איך להתייחס לבעלי מוגבלויות כשאני עוברת לידם ברחוב?

רגיל

שואל השאלה:
זה בדיוק מה שכתבתי... זה כמו להגיד לי לא לחשוב על מברשת שיניים...

שואל השאלה:
בדיוק! אם תגיד לי לא לחשוב על מברשת שיניים, ברור שאני אחשוב על מברשת שיניים! אם תגיד לי לא לחשוב שהוא מוגבל, ברור שאני מייד אחשוב על זה שהוא מוגבל!
וכן, אני לא רוצה שיחשבו שאני מרחמת עליהם, גם אני לא הייתי רוצה שינעצו בי מבטים..
אה, ותודה שאתם מגיבים, זה לא מובן מאליו:)

מתייחסים רגיל, הם כמו כולנו

כול אחד ואיך שאלוהים ברא אותו, לכולנו יש בעיות, חרדות, פחדים, ושריטות, אף אחד לא מושלם גם ילדים עם צרכים מיוחדים הם הכי חמודים והכי מכבדים תנו אהבת חינם מגיע להם אהבה ותמיכה כמו שאתם מקבלים

שמעי אני אף פעם לא נתקלתי בבעל מוגבלות שהתייחסתי אליו שונה מאדם רגיל. אני מכולם מסיטה מבט, אין לי מה להסתכל על אנשים. וכשקורה שאני תופסת איזה מישהו בעין ובמקרה הוא בעל מוגבלות אז אני כן קצת מרחמת עליו שאיבד יכולת מסוימת, וזה סבבה לגמרי. הם בני אדם כמו כולנו, אבל שאיבדו משהו משמעותי וזה משמעותית מבדיל אותם מאחרים לרוב. זה שהסתכלת עליו זה ממש לא מעליב. כשעלייך מסתכלים זה מעליב? לא. דמייני שניה את בעל מוגבלות, זה היה מעליב אותך שאנשים מסתכלים עלייך? ממש לא, זה סבבה להסתכל כולנו לפעמים תופסים מבט על אנשים ולא בהכרח על אנשים עם מוגבלויות. ואין שום בעיה בלהסיט מבט. אני תמיד מסיטה מבט מאנשים, מה זה מעניין אותי להסתכל עליהם סהכ? אלא אם כן הם מעניינים אותי - נגיד סטייל מעניין או שונה משאר בצורה מסוימות כנל בעלי מוגבלויות, זה משהו אחר ומעניין שתופס את העין!! אין בזה שום דבר רע!!
ואם אומרים לי לא לחשוב על מברשת שיניים אני פשוט לא חושבת עליה.