23 תשובות
האמת שאני עוד לא הכי מיומנת בזה גם אבל אני כן אנסה לעזור לפי מה שאני חושבת בנושא והכל.
תנסי לבנות לדמות אופי לפי מה שאת רוצה לכתוב בספר שלך. נגיד אם זאת דמות מרכזית, תתאימי אותה לסיפור שלך, או אם זאת דמות משנית שקשורה למשל לדמות המרכזית אז את צריכה לבנות את הדמות המשנית הזאת בהתאם למה שאת זקוקה בסיפור לדמות הראשית שלך. זה נשמע מסובך אולי ככה אבל אני עוד מעט אתן פה דוגמא כדי שתביני. קודם אני רוצה להגיד שאת גם צריכה לבנות רקע כזה לדמויות. אירועים מרכזיים בחיים שלהם, שאם את מתחילה מנקודה כלשהי את הסיפור שלך, את צריכה לזכור שיש להם עבר שאת צריכה להרכיב, בעזרת אירועים ודברים שמשפיעים עליהם ועל דברים בקטע שבו את כותבת, שאותו עבר גם משפיע על עיצוב האופי של הדמות. אני רגע אחזור עכשיו לדוגמא שאמרתי לך שאני אתן לך. אם נגיד יש לך דמות מרכזית שאת כל הסיפור שלך את כותבת כזה על דברים שהיא עוברת ואיך זה קורה, את צריכה שתהיה לך גם דמות משנית מתאימה שתעזור לה בזה אולי, או תקשה עליה, ודברים כאלה, בנוגע לסיפור, אז את צריכה לבנות את הדמויות שלך לפי הסיפור שלך עצמו, ודמויות אחרות גם שישפיעו על הדמות המרכזית למשל שעליה מסופר הסיפור ובאמת ישפיעו עליה והכל. אני אגיד לך דבר כזה, כל מה שאת כותבת בסיפור צריך להיות הכרחי וקשור אליו, בין אם זה דמויות או עלילה, הכל צריך להסתכם בסיפור שלך ובמה שאת באמת רוצה לספר בו ולהפיק ממנו. אם יש לך עוד שאלות, אשמח אם תפני ואנסה לעזור, מקווה שגם כרגע עזרתי, ושיהיה ממש בהצלחה!❤ אני גם עובדת על סיפור פשוט הפסקתי לכרגע, ואני אחזור בקרוב, אבל באמת אשמח אם תפני אלי אם תרצי, כי אני ממש אוהבת את התחום וחושבת שאוכל גם לעזור :))
תנסי לבנות לדמות אופי לפי מה שאת רוצה לכתוב בספר שלך. נגיד אם זאת דמות מרכזית, תתאימי אותה לסיפור שלך, או אם זאת דמות משנית שקשורה למשל לדמות המרכזית אז את צריכה לבנות את הדמות המשנית הזאת בהתאם למה שאת זקוקה בסיפור לדמות הראשית שלך. זה נשמע מסובך אולי ככה אבל אני עוד מעט אתן פה דוגמא כדי שתביני. קודם אני רוצה להגיד שאת גם צריכה לבנות רקע כזה לדמויות. אירועים מרכזיים בחיים שלהם, שאם את מתחילה מנקודה כלשהי את הסיפור שלך, את צריכה לזכור שיש להם עבר שאת צריכה להרכיב, בעזרת אירועים ודברים שמשפיעים עליהם ועל דברים בקטע שבו את כותבת, שאותו עבר גם משפיע על עיצוב האופי של הדמות. אני רגע אחזור עכשיו לדוגמא שאמרתי לך שאני אתן לך. אם נגיד יש לך דמות מרכזית שאת כל הסיפור שלך את כותבת כזה על דברים שהיא עוברת ואיך זה קורה, את צריכה שתהיה לך גם דמות משנית מתאימה שתעזור לה בזה אולי, או תקשה עליה, ודברים כאלה, בנוגע לסיפור, אז את צריכה לבנות את הדמויות שלך לפי הסיפור שלך עצמו, ודמויות אחרות גם שישפיעו על הדמות המרכזית למשל שעליה מסופר הסיפור ובאמת ישפיעו עליה והכל. אני אגיד לך דבר כזה, כל מה שאת כותבת בסיפור צריך להיות הכרחי וקשור אליו, בין אם זה דמויות או עלילה, הכל צריך להסתכם בסיפור שלך ובמה שאת באמת רוצה לספר בו ולהפיק ממנו. אם יש לך עוד שאלות, אשמח אם תפני ואנסה לעזור, מקווה שגם כרגע עזרתי, ושיהיה ממש בהצלחה!❤ אני גם עובדת על סיפור פשוט הפסקתי לכרגע, ואני אחזור בקרוב, אבל באמת אשמח אם תפני אלי אם תרצי, כי אני ממש אוהבת את התחום וחושבת שאוכל גם לעזור :))
שואל השאלה:
האמת שאני מנסה דווקא לכתוב דמויות לפני שאני מתחילה את העלילה בכלל. אני מרגישה שאם אני מתאימה את הדמויות לסיפור אז הן מאוד שטחיות ולא מתפתחות כמו שצריך. האמת שאני לא יודעת אם אני משקיעה יותר מדי זמן בפרטים לא רלוונטיים או מעט מדי זמן.
האמת שאני מנסה דווקא לכתוב דמויות לפני שאני מתחילה את העלילה בכלל. אני מרגישה שאם אני מתאימה את הדמויות לסיפור אז הן מאוד שטחיות ולא מתפתחות כמו שצריך. האמת שאני לא יודעת אם אני משקיעה יותר מדי זמן בפרטים לא רלוונטיים או מעט מדי זמן.
אנונימית
אה באמת? זה דווקא מעניין, לא חשבתי על זה אף פעם. וואי אז שיהיה לך בהצלחה :)) אולי כזה תנסי להבין אז איזה דמויות את רוצה ואיזה אופי לכל אחד ולהרכיב מזה את הסיפור. אבל בטח כבר חשבת על זה חחח. אני חושבת שככה זה לגמרי תלוי בך ובמה שאת רוצה שיהיה בדמויות, אבל מה שאמרתי שם על העבר של הדמויות עדיין רלוונטי, את צריכה להרכיב להן רקע ואירועים מרכזיים בחיים שלהם כדי לעשות את הדמויות עמוקות כאלה יותר לדעתי.
תרשמי לה את האופי שאת רוצה שיהיה לך, המראה שאת רוצה שיהיה לה, החיים שלה בקצרה ואז תתחילי לרשום את הספר ותחברי את הכל ואני בטוחה שזה יצא טוב
שואל השאלה:
כן התחלתי קצת לכתוב את הדמויות עצמן. אני חושבת שהאופי בסדר. סיפורי רקע אני צריכה לכתוב שוב.
כן התחלתי קצת לכתוב את הדמויות עצמן. אני חושבת שהאופי בסדר. סיפורי רקע אני צריכה לכתוב שוב.
אנונימית
היי איפה אפשר למצוא סיפורים שלך אשמח לקרוא
שואל השאלה:
שלי?
שלי?
אנונימית
כן כןן כאילו בוואטפד או ספרים ספרים?
שואל השאלה:
בוואטפד
בוואטפד
אנונימית
אוו מה השמות אני רוצה לקרוא
שואל השאלה:
מנגינות מכושפות.
מנגינות מכושפות.
אנונימית
תחת התגיות?
שואל השאלה:
תחפשי את זה...
אני חושבת הרפתקאות רומנטיקה..
לא זוכרת בדיוק מה שמתי.
תחפשי את זה...
אני חושבת הרפתקאות רומנטיקה..
לא זוכרת בדיוק מה שמתי.
אנונימית
אני אתן לך כמה שיטות שהרימו אותי מהרצפה, טריקים ממש טובים שאני מקווה שיעזרו :)
יש פה כמה דברים שעשיתי ואהבתי. אני באמת באמת ממליצה בחום על השיטות האלה. הרבה פעמים ניסיתי לבנות דמויות שלי, והבנתי שזה בגלל שהדמות לא הצליחה לגעת בנושא של קשת דמות.
קשת דמות זה תהליך השינוי שלה, מה היא עוברת מנקודה x עד לסוף הסיפור ובכל נקודה היא צריכה להשתנות והשינוי צריך להיות אבסולוטי ובולט.
לדמות הראשית שאני עובדת עליה עכשיו תכננתי במשך כמה חודשים אישיות, תכונות, מראה, פרטים, מקום מגורים, תחביבים, הכל, אבל שום דבר מזה לא סיפק אותי והיא לא הרגישה לי כמו דמות חיה ואמיתית. עד שגיליתי מה המטרה שלה ומה היא תצטרך לעבור כדי להשיג אותה... איך היא תהפוך מקצה לקצה לבן אדם שונה...
חשוב לי להדגיש, מאז הגעתי למסקנה שהשיטה הזאת היא בגדר חובה, לדעתי.. זה הביא לה באופן טבעי לבטים, מחשבות, פחדים, חלומות, מה שגרם לה להישמע מוחשית ואנושית. קחי דוגמה: קשת הדמות של צוקו מאווטאר היא מנבל, לדמות טובה. יש את סיפור החיים שלו שנותן יותר בשר לשינוי שלו ויותר עומק ונפח לדמות שלו. כלומר, כל הפרטים האלה אמורים להיות רק החלק האחרון לדאוג לגביו - צלקת, מראה, מספר אחים, מספר הורים, מגורים, וכו. כל עוד לצוקו לא הייתה את המטרה שלו לתפוס את האווטאר, וכל עוד מה שלא הניע אותו היה לחזור הביתה ולהחזיר את הכבוד שלו, תסכימי איתי ששום דבר מכל אלה לא יגרום לדמות להרגיש נושמת. מה שאני אומרת זה שזה בדיוק מה שהבנתי לגבי הדמויות שלי, ואני בעצמי הייתי רושמת טיוטות עם כל מיני רעיונות במחברת לאופי, למראה החיצוני, לתחביבים, אבל בכנות הבנתי רק מאוחר יותר שזה לא תחליף לסיפור טוב.
הסיפור אמור להיוולד מתוך הדמות שלך, כדאי לגלות מה המניעים שלה והמטרות שלה ואז כל הסיפור יזרום בקלות. מישהו סיפר לי על שיטה טובה: הדרך הכי טובה היא פשוט לחשוב מה הדמות שלך מייצגת בתור רכב - קודם כל המנוע, מה המניעים שלה והמטרה שלה, לאן היא נוסעת, מה היא תצטרך לעבור בכביש ואיזה מכשולים יסדקו את הדרך. אחר כך ובסוף אחרי הכל - המראה החיצוני של הדמות, התחביבים, הפיצרים הקטנים באוטו, הטוויסטים שלה, ובעיקרון כל זה. אבל בלעדי ה"מנוע" כל התוכן הזה לא יזיז את המכונית. יש סרטונים מאוד טובים ביוטיוב שמסבירים על קשת דמות ואיך לעשות אותה. אם את מתקשה עם הדמויות עצמן המדריכים האלה יעזרו לך לבנות דמות מאפס.
