים שכדאי להם לאפשר לגטו לשרוד ולהשאיר כמה שיותר אנשים בתוכו. הדוגמא הבולטת ביותר לכך הייתה היודנראט בגטו לודג' בראשות חיים רומקובסקי הם הקימו תעשיית טקסטיל ענפה, תעשייה שייצרה מוצרים בשביל הצבא הגרמני, בתקווה שהגרמנים יחליטו שהאינטרס שלהם מחייב לאפשר לגטו לשרוד ולייצר.
3. עיסוק באמצעי שתדלנות (ניהול משא ומתן כאשר לצד אחד אין מה לתת) כדי להציל את חייהם של היהודים. המאמצים האלה חייבו מערכת של שיתוף פעולה הדוק עם הגרמנים ולא תמיד הצליחו.
המשטרה היהודית בגטו
המשטרה היהודית הייתה באופן רשמי תחת חסות היודנראט ועמדה לרשותה בשמירה על הסדר בגטו. אולם היא פעלה במקרים רבים ככלי שירות של הגסטאפו בתפקידים כמו
חטיפת תושבים מהגטו לעבודות כפייה מחוץ לגטו.1
2 ליווי עובדים אלה הלוך וחזור.
מילוי תפקיד פעיל בעת האקציות (העברת תושבי הגטו לתחנות איסוף לקראת גירושם). 3

תנאי החיים בגטו והשפעתם על הפרט, על המשפחה ועל החברה היהודית
1. צפיפות: הגטאות הוקמו במכוון בשכונות או בפרברים המוזנחים והדלים ביותר שבהם התגוררו יהודים. לרוב התאפיינו אזורים אלו בתנאי סניטציה גרועים. שטח הגטו היה קטן מדי בשביל להכיל את האוכלוסיות הגדולות שרוכזו בו. בוורשה למשל היווה הגטו רק 2.4% משטח העיר בעוד ששליש מאוכלוסיית העיר התגוררה בו. המצב בגטו וורשה רק הלך והחמיר בשל זרם הפליטים שנשלח אל הגטו והצמצום המתמיד בשטחו. גם בגטו לודג' היו תנאים קשים ביותר ומספר הנפשות הממוצע בחדר אחד נע בין 6-8 אנשים ואף צפוף יותר.
2. רעב: בגטו היה מחסור חמור במזון. בוורשה ולודג' למשל, שהיו שני הגטאות הגדולים, שרר רעב כבד. אך ההבדל העיקרי בין שני אלו היה שבגטו לודג' נאלצו להסתפק התושבים באוכל הירוד שניתן להם בשל ניתוקו המוחלט ואילו בוורשה, כ-80 אחוזים מצריכת האוכל בגטו הגיעה מהברחות. ההברחות התבצעו מעל החומה, דרך חורים בתוכה ובתעלות תת-קרקעיות. ההברחות נמשכו לכל אורך קיומו של הגטו ומאות מתו במהלכן. בנוסף להברחה המאורגנת פעלו בגטו גם מבריחים בודדים, בעיקר נשים וילדים, שהסתננו לחלקה הפולני של העיר כדי להביא מעט מזון למשפחותיהם. יהודי הגטו ניסו למכור את שארית רכושם למימון תוספות המזון אך הרכוש הלך ואזל במהירות. הרעב פגע גם בתא המשפחתי והביא לא פעם למריבות .
3. מחלות ומגפות: בגטאות שרר מצב תברואתי קשה בשל החוסר באמצעי הסקה, בסבון ובמים. ביוב וגופות המתים. תושבי הגטו התקשו לשמור על ניקיון בסביבת מגוריהם. כתוצאה מכך, פרצו מגיפות ומחלות מידבקות שגרמו לתמותה המונית.
4. קור: כיוון שהקור היה בעיה כה גדולה, אנשים התחילו לפרק משקופי חלונות, דלתות ופריטים אחרים מעץ בכדי לקבל עצים להסקה. כתוצאה מכך, המשטרה היהודית בלודג' ,למשל, קיבלה פקודה לנקוט אמצעים חמורים נגד אוגרי עצים.
5. קשיי פרנסה: בכל הגטאות הייתה פרנסה קבועה רק למיעוט קטן, כגון אלו שעבדו כפקידי היודנראט, השוטרים במשטרה היהודית והפועלים בבתי המלאכה, הקשורים ליודנראט, בעיקר בלודג'. כמעט כל התושבים מכרו את חפציהם שהביאו איתם לגטו כדי לקיים את עצמם בשלב הראשון ונאלצו להמשיך בכך עד שנותרו חסרי-כל. אחרים ניסו לייצר בחומרים הפשוטים שעמדו לרשותם, חפצים שהיה להם ביקוש בגטו, החל מסימני הטלאי וכלה בממתקים בחפיסות
6. ערעור מבנה המשפחה והחברה היהודית: רבים מבעלי האמצעים או מבעלי מעמד בקהילה היהודית לפני המלחמה הפכו בין-לילה לעניים ללא מקור פרנסה. אנשי רוח ודת, בעלי מקצועות חופשיים ובעלי עסקים, התגלגלו ממעמד של נכבדים לנזקקים שלא היה ביקוש למיומנות שלהם. לצד התופעה הזו, אנשים שחיו בשולי החברה היהודית קודם לכן, אלה שעבדו בעבודות מזדמנות וידעו איך להסתדר, לשקר ולהפעיל שרירים, מצאו את עצמם בראש הפירמידה הכלכלית-חברתית החדשה. תופעה דומה התרחשה בתוך המשפחה הגברים החלו להיות תלויים בנשים והמבוגרים בילדיהם הקטנים. הנשים הפכו פעמים רבות לראשי המשפחות מכיוון שהגברים נשלחו למחנות עבודה. הנשים היו אחראיות על השגת המזון עבור ילדיהן .
עבור הילדים המעבר לגטו היה כרוך ביציאה ממסגרות החינוך היהודית שנסגרו. מסגרות חינוך לא-חוקיות הופעלו לפעמים בשיתוף היודנראט ולפעמים באמצעות תנועות הנוער או ארגון העזרה העצמית הסוציאלית. רק מקצת הילדים נקלטו במסגרות אלה וילדים רבים התארגנו בקבוצות להברחות וקיבוץ נדבות למען משפחותיהם.
7. ערעור ערכים מקודשים: על רקע תנאי החיים הקשים בגטו, ערכים רבים ערכי דת וערכי תרבות החיים הועמדו במבחן קשה. בין הערכים האלה נמנו היחס לחינוך, מעמד הבת במשפחה, ערכי הצדקה וגמילות חסדים ואפילו כבוד המת כאשר היודנראט בגטו וורשה למשל, דרש תשלום עבור קבורת קרובי משפחה. משפחות שונות החלו להניח את מתיהן ברחוב ללא בגדים מזהים, כשהם יודעים שבמקרים כאלה היודנראט יקבור את המתים על חשבונו

בגדול לכאלה שבכיתה יא סיכמתי לכם את החומר על השואה קחו ותהנו