2 תשובות
כחלק מצעדיו הראשונים של היטלר בשלטון, היטלר קודם כל רצה לבסס את כוחו ולהפוך את גרמניה לדיקטטורית יותר ויותר כשהוא השליט שבראשה, כמובן שבהתאם לאידיאולוגיה הנאצית.
בקצרה, הקשר בין כל האירועים שאציג זה שכולם מתבססים על עקרון המנהיג באידיאולוגיה הנאצית ושלילת הדמוקרטיה. בנוסף, המניעים לכל ברורים - להעצים את מעמדו של היטלר.
לגבי שריפת הרייכסטאג-
על אף שהיטלר ממונה להיות קנצלר גרמניה הוא מחליט לפזר את הרייכסטאג ומכריז על קיום בחירות נוספות בגרמניה. זאת משום שלא היה מרוצה שהוא מונה לתפקיד רק בלית ברירה ולא ברוב קולות. היטלר מתחיל בתעמולת בחירות אלימה נגד יריביהם הקומוניסטים.
כשבוע לפני הבחירות בניין הרייכסטאג נשרף, והילטר ממהר להאשים בכך את הקומוניסטים. הוא והנאצים טענו כי הקומוניסטים תכננו לבצע מהפכה קומוניסטית ולהשתלט על המדינה. אף על פי שבסתר הנאצים התפארו במעשה.
שריפת הרייכסטאג יצר אווירה של מצב חירום במדינה ואיפשרה להיטלר לחוקק "צווי חירום" אשר פגעו בזכויות דמוקרטיות בסיסיות. היטלר ניצל זאת על מנת לפגוע בפעילותה של המפלגה הקומוניסטית וכך להעצים את כוחו בבחירות. בכך בין היתר הוא מיישם את עקרון המנהיג.
בתור דוגמה נוספת בחרתי את חוק ההסמכה
למרות הכל, בבחירות במרץ 33' היטלר שוב לא מצליח להגיע לרוב קולות לו ייחל ושוב נבחר בלית ברירה עם 44% מהקולות. אי לזאת על מנת לכפות עלכך ולהעצים את כוחו, העביר בפרלמנט את חוק ההסמכה, אשר נתן לו את הסמכות לחוקק חוקים למשך 4 שנים ללא אישור הפרלמנט, גם במידה והם נוגדים את חוקת ויימאר. חוק זה הביע את תחילתה של קריסת הדמוקרטיה, מכיוון שהפרלמנט היה מייצג את העם בחקיקת החוקים בהתחשב בהם ועם ביטלו כך גם התבטלה השפעת העם על המתרחש במדינה כולה.
כלומר, ניתן לומר שהיטלר ביטל את הדמוקרטיה באמצעותה. יחד עם זאת, באותה תקופה הפרלמנט היה נשלט בידי הנאצים, כך שעם העברת החוק, הנאצים שהעריצו את מנהיגם והיו הרוב בפרלמנט, תמכו בחוק מן הסתם ולכן הוא עבר.
גם כאן מיושם כמובן עקרון שלילית הדמוקרטיה ועקרון המנהיג.
לגבי ליל הסכינים הארוכות -
ב-30 ליוני 1934, חוסלו כ-1,000 אנשים מצמרת ארגון האס.אה ואנשים נוספים אשר היוו איום על היטלר. בעוד שארגון האס.אה ליווה את היטלר מראשית דרכו, הינו היה מסוגל בעזות מצח גם להשמידו ברגע, בשל מחלוקות שהתגלו בניהם. באותה תקופה, לארגון האס.אה היו שאיפות חריגות שאיימו על היטלר. הם רצו ליישם את העקרונות הסוציאליסטים במצע של המפלגת הנאצית, למרות שנמצאו שם רק לשם תעמולת בחירות; הם רצו לחבור לצבא הגרמני ולעמוד בראשו, אך היטלר רק ראה בהם כאספסוף פורע חוק שאינו מתאים לשם; ומקרים דומים...