פה אני כן אגלוש רגע לעוד כמה עקרונות חשובים בבניית דמויות, את כל זה למדתי מתסריטאות:
ההמלצה הראשונה אחרי שאת בונה דמות, או תוך כדי, היא לעשות לדמות מבחן מרי סו.
מרי סו הוא מונח גנאי המשמש בעיקר בסיפורים לתיאור סוג מסוים של דמות.
התכונות האלה מתייחסות בדרך כלל לחשיבות הנתפסת של הדמות בסיפור, לעיצובן הפיזי ולאופי המיומן יתר על המידה או שעושים לה אידיאליזציה יתר על המידה.
דמות מרי סו נחשבת ככתיבה נוראית והיא מדד לכמה הדמות אמיתית ונאמנה למציאות. הדמות הראשית סובבת את כל העלילה ומניעה אותה להתקדם הלאה, מבלי דמות שקוראים אוהבים יהיה קשה מאוד לפתח את העלילה ולקורא יהיה פחות ענין בה והסיפור יעניין אותו פחות. אם הדמויות מעניינות, הקורא לא יפסיק לקרוא, לדמות כזו את רוצה לכוון. דמות שהקורא יאהב ולא תהיה סתם כלי עלילתי. הטכניקה הזאת סופר חשובה ולא הייתי חושבת לרגע לדלג עליה. שלב חובה.
במקור מרי סו היא דמות נשית שמשמשת כמובן כגרסה אידיאלית של המחבר בעיקר לצורך הגשמת משאלות. יש גם גארי סו, שזה אותו דבר. היא יפה להפליא, לעתים קרובות עם צבע שיער או עיניים יוצא דופן, ויש לה שם מגניב ואקזוטי דומה. היא מוכשרת בצורה יוצאת מן הכלל במגוון רחב ביותר של תחומים ועשויה להחזיק במיומנויות נדירות או לא קיימות. היא גוברת על כולם במיומנות שלהם, הכל הולך לה בקלות והיא מוצאת פתרונות לכל בעיה מהר, אין דמויות יותר חזקות ממנה, מוכשרת בהכל, כולם מחבבים אותה (או אם היא מרי סו לקיצוניות השניה אז כולם שונאים אותה רק כדי שהקוראים יאהבו אותה וירחמו עליה), הדמויות הראשיות לצידה עושים כל מה שהיא אומרת ואין לה קונפליקטים. הקונפליקטים שכן יש לה הם רק כדי שיאהבו אותה ולרוב יש לה סיפור התחלת חיים קשה קלישאתי והיא יתומה, חטופה, בלי הורים, חברים, גרה ברחוב ועוד כל מיני שיטות התעללות לא מאוזנות. אפילו דמויות שלרוב אנטי-חברתיות ולא אמונות; אם דמות כלשהי לא אוהבת אותה , הדמות הזו מקבלת תיאור לא סימפטי במיוחד. היא הופכת לשנואה בסיפור על ידי כל הדמויות (חוץ ממרי סו המושלמת שדנה אותה לכף זכות ובכך מעריצים אותה עוד יותר) , או שבסופו של דבר היא בסוף אוהבת את מרי סו ומתפייסת איתה. בנוסף, חסרים לה מגרעות אופי מציאותיות, או לפחות פגמים חביבים על כולם ולא מורידים ממי שהיא. זאת אומרת פגמים שהם לא באמת פגמים, כמו: חברותית מדי, אכפתית מדי, יפה מדי, מקובלת מדי, צינית או מצחיקה מדי,
דמות אלכוהוליסטית, אגואיסטית, שויצרית, אכזרית, אך לעולם לא נמנעים ממנה וזה לא פוגע ברושם שלה. בעצם כל תכונה שלילית שאיכשהוא רק מייחדת אותה והופכת לחיובית על ידי המחבר ופגמים שפשוט לא ממלאים תפקיד כלשהו בעלילה.
חפשי בגוגל מבחני מרי סו, אם את שמה לב שהדמות נופלת על אחוזים גבוהים במבחן הדרך הכי טובה היא לשנות את הדמות ולהפוך אותה ליותר מציאותית, להוסיף לה מגרעות אמיתיות, לגרום לכמה דמויות לשנוא אותה, להוסיף לה קונפליקטים אמיתיים עם דמויות ועם עצמה, אבל לא כאלה מוגזמים מדי לקיצון השני. לא לעשות אותה מסכנה מדי בחיים שלה, או לטלטל אותה באירועים נוראיים מדי שרק יגרמו לקוראים לרחם עליה (כדאי להוסיף שזה לא יעבוד) כמו: בפרק 1 חטיפה, בפרק 7 שריפה, בפרק 18 העלילו עליה ברצח..במילים אחרות קחי רק סכנה אחת ונהלי אותה בויראציות שונות, אבל תישארי עם קו רעיוני אחד לאותה סכנה. (דוגמה טובה מהסדרה אווטאר- צוקו. כל הסכנות שקורות לו, הפציעות, ההתקפות והמלחמות שהוא עובר נשארות בקו רעיוני אחד - בגלל שהוא מחפש אחרי האווטאר. זה לא פשוט קורה לו סתם באקראי כמו לאיש הכרובים למשל שחוטף צרות עם הכרובים סתם בלי סיבה מוצדקת...אבל במקרה הוא רק דמות משנית שטוחה, אז זה בסדר) כדי להוסיף יותר עומק ופחות עיצוב שטחי. פה אפשר רגע לדבר על זה שעברתי את המבחן לפחות 8 פעמים, שיניתי, מחקתי, קלטתי איפה הטעויות שלי, הוספתי מגרעות, אויבים, שיניתי את האופי מיליון פעמים וחידדתי, עד שאהבתי באמת את הדמות שלי והרגשתי שהיא סוף סוף בן אדם. אם יכולתי להחזיר את הגלגל לאחור הייתי לומדת על 'מרי סו' מוקדם יותר וקולטת איפה פישלתי. לא יכולה לתאר את גודל אהבתי לתסריטאי שלימד אותי :))
אז בפשטות הנה השלבים:
1. קשת דמות ובניית סיפור
2. תוספות ומראה חיצוני
3. מבחן מרי סו (אחרי שהדמות בנויה)
4* לשנות ולערוך את הדמות אם היא מרי סו.
הייתי רוצה להקדיש שורות לעוד כמה טכניקות:
5. האיום של הדמות הראשית צריך להיות יותר חזק מהדמות הראשית. לפעמים הגיבור יהיה אקטיבי, יחפש מכשולים, יבצע דברים מדהימים וזה עדיין לא יעשה רושם. הוא כלומניק, הרואי וחסר משמעות. אם זה מוכר, אולי הבעיה לא בגיבור אלא באנטיגוניסט. תעשי את הרע..עוד יותר רע. אם נעשה את הנבל עוד יותר חזק ומרושע, הגיבור יהפוך אוטומטית לגדול יותר.
9. דיבור על המתחרים- אם יש לך כמה דמויות ואת מרגישה שהפוקוס לא על הדמות הראשית, אולי עשית את הטעות הבאה - כשאת מדברת על מה שהדמות שלך עושה הכי טוב, אל תדברי על המתחרים, מדי פעם, התרשים שמציג את התכונות של הדמות שלך בהשוואה למתחרים והדמויות המשניות (לטובה) הוא הכרחי, אבל לא בשלב שלפני אהבת הגיבור ומיקוד תשומת הלב בגיבור! יש ספרים שהגיבור או הכותב לא מפסיקים לדבר ולחשוב על דמויות אחרות, "x עשתה ככה ..וככה.. והרגשתי ככה.. היא נראית ככה.. היא נכנסה לכיתה, ו... חשבתי שx הלכה היום ל.. בלה בלה בלה.." להדגיש את המעלות שלהם, האופי שלהם, האירועים שלהם, אבל בצורה כזאת שמתחת לסבטקסט כל הסיפור עוסק בעצם בדמות אחרת חוץ ממנה אפילו אם הסיפור מנקודת מבטו של הגיבור. הקוראים רוצים גיבור, לא צל של עצמו.
10. דמויות מוצלחות שונות מבני אדם - המניעים שלהן ברורים וחדים יותר, הכלל הראשון באפיון דמויות הוא לא לאפיין יותר מדי, דמות אמורה להיות סימולציה מורכבת, לא העתק של בן אדם אמיתי. אפיון יותר מדי פוגע בגמישות של הדמות ומקשה על הקוראים.
האתגר האמיתי הוא במיקוד, לא בהרחבה: לבחור רק היבטים בודדים שיציירו פרופיל אופי שלם, קומץ אירועים שיגרמו לקוראים להרגיש כאילו הוא חווה עם הדמות חיים שלמים. יש עומק מידול, וכדי לעשות את זה אפשר להשתמש במודל הכוכב לאפיון דמויות-
ציירי כוכב גדול על הדף, ובכל צד של הכוכב תכתבי את השלבים האלה:
1. תכונה בולטת - הרושם הראשון, הדפוס פעולה שממבט ראשון מאפיין את הדמות.
2. מעלה ראשית- התכונה שמנחה את רוב הפעולות של הדמות. זו גם החוזקה העיקרית שתאפשר לה להשיג את מטרתה בסוף הסיפור (אצל צוקו: כבוד)
3. מגרעה עיקרית- המכשול הפנימי העיקרי שמונכ מהדמות להשיג את מטרתה ועשוי להיות תכונה שלילית מושרשת או חיובית קיצונית כמו : מנהיגות קיצונית, כעס, זעם, חסכנות, נקמנות, המגרעה הזאת בדרך כלל מפריעה למעלה הראשית ומחבלת בה. (אצל צוקו, כעס, טינה)
4. תכונת הצל - תכונה נסתרת של הגיבור שהוא מסרב להודות בה או לא מודע לה, אולי הוא מדכא אותה (אצל צוקו, התכונה של עצמאות, וויתור התלות בהשגת כבוד מהמשפחה שלו ולהשיג את הכבוד שלו באופן עצמאי, שלב 4 זה גם התוצאה של קשת השינוי, צוקו משתנה מתלותי בכבוד על ידי אחרים לעצמאי וזאת התכונה שאמורה להיות בדמות שלך בסוף הסיפור)
5. תכונת ההסוואה- זה לא באמת חלק מעולמו הפנימי של הדמות, היא אימצה את הדפוס ממה שעברה וגרם לה לכך.
תחלקי את השלבים האלה ל7 עם מודל שבעת השלבים להמחשת תהליך השינוי-
1. מצבה של הדמות לפני השינוי, כדאי שלקורא יהיה ברור דפוסי ההתנהגות הקבועים שלה, ושההתנהגות תחזור על עצמה כדי שהקורא יהיה משוכנע שמדובר בדפוס
2. המניע של הדמות להשתנות - למה הדמות שואפת להשתנות? זה יכול להיות גם בשביל מישהו.
3. הגורמים שהביאו לשינוי - התערבות שהביאה לשינוי במצב
4. מצבה של הדמות תוך כדי השינוי - שינוי הדרגתי בתוך רצף מצבים
5.הסיבות להצלחת השינוי או כישלונו, צריכים להיות ברורים
6. מצבה של הדמות לאחר השינוי
7.השלכות השינוי - חשוב להציג גם את האופן שהשינוי השפיע על עלילת הסיפור.
מקווה שעזרתי :)
יש פה כמה דברים שעשיתי ואהבתי. אני באמת באמת ממליצה בחום על השיטות האלה. הרבה פעמים ניסיתי לבנות דמויות שלי, והבנתי שזה בגלל שהדמות לא הצליחה לגעת בנושא של קשת דמות.
קשת דמות זה תהליך השינוי שלה, מה היא עוברת מנקודה x עד לסוף הסיפור ובכל נקודה היא צריכה להשתנות והשינוי צריך להיות אבסולוטי ובולט.
לדמות הראשית שאני עובדת עליה עכשיו תכננתי במשך כמה חודשים אישיות, תכונות, מראה, פרטים, מקום מגורים, תחביבים, הכל, אבל שום דבר מזה לא סיפק אותי והיא לא הרגישה לי כמו דמות חיה ואמיתית. עד שגיליתי מה המטרה שלה ומה היא תצטרך לעבור כדי להשיג אותה... איך היא תהפוך מקצה לקצה לבן אדם שונה...
חשוב לי להדגיש, מאז הגעתי למסקנה שהשיטה הזאת היא בגדר חובה, לדעתי.. זה הביא לה באופן טבעי לבטים, מחשבות, פחדים, חלומות, מה שגרם לה להישמע מוחשית ואנושית. קחי דוגמה: קשת הדמות של צוקו מאווטאר היא מנבל, לדמות טובה. יש את סיפור החיים שלו שנותן יותר בשר לשינוי שלו ויותר עומק ונפח לדמות שלו. כלומר, כל הפרטים האלה אמורים להיות רק החלק האחרון לדאוג לגביו - צלקת, מראה, מספר אחים, מספר הורים, מגורים, וכו. כל עוד לצוקו לא הייתה את המטרה שלו לתפוס את האווטאר, וכל עוד מה שלא הניע אותו היה לחזור הביתה ולהחזיר את הכבוד שלו, תסכימי איתי ששום דבר מכל אלה לא יגרום לדמות להרגיש נושמת. מה שאני אומרת זה שזה בדיוק מה שהבנתי לגבי הדמויות שלי, ואני בעצמי הייתי רושמת טיוטות עם כל מיני רעיונות במחברת לאופי, למראה החיצוני, לתחביבים, אבל בכנות הבנתי רק מאוחר יותר שזה לא תחליף לסיפור טוב.
הסיפור אמור להיוולד מתוך הדמות שלך, כדאי לגלות מה המניעים שלה והמטרות שלה ואז כל הסיפור יזרום בקלות. מישהו סיפר לי על שיטה טובה: הדרך הכי טובה היא פשוט לחשוב מה הדמות שלך מייצגת בתור רכב - קודם כל המנוע, מה המניעים שלה והמטרה שלה, לאן היא נוסעת, מה היא תצטרך לעבור בכביש ואיזה מכשולים יסדקו את הדרך. אחר כך ובסוף אחרי הכל - המראה החיצוני של הדמות, התחביבים, הפיצרים הקטנים באוטו, הטוויסטים שלה, ובעיקרון כל זה. אבל בלעדי ה"מנוע" כל התוכן הזה לא יזיז את המכונית. יש סרטונים מאוד טובים ביוטיוב שמסבירים על קשת דמות ואיך לעשות אותה. אם את מתקשה עם הדמויות עצמן המדריכים האלה יעזרו לך לבנות דמות מאפס.
פה אני כן אגלוש רגע לעוד כמה עקרונות חשובים בבניית דמויות, את כל זה למדתי מתסריטאות:
ההמלצה הראשונה אחרי שאת בונה דמות, או תוך כדי, היא לעשות לדמות מבחן מרי סו.
מרי סו הוא מונח גנאי המשמש בעיקר בסיפורים לתיאור סוג מסוים של דמות.
התכונות האלה מתייחסות בדרך כלל לחשיבות הנתפסת של הדמות בסיפור, לעיצובן הפיזי ולאופי המיומן יתר על המידה או שעושים לה אידיאליזציה יתר על המידה.
דמות מרי סו נחשבת ככתיבה נוראית והיא מדד לכמה הדמות אמיתית ונאמנה למציאות. הדמות הראשית סובבת את כל העלילה ומניעה אותה להתקדם הלאה, מבלי דמות שקוראים אוהבים יהיה קשה מאוד לפתח את העלילה ולקורא יהיה פחות ענין בה והסיפור יעניין אותו פחות. אם הדמויות מעניינות, הקורא לא יפסיק לקרוא, לדמות כזו את רוצה לכוון. דמות שהקורא יאהב ולא תהיה סתם כלי עלילתי. הטכניקה הזאת סופר חשובה ולא הייתי חושבת לרגע לדלג עליה. שלב חובה.
במקור מרי סו היא דמות נשית שמשמשת כמובן כגרסה אידיאלית של המחבר בעיקר לצורך הגשמת משאלות. יש גם גארי סו, שזה אותו דבר. היא יפה להפליא, לעתים קרובות עם צבע שיער או עיניים יוצא דופן, ויש לה שם מגניב ואקזוטי דומה. היא מוכשרת בצורה יוצאת מן הכלל במגוון רחב ביותר של תחומים ועשויה להחזיק במיומנויות נדירות או לא קיימות. היא גוברת על כולם במיומנות שלהם, הכל הולך לה בקלות והיא מוצאת פתרונות לכל בעיה מהר, אין דמויות יותר חזקות ממנה, מוכשרת בהכל, כולם מחבבים אותה (או אם היא מרי סו לקיצוניות השניה אז כולם שונאים אותה רק כדי שהקוראים יאהבו אותה וירחמו עליה), הדמויות הראשיות לצידה עושים כל מה שהיא אומרת ואין לה קונפליקטים. הקונפליקטים שכן יש לה הם רק כדי שיאהבו אותה ולרוב יש לה סיפור התחלת חיים קשה קלישאתי והיא יתומה, חטופה, בלי הורים, חברים, גרה ברחוב ועוד כל מיני שיטות התעללות לא מאוזנות. אפילו דמויות שלרוב אנטי-חברתיות ולא אמונות; אם דמות כלשהי לא אוהבת אותה , הדמות הזו מקבלת תיאור לא סימפטי במיוחד. היא הופכת לשנואה בסיפור על ידי כל הדמויות (חוץ ממרי סו המושלמת שדנה אותה לכף זכות ובכך מעריצים אותה עוד יותר) , או שבסופו של דבר היא בסוף אוהבת את מרי סו ומתפייסת איתה. בנוסף, חסרים לה מגרעות אופי מציאותיות, או לפחות פגמים חביבים על כולם ולא מורידים ממי שהיא. זאת אומרת פגמים שהם לא באמת פגמים, כמו: חברותית מדי, אכפתית מדי, יפה מדי, מקובלת מדי, צינית או מצחיקה מדי,
דמות אלכוהוליסטית, אגואיסטית, שויצרית, אכזרית, אך לעולם לא נמנעים ממנה וזה לא פוגע ברושם שלה. בעצם כל תכונה שלילית שאיכשהוא רק מייחדת אותה והופכת לחיובית על ידי המחבר ופגמים שפשוט לא ממלאים תפקיד כלשהו בעלילה.
חפשי בגוגל מבחני מרי סו, אם את שמה לב שהדמות נופלת על אחוזים גבוהים במבחן הדרך הכי טובה היא לשנות את הדמות ולהפוך אותה ליותר מציאותית, להוסיף לה מגרעות אמיתיות, לגרום לכמה דמויות לשנוא אותה, להוסיף לה קונפליקטים אמיתיים עם דמויות ועם עצמה, אבל לא כאלה מוגזמים מדי לקיצון השני. לא לעשות אותה מסכנה מדי בחיים שלה, או לטלטל אותה באירועים נוראיים מדי שרק יגרמו לקוראים לרחם עליה (כדאי להוסיף שזה לא יעבוד) כמו: בפרק 1 חטיפה, בפרק 7 שריפה, בפרק 18 העלילו עליה ברצח..במילים אחרות קחי רק סכנה אחת ונהלי אותה בויראציות שונות, אבל תישארי עם קו רעיוני אחד לאותה סכנה. (דוגמה טובה מהסדרה אווטאר- צוקו. כל הסכנות שקורות לו, הפציעות, ההתקפות והמלחמות שהוא עובר נשארות בקו רעיוני אחד - בגלל שהוא מחפש אחרי האווטאר. זה לא פשוט קורה לו סתם באקראי כמו לאיש הכרובים למשל שחוטף צרות עם הכרובים סתם בלי סיבה מוצדקת...אבל במקרה הוא רק דמות משנית שטוחה, אז זה בסדר) כדי להוסיף יותר עומק ופחות עיצוב שטחי. פה אפשר רגע לדבר על זה שעברתי את המבחן לפחות 8 פעמים, שיניתי, מחקתי, קלטתי איפה הטעויות שלי, הוספתי מגרעות, אויבים, שיניתי את האופי מיליון פעמים וחידדתי, עד שאהבתי באמת את הדמות שלי והרגשתי שהיא סוף סוף בן אדם. אם יכולתי להחזיר את הגלגל לאחור הייתי לומדת על 'מרי סו' מוקדם יותר וקולטת איפה פישלתי. לא יכולה לתאר את גודל אהבתי לתסריטאי שלימד אותי :))
אז בפשטות הנה השלבים:
1. קשת דמות ובניית סיפור
2. תוספות ומראה חיצוני
3. מבחן מרי סו (אחרי שהדמות בנויה)
4* לשנות ולערוך את הדמות אם היא מרי סו.
הייתי רוצה להקדיש שורות לעוד כמה טכניקות:
5. האיום של הדמות הראשית צריך להיות יותר חזק מהדמות הראשית. לפעמים הגיבור יהיה אקטיבי, יחפש מכשולים, יבצע דברים מדהימים וזה עדיין לא יעשה רושם. הוא כלומניק, הרואי וחסר משמעות. אם זה מוכר, אולי הבעיה לא בגיבור אלא באנטיגוניסט. תעשי את הרע..עוד יותר רע. אם נעשה את הנבל עוד יותר חזק ומרושע, הגיבור יהפוך אוטומטית לגדול יותר.
9. דיבור על המתחרים- אם יש לך כמה דמויות ואת מרגישה שהפוקוס לא על הדמות הראשית, אולי עשית את הטעות הבאה - כשאת מדברת על מה שהדמות שלך עושה הכי טוב, אל תדברי על המתחרים, מדי פעם, התרשים שמציג את התכונות של הדמות שלך בהשוואה למתחרים והדמויות המשניות (לטובה) הוא הכרחי, אבל לא בשלב שלפני אהבת הגיבור ומיקוד תשומת הלב בגיבור! יש ספרים שהגיבור או הכותב לא מפסיקים לדבר ולחשוב על דמויות אחרות, "x עשתה ככה ..וככה.. והרגשתי ככה.. היא נראית ככה.. היא נכנסה לכיתה, ו... חשבתי שx הלכה היום ל.. בלה בלה בלה.." להדגיש את המעלות שלהם, האופי שלהם, האירועים שלהם, אבל בצורה כזאת שמתחת לסבטקסט כל הסיפור עוסק בעצם בדמות אחרת חוץ ממנה אפילו אם הסיפור מנקודת מבטו של הגיבור. הקוראים רוצים גיבור, לא צל של עצמו.
10. דמויות מוצלחות שונות מבני אדם - המניעים שלהן ברורים וחדים יותר, הכלל הראשון באפיון דמויות הוא לא לאפיין יותר מדי, דמות אמורה להיות סימולציה מורכבת, לא העתק של בן אדם אמיתי. אפיון יותר מדי פוגע בגמישות של הדמות ומקשה על הקוראים.
האתגר האמיתי הוא במיקוד, לא בהרחבה: לבחור רק היבטים בודדים שיציירו פרופיל אופי שלם, קומץ אירועים שיגרמו לקוראים להרגיש כאילו הוא חווה עם הדמות חיים שלמים. יש עומק מידול, וכדי לעשות את זה אפשר להשתמש במודל הכוכב לאפיון דמויות-
ציירי כוכב גדול על הדף, ובכל צד של הכוכב תכתבי את השלבים האלה:
1. תכונה בולטת - הרושם הראשון, הדפוס פעולה שממבט ראשון מאפיין את הדמות.
2. מעלה ראשית- התכונה שמנחה את רוב הפעולות של הדמות. זו גם החוזקה העיקרית שתאפשר לה להשיג את מטרתה בסוף הסיפור (אצל צוקו: כבוד)
3. מגרעה עיקרית- המכשול הפנימי העיקרי שמונכ מהדמות להשיג את מטרתה ועשוי להיות תכונה שלילית מושרשת או חיובית קיצונית כמו : מנהיגות קיצונית, כעס, זעם, חסכנות, נקמנות, המגרעה הזאת בדרך כלל מפריעה למעלה הראשית ומחבלת בה. (אצל צוקו, כעס, טינה)
4. תכונת הצל - תכונה נסתרת של הגיבור שהוא מסרב להודות בה או לא מודע לה, אולי הוא מדכא אותה (אצל צוקו, התכונה של עצמאות, וויתור התלות בהשגת כבוד מהמשפחה שלו ולהשיג את הכבוד שלו באופן עצמאי, שלב 4 זה גם התוצאה של קשת השינוי, צוקו משתנה מתלותי בכבוד על ידי אחרים לעצמאי וזאת התכונה שאמורה להיות בדמות שלך בסוף הסיפור)
5. תכונת ההסוואה- זה לא באמת חלק מעולמו הפנימי של הדמות, היא אימצה את הדפוס ממה שעברה וגרם לה לכך.
תחלקי את השלבים האלה ל7 עם מודל שבעת השלבים להמחשת תהליך השינוי-
1. מצבה של הדמות לפני השינוי, כדאי שלקורא יהיה ברור דפוסי ההתנהגות הקבועים שלה, ושההתנהגות תחזור על עצמה כדי שהקורא יהיה משוכנע שמדובר בדפוס
2. המניע של הדמות להשתנות - למה הדמות שואפת להשתנות? זה יכול להיות גם בשביל מישהו.
3. הגורמים שהביאו לשינוי - התערבות שהביאה לשינוי במצב
4. מצבה של הדמות תוך כדי השינוי - שינוי הדרגתי בתוך רצף מצבים
5.הסיבות להצלחת השינוי או כישלונו, צריכים להיות ברורים
6. מצבה של הדמות לאחר השינוי
7.השלכות השינוי - חשוב להציג גם את האופן שהשינוי השפיע על עלילת הסיפור.
מקווה שעזרתי :)
שואל השאלה:
אף פעם לא השקיעו ככה בשבילי. את מדהימה!
אז ממה שהבנתי, התהליך צריך להיות הפוך-קודם לחשוב על התהליך שהדמות עוברת ורק אחר כך לאפיין את הדמות עצמה? רק כדי שאני אדע אם הבנתי כמו שצריך
אף פעם לא השקיעו ככה בשבילי. את מדהימה!
אז ממה שהבנתי, התהליך צריך להיות הפוך-קודם לחשוב על התהליך שהדמות עוברת ורק אחר כך לאפיין את הדמות עצמה? רק כדי שאני אדע אם הבנתי כמו שצריך
אנונימית
סורי על האורך, וכן :)
אבל כמובן שזה לא חובה. אני חושבת שהכי טוב שתתנסי בכל הדרכים, ותבדקי עם מה נוח לך להתחיל. אני אפילו לא יודעת אם לקרוא לזה טיפ או הצעה, אבל במקסימום הכרת טיפ חדש.
אבל כמובן שזה לא חובה. אני חושבת שהכי טוב שתתנסי בכל הדרכים, ותבדקי עם מה נוח לך להתחיל. אני אפילו לא יודעת אם לקרוא לזה טיפ או הצעה, אבל במקסימום הכרת טיפ חדש.
שואל השאלה:
אוקיי. אז כן יש לי מטרה מסוימת לדמות שלי אבל הבעיה שלאורך רוב הסיפור המטרה היא לא משהו שהדמות בוחרת בעצמה, אלא די משהו שהיא חייבת להשלים. אני תוהה אם זה עדיין מתאים או שפחות?
אוקיי. אז כן יש לי מטרה מסוימת לדמות שלי אבל הבעיה שלאורך רוב הסיפור המטרה היא לא משהו שהדמות בוחרת בעצמה, אלא די משהו שהיא חייבת להשלים. אני תוהה אם זה עדיין מתאים או שפחות?
אנונימית
בסגנון של הנבואה?
שואל השאלה:
לא בדיוק. זה יותר טעות שקרתה בדרך שגרמה לכך שהדמות חייבת לעשות x לפני שיקרה משהו נורא. השאלה היא אם זה לא עצלנות אם המוטיבציה העיקרית היא "להישאר בחיים."? או שאולי אני צריכה לחשוב על מטרה אחרת שהדמות בוחרת בעצמה?
לא בדיוק. זה יותר טעות שקרתה בדרך שגרמה לכך שהדמות חייבת לעשות x לפני שיקרה משהו נורא. השאלה היא אם זה לא עצלנות אם המוטיבציה העיקרית היא "להישאר בחיים."? או שאולי אני צריכה לחשוב על מטרה אחרת שהדמות בוחרת בעצמה?
אנונימית
בעיקרון זה לא עצלני שהדמות לא רוצה את המטרה שלה (לדוגמה אוטאר אנג) זה נקרא "מסרב לקריאה " character against the call " וזה בסדר. אבל הדמות כן *חייבת* להיות מניעת העלילה ולא שהעלילה תניע אותה, לרצות משהו חזק שיניע אותה, בכל זאת. היא צריכה להזיז את האירועים ולא שהאירועים יזיזו אותה, אחרת הכתיבה נחשבת עצלנית.
אני אצוטט לך מהמדריך של התסריטאות שלי: גיבור לא אקטיבי : "יצאתם מגדרכם כדי שהעלילה תהיה בנויה היטב, הסיפור נתקדם, אבל איכשהוא שכחתם להודיע לעומד בראש- המוביל. הגיבור שלכם נגרר על פני הסיפור, מופיע כשהוא אמור להופיע, אבל בלי סיבה. נראה שהוא חסר מוטיבציה, יש לו מטרה מעורפלת, דמיינו בלש שלא ממש בודק את המקרה, לא מחפש רמזים וראיות- אלה פשוט מגיעים אליו. אין לו מטרות ויעדים, הוא קיים אבל אין לו מושג מדוע או שהמטרה לא מספיק חזקה בשבילו. מזכיר את הגיבור שלכם? אם כן עליכם לתקן זאת - הגיבור מוכרח להיות פרואקטיבי."
אני אצוטט לך מהמדריך של התסריטאות שלי: גיבור לא אקטיבי : "יצאתם מגדרכם כדי שהעלילה תהיה בנויה היטב, הסיפור נתקדם, אבל איכשהוא שכחתם להודיע לעומד בראש- המוביל. הגיבור שלכם נגרר על פני הסיפור, מופיע כשהוא אמור להופיע, אבל בלי סיבה. נראה שהוא חסר מוטיבציה, יש לו מטרה מעורפלת, דמיינו בלש שלא ממש בודק את המקרה, לא מחפש רמזים וראיות- אלה פשוט מגיעים אליו. אין לו מטרות ויעדים, הוא קיים אבל אין לו מושג מדוע או שהמטרה לא מספיק חזקה בשבילו. מזכיר את הגיבור שלכם? אם כן עליכם לתקן זאת - הגיבור מוכרח להיות פרואקטיבי."
שואל השאלה:
אני חייבת לומר שאווטאר זו סדרה מושלמת מבחינת כתיבה.
ושוב תודה רבה
אני אנסה לאט לאט למצוא כיוון.
אני חייבת לומר שאווטאר זו סדרה מושלמת מבחינת כתיבה.
ושוב תודה רבה
אני אנסה לאט לאט למצוא כיוון.
אנונימית
מסכימה אוטאר הסדרה האהובה עלי :)
שמחתי לעזור
שמחתי לעזור
שואל השאלה:
גם עליי :)
גם עליי :)
אנונימית