18 תשובות
תקשיבי אני מבינה את מה שאמרת תנסי להשתדל להיות עם חצאיות את פשוט לא מבינה איזה יפה ומכבד זה.... באותו ררגע שתתחילי עם מכנס יהיה קשה לך לחזור לחצאית...
אנונימית
משתתף בתשובה הכי צנוע חצאית
אנונימי
תעשי מה שנוח לך, אם אמא שלך מסכימה לך אבל זה קצת מעיק לה זה עיניין שלה, תנסי דברים חדשים את תמיד יכולה לחזור אחורה אם זה לא בשבילך
אנונימית
איך חצאית יותר צנוע ממיכנס? אם מרימים חצאית רואים הכל, למיכנס זה בלתי אפשרי?
אנונימית
אל תקשיבי לאנונימית שמעליי, תעשי מה שאת מרגישה ורק מה שאת רוצה, תתחילי לדבר איתה בכלליות על הנושא ותראי לה בנות שלובשות מכנסיים ואז תזרקי כזה "אולי אקנה כמה", ומפה תתפתח שיחה על זה ופשוט תגידי לה מה שאת מרגישה בפתיחות ותזכירי לה שהיא אמא שלך וצריכה לקבל אותך כמו שאת, גם אם היא לא תסכים איתך, היא תקבל אותך, בתור מישהי שגדלה לתוך החצאיות, יצאתי משם די מהר, אז אני מבינה אותך מניסיון אישי אמנם אצלי זה באמת היה ממש פתוח אבל מבחינת אבא שלי הוא הכי רוצה שאחזור לזה בעולם אבל יותר חשוב שנהיה אנחנו מאשר לרצות אחרים, בגלל זה תעשי רק מה שאת רוצה ומתחברת אליו
שואל השאלה:
מבחינת שיראו צורת גוף וכל מיני דברים כאלה..
מבחינת שיראו צורת גוף וכל מיני דברים כאלה..
תבואי ודברי איתה בכנות על איך שאת מרגישה
מכירה משפחות חרדיות שיש בנות שהולכות עם מכנסיים לפעמים.
כל עוד את מכבדת, ולמשל למקומות שחשוב להורים את באה עם חצאית, ביום יום תעשי כרצונך.
מה שהכי חשוב זה האישיות והמידות שלך
הלבוש בסופו של דבר גם חשוב, אבל לא כמו העיקר, שזה את. והנוחות שלך.
מכירה משפחות חרדיות שיש בנות שהולכות עם מכנסיים לפעמים.
כל עוד את מכבדת, ולמשל למקומות שחשוב להורים את באה עם חצאית, ביום יום תעשי כרצונך.
מה שהכי חשוב זה האישיות והמידות שלך
הלבוש בסופו של דבר גם חשוב, אבל לא כמו העיקר, שזה את. והנוחות שלך.
לאנונימית הראשונה!! זו שמעליי בסדר פשוט עד שרשמתי
שואל השאלה:
זאת שאמרה שיהיה לי קשה לחזור לחצאית,
אני בבית ספר דתי,
גם אם אני אלך עם מכנסיים אני איהיה חייבת ללכת גם עם חצאית זה לא הכל או כלום
זאת שאמרה שיהיה לי קשה לחזור לחצאית,
אני בבית ספר דתי,
גם אם אני אלך עם מכנסיים אני איהיה חייבת ללכת גם עם חצאית זה לא הכל או כלום
שואל השאלה:
זה שאמר שהכי צנוע חצאית.
זה כלכך לא מהמקום הזה
ואם כבר אמונה ואהבה..
אני לא חושבת שאם אין אלך עם מכנסיים אני אסבול כל החיים וה' יואהב אותי פחות
זה שאמר שהכי צנוע חצאית.
זה כלכך לא מהמקום הזה
ואם כבר אמונה ואהבה..
אני לא חושבת שאם אין אלך עם מכנסיים אני אסבול כל החיים וה' יואהב אותי פחות
לא חושבת שאלוהים שופט או אוהב פחות או יותר בגלל הלבוש
אני מאמינה שהכי חשוב זה האישיות שלך, המידות הערכים ומי שאת ביום יום
ההתנהגות שלך, הכבוד שלך לאחרים ולדרך שלהם, ששונה משלך.
דרך ארץ קדמה לתורה
אני מאמינה שהכי חשוב זה האישיות שלך, המידות הערכים ומי שאת ביום יום
ההתנהגות שלך, הכבוד שלך לאחרים ולדרך שלהם, ששונה משלך.
דרך ארץ קדמה לתורה
אז אם יש לך בעיה באמונה - טפלי בשורש של הבעיה- ללמוד ספרים שיעזרו לך להבין בשכל ובחוש גמרו שה' קיים, והוא נמצא בקרבנו, כגון הספר "השם לנגדי".
עוד משהו: ככל שיש לך מעקר יורת גדול בקיום המצוה - ככה השכר שלך יותר גדול, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה "בן הא הא אומר: "לפום צערא - אגרא" (אבות, פרק ה, משנה כג), "לפי שטוב לו לאדם דבר אחד בצער ממאה בריוח" (אבות דרבי נתן ג, ו).
עוד משהו: ככל שיש לך מעקר יורת גדול בקיום המצוה - ככה השכר שלך יותר גדול, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה "בן הא הא אומר: "לפום צערא - אגרא" (אבות, פרק ה, משנה כג), "לפי שטוב לו לאדם דבר אחד בצער ממאה בריוח" (אבות דרבי נתן ג, ו).
להלכה חובה ללבוש חצאית לפחות עד אחרי הברך.
מכנסיים מוצר רק מתחת חצאית
את יכולה להתעלם מההלכה, זה ענין שלך עם השם אבל תדעי שאין בזה מקום להקל
אה וד"א תמיד יסתכלו לך על התח* אם תלכי עם צמוד אני לא חושב דתיה רוצה דבר כזה
מכנסיים מוצר רק מתחת חצאית
את יכולה להתעלם מההלכה, זה ענין שלך עם השם אבל תדעי שאין בזה מקום להקל
אה וד"א תמיד יסתכלו לך על התח* אם תלכי עם צמוד אני לא חושב דתיה רוצה דבר כזה
אגב, אגב, אגב
- דרך ארץ קדמה לתורה
"רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ.
אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֵין תּוֹרָה."
["אם אין תורה אין דרך ארץ וכו'. פי' הר"ב דרך ארץ משאו ומתנו יפה וכו' ואם אין דרך ארץ סוף שתורתו משתכחת ממנו. ולא בא התנא לומר על קדימה ואיחור שצריך שיקדם האחד לחברו שאם אתה אומר כן אין גם אחד מהם (לא) יהיה במציאות. שאם אין האחד אלא א"כ שיקדם לו האחר. וכל אחד יש לו דין קדימה על חבירו נמצא שאי אפשר שימצא המאוחר בלא הקודם ושניהם מאוחרים נמצא ששניהם אינם נמצאים. ועוד שודאי שיש לדרך ארץ קדימה זמנית על התורה. וכמ"ש במ"ב פ"ב. אלא שכוונת התנא שאם אינו לומד אע"פ שנושא ונותן לא יהיה יפה עם הבריות. כי לא ידע כדת מה לעשות כענין חז"ל בפרק המניח [דף ל'] האי מאן דבעי למיהוי חסידא לעיין במילי דנזקין וכן אם אין דרך ארץ כלומר שאינו נושא ונותן יפה וכו' סוף שתורתו משתכחת ממנו על העון אשר חטא שהוא מחלל שם שמים שאומרים אדם זה שלמד תורה כמה מקולקלין מעשיו [יומא דף פ"ו] וכו':"]
- דרך ארץ קדמה לתורה
"רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ.
אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֵין תּוֹרָה."
["אם אין תורה אין דרך ארץ וכו'. פי' הר"ב דרך ארץ משאו ומתנו יפה וכו' ואם אין דרך ארץ סוף שתורתו משתכחת ממנו. ולא בא התנא לומר על קדימה ואיחור שצריך שיקדם האחד לחברו שאם אתה אומר כן אין גם אחד מהם (לא) יהיה במציאות. שאם אין האחד אלא א"כ שיקדם לו האחר. וכל אחד יש לו דין קדימה על חבירו נמצא שאי אפשר שימצא המאוחר בלא הקודם ושניהם מאוחרים נמצא ששניהם אינם נמצאים. ועוד שודאי שיש לדרך ארץ קדימה זמנית על התורה. וכמ"ש במ"ב פ"ב. אלא שכוונת התנא שאם אינו לומד אע"פ שנושא ונותן לא יהיה יפה עם הבריות. כי לא ידע כדת מה לעשות כענין חז"ל בפרק המניח [דף ל'] האי מאן דבעי למיהוי חסידא לעיין במילי דנזקין וכן אם אין דרך ארץ כלומר שאינו נושא ונותן יפה וכו' סוף שתורתו משתכחת ממנו על העון אשר חטא שהוא מחלל שם שמים שאומרים אדם זה שלמד תורה כמה מקולקלין מעשיו [יומא דף פ"ו] וכו':"]
היי נשמה טובה שאת
מובן הקושי שלך.. צניעות זה מצווה לא פשוטה לקיום, אבל עם זאת, השכר של המצווה הזאת עצום ממש. אני ממליצה לך ממש ללמוד מספר של צניעות או משיעורים ביוטיוב על זה. ממש ממש טיפה, ולראות אם את מתחברת יותר, לכי תדעי אולי משם פתאום תביני יותר את העומק וההיגיון מאחורי המצווה הזו.
תראי אם מתחבר לך והכל, תגידי לאמא שלך שיש לך קושי בחצאיות ואני בטוחה שהיא תבוא לקראתך ותעזור תייעץ ותחזק מקרוב, ותקני חצאיות שאת אוהבת יותר :)
זה לא עניין של משפחה פתוחה או לא.. זה את מול הקב"ה. והוא מעריך כל דקה שלך בצניעות, מבטיחה לך.. עכשיו את בחזקת המשפחה יעני באיזה שהוא שלב את תהיי עם עצמך, ועצמאית יותר ולא תצטרכי כביכול לשאול את אמא.
אז תחשבי על הדברים, על השכר של זה, ועל הטוב בזה.. ובעז"ה יהיה לך טוב.
"קשובה לליבה תמצא תשובתה"
ואני מחזקת את מה שקומפס ותוצאה כתבו
מובן הקושי שלך.. צניעות זה מצווה לא פשוטה לקיום, אבל עם זאת, השכר של המצווה הזאת עצום ממש. אני ממליצה לך ממש ללמוד מספר של צניעות או משיעורים ביוטיוב על זה. ממש ממש טיפה, ולראות אם את מתחברת יותר, לכי תדעי אולי משם פתאום תביני יותר את העומק וההיגיון מאחורי המצווה הזו.
תראי אם מתחבר לך והכל, תגידי לאמא שלך שיש לך קושי בחצאיות ואני בטוחה שהיא תבוא לקראתך ותעזור תייעץ ותחזק מקרוב, ותקני חצאיות שאת אוהבת יותר :)
זה לא עניין של משפחה פתוחה או לא.. זה את מול הקב"ה. והוא מעריך כל דקה שלך בצניעות, מבטיחה לך.. עכשיו את בחזקת המשפחה יעני באיזה שהוא שלב את תהיי עם עצמך, ועצמאית יותר ולא תצטרכי כביכול לשאול את אמא.
אז תחשבי על הדברים, על השכר של זה, ועל הטוב בזה.. ובעז"ה יהיה לך טוב.
"קשובה לליבה תמצא תשובתה"
ואני מחזקת את מה שקומפס ותוצאה כתבו
^ ממש לא. הבעיה אל בדת, שנתן נלו אלוקים (כי לא שייכים שבאותה דת תהיינה בעיות), אלא בחסור רצון של האנשים להכיר באלוקים ולהתבטל לרצונו.
חוקים של אלוקים תקפים לעולם.
חוקים של אלוקים תקפים לעולם.
^^ הוו נשמה בעיניי זה דווקא מדגיש כמה הדת רלוונטית עבורנו בעידן המודרני.
והזוי זה לא..
והזוי זה לא..
בכנות תמיד שאני מגיעה לשאלות כאלה אני חשה קצת חסרת אונים..
כי מצד אחד אני מבינה לליבך את הקושי והצער שלא מבטל את החיבור לד' אלא לעיתים בדיוק להיפך גורם לנו להידברות.. אך מצד שני איך אוכל לייעץ למישהי משהו שנוגד את ההלכה..
כל דבר שאכתוב יהיה חסר כל בסיס כי הוא לא בא מהפנימיות שלך..
וגם אם ייתן תמריץ זה יהיה רגעי בלבד.
אז אתחיל בזה שהמחשבה שלך היא כל כך בריאה ונכונה.
הקב''ה תמיד אוהב ויואהב אותך לא משנה מה תעשי ובאיזו דרך תפני.
את הבת שלו.
וכן העולם הוא לא מכונה של שכר ועונש בלבד.
תמיד יש שיח על זה שאהבה זה לא רק מילים זה גם מעשים.
אם מישהו אומר לך שהוא אוהב אותך אך לא מפגין זאת במעשים ובהתנהגות שלו כדי לברר זאת שוב...
ד' אוהב אותנו גם בשיח וגם במעשה.
מכאן העבודה היא שלנו..
האם אנחנו אוהבים את ד'?
האם אנחנו מוציאים את אהבה שלנו לפועל ומקיימים אותה?
נשמע לפי דבריך שאת אוהבת את הקב''ה באמת ובתמים.
ואת האמת זה הדבר הכי יפה בעולם, האהבה זכה..
עכשיו השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך זה איך מוציאים את האהבה הזו לפועל..
כשנמצאים במקום של השאלה הזו יכול להתעורר מחנק בגלל הצימצום וההגבלה..
אז מה אני צריכה 'לסבול' כדי לקיים את מה שד' רוצה?
הוא לא ישמח שאני פשוט מאושרת?