בשל כך, היטלר חש איום על מעמדו ושלטונו והורה אותם לחסל. משום שהמסר החשוב שהיה להיטלר להעביר עם השמדתם, היה שכך ייעשה למי שמאיים על שלטונו. בהתאם לכך, אנשי הצבא ובעלי ההון עברו לתמוך בו.
גם כאן שוב מובן המניעים וזה כמובן מיישם את עקרון המנהיג ושלילית הדמוקרטיה.
לא יודעת אם היית צריכה את כל זה אבל נהנתי
בקצרה, הקשר בין כל האירועים שאציג זה שכולם מתבססים על עקרון המנהיג באידיאולוגיה הנאצית ושלילת הדמוקרטיה. בנוסף, המניעים לכל ברורים - להעצים את מעמדו של היטלר.
לגבי שריפת הרייכסטאג-
על אף שהיטלר ממונה להיות קנצלר גרמניה הוא מחליט לפזר את הרייכסטאג ומכריז על קיום בחירות נוספות בגרמניה. זאת משום שלא היה מרוצה שהוא מונה לתפקיד רק בלית ברירה ולא ברוב קולות. היטלר מתחיל בתעמולת בחירות אלימה נגד יריביהם הקומוניסטים.
כשבוע לפני הבחירות בניין הרייכסטאג נשרף, והילטר ממהר להאשים בכך את הקומוניסטים. הוא והנאצים טענו כי הקומוניסטים תכננו לבצע מהפכה קומוניסטית ולהשתלט על המדינה. אף על פי שבסתר הנאצים התפארו במעשה.
שריפת הרייכסטאג יצר אווירה של מצב חירום במדינה ואיפשרה להיטלר לחוקק "צווי חירום" אשר פגעו בזכויות דמוקרטיות בסיסיות. היטלר ניצל זאת על מנת לפגוע בפעילותה של המפלגה הקומוניסטית וכך להעצים את כוחו בבחירות. בכך בין היתר הוא מיישם את עקרון המנהיג.
בתור דוגמה נוספת בחרתי את חוק ההסמכה
למרות הכל, בבחירות במרץ 33' היטלר שוב לא מצליח להגיע לרוב קולות לו ייחל ושוב נבחר בלית ברירה עם 44% מהקולות. אי לזאת על מנת לכפות עלכך ולהעצים את כוחו, העביר בפרלמנט את חוק ההסמכה, אשר נתן לו את הסמכות לחוקק חוקים למשך 4 שנים ללא אישור הפרלמנט, גם במידה והם נוגדים את חוקת ויימאר. חוק זה הביע את תחילתה של קריסת הדמוקרטיה, מכיוון שהפרלמנט היה מייצג את העם בחקיקת החוקים בהתחשב בהם ועם ביטלו כך גם התבטלה השפעת העם על המתרחש במדינה כולה.
כלומר, ניתן לומר שהיטלר ביטל את הדמוקרטיה באמצעותה. יחד עם זאת, באותה תקופה הפרלמנט היה נשלט בידי הנאצים, כך שעם העברת החוק, הנאצים שהעריצו את מנהיגם והיו הרוב בפרלמנט, תמכו בחוק מן הסתם ולכן הוא עבר.
גם כאן מיושם כמובן עקרון שלילית הדמוקרטיה ועקרון המנהיג.
לגבי ליל הסכינים הארוכות -
ב-30 ליוני 1934, חוסלו כ-1,000 אנשים מצמרת ארגון האס.אה ואנשים נוספים אשר היוו איום על היטלר. בעוד שארגון האס.אה ליווה את היטלר מראשית דרכו, הינו היה מסוגל בעזות מצח גם להשמידו ברגע, בשל מחלוקות שהתגלו בניהם. באותה תקופה, לארגון האס.אה היו שאיפות חריגות שאיימו על היטלר. הם רצו ליישם את העקרונות הסוציאליