אני מתחרטת שהתגייסתי והקשבתי להורים שלי

אין ברירה בסופו של דבר זה עובר :)

שנתיים זה הרבה זמן מהחיים במיוחד בגיל הזה

שואל השאלה:
נשאר לי עוד שנה ושבועיים

שואל השאלה:
זה לא

מהר בתחת שלי שילכו לחפש פראיירים אחרים

שואל השאלה:
בשביל 800 שקל לא שווה להתאמץ
באזרחות אני אקרע תתחת בעבודה בשביל שכר נורמלי

היו לוקחים אותה לכלא והיא הייתה מקבלת פתור כשהיא תשתחרר

שואל השאלה:
היא סתם חושבת שהיא מעל כולם היא למדה מגמת קולנוע ו3 יחידות מתמטיקה

זה קרב של מי מתייאש ראשון בכלא הם או את , חוץ מזה את רק בת 13 מאיפה את יודעת איך זה בכלא

שואל השאלה:
בכלא אמרו שקמים ב4 בבוקר ועובדים יותר קשה

מה זה משנה האגו של ההורים שלה מה שהיא מרגישה זה יותר חשוב

"שלוש שנים לתרום למדינה ואז לזוז מכאן" פורתי

תזכרי שזה עובר עוד מעט ולתרום למדינה שירות סדיר זה המעט שכל אחד ואחת בישראל יכולים וצריכים לעשות.
אני מבין, זה קצת מבאס אם לא הלכת למקום שרצית אבל אין מה לעשות.
בינתיים, תדמייני את המזרח/דרום אמריקה/ארצות הברית ואת הטיול שאחרי וזהו.

תתמודדי

שמעי אין מה לעשות, את כבר התגייסת. יש לך אפשרות להיות אופטימית או להיות שלילית.
אבל בסופו של דבר הם לא מפטרים אותך אז כנראה הם סתם פקה פקה ובאמת צריכים אותך. ואל תתייחסי אליהם בכלל, הם סתם זבלים.
את עושה את העבודה שלך? יופי מה אכפת לך, כבר עברת חצי שנה, שנה וקצת מה כבר נשאר לך?
תהיי אופטימית, שנה הבאה בקיץ את כבר רואה את כל המשפחה שלךך הולכת לטיול צבא עושה קריירהה
יהיה בסדר! את תשרדי את השנה וקצת, אני בטוחה שאת חזקה יותר משנדמה לך :)