אז האמת היא שהקב''ה ממש לא ישמח שתסבלי הוא לא סדיסט ולכן יש לנו מצווה לשמוח ולעבוד את ד' מתוך שמחה.
מצד שני כמו אבא שרואה תמונה כוללת יותר הוא מדריך אותנו לדרך הנכונה בעולם.
כאשר אנחנו נמצאים בקונפליקט בין ההרגשה שלנו לבין קיום ההלכה אנחנו יכולים לברר האם יש מקום להקל ומנגד לאחוז קונפליקט הזה חזק ולהיכנס בו.
להיכנס בו- אל תוכו.
לנסות לברר אותו, להעמיק בו, להבין אותו.
ליצור על בסיסו קשר עם ד'.
כל רצון שקיים לנו בחיים הוא לא סתמי והוא אומר משהו עלינו, על הפנימיות שלנו ועל הכוחות שלנו.
נסי לברר מה הרצון החזק שלך למכנסיים אומר..
במשך תקופה ארוכה בחיים שלי היה לי רצון ממש חזק לפירסינג מסוים ובזמן האחרון הוא נרגע ויצא לי להבין מה היה הדחף והעניין בו.
קיימתי את הרצון בדרך אחרת, את עומק הרצון ולא את ההופעה החיצונית שלו ואז משהו בי השתחרר בהקשר הזה אז אמליץ לך גם:)
בהצלחה אהובה!
מקווה שתמצאי את הדרך שלך לעבודת ד' שתגדל אותך.
כי מצד אחד אני מבינה לליבך את הקושי והצער שלא מבטל את החיבור לד' אלא לעיתים בדיוק להיפך גורם לנו להידברות.. אך מצד שני איך אוכל לייעץ למישהי משהו שנוגד את ההלכה..
כל דבר שאכתוב יהיה חסר כל בסיס כי הוא לא בא מהפנימיות שלך..
וגם אם ייתן תמריץ זה יהיה רגעי בלבד.
אז אתחיל בזה שהמחשבה שלך היא כל כך בריאה ונכונה.
הקב''ה תמיד אוהב ויואהב אותך לא משנה מה תעשי ובאיזו דרך תפני.
את הבת שלו.
וכן העולם הוא לא מכונה של שכר ועונש בלבד.
תמיד יש שיח על זה שאהבה זה לא רק מילים זה גם מעשים.
אם מישהו אומר לך שהוא אוהב אותך אך לא מפגין זאת במעשים ובהתנהגות שלו כדי לברר זאת שוב...
ד' אוהב אותנו גם בשיח וגם במעשה.
מכאן העבודה היא שלנו..
האם אנחנו אוהבים את ד'?
האם אנחנו מוציאים את אהבה שלנו לפועל ומקיימים אותה?
נשמע לפי דבריך שאת אוהבת את הקב''ה באמת ובתמים.
ואת האמת זה הדבר הכי יפה בעולם, האהבה זכה..
עכשיו השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך זה איך מוציאים את האהבה הזו לפועל..
כשנמצאים במקום של השאלה הזו יכול להתעורר מחנק בגלל הצימצום וההגבלה..
אז מה אני צריכה 'לסבול' כדי לקיים את מה שד' רוצה?
הוא לא ישמח שאני פשוט מאושרת?
אז האמת היא שהקב''ה ממש לא ישמח שתסבלי הוא לא סדיסט ולכן יש לנו מצווה לשמוח ולעבוד את ד' מתוך שמחה.
מצד שני כמו אבא שרואה תמונה כוללת יותר הוא מדריך אותנו לדרך הנכונה בעולם.
כאשר אנחנו נמצאים בקונפליקט בין ההרגשה שלנו לבין קיום ההלכה אנחנו יכולים לברר האם יש מקום להקל ומנגד לאחוז קונפליקט הזה חזק ולהיכנס בו.
להיכנס בו- אל תוכו.
לנסות לברר אותו, להעמיק בו, להבין אותו.
ליצור על בסיסו קשר עם ד'.
כל רצון שקיים לנו בחיים הוא לא סתמי והוא אומר משהו עלינו, על הפנימיות שלנו ועל הכוחות שלנו.
נסי לברר מה הרצון החזק שלך למכנסיים אומר..
במשך תקופה ארוכה בחיים שלי היה לי רצון ממש חזק לפירסינג מסוים ובזמן האחרון הוא נרגע ויצא לי להבין מה היה הדחף והעניין בו.
קיימתי את הרצון בדרך אחרת, את עומק הרצון ולא את ההופעה החיצונית שלו ואז משהו בי השתחרר בהקשר הזה אז אמליץ לך גם:)
בהצלחה אהובה!
מקווה שתמצאי את הדרך שלך לעבודת ד' שתגדל אותך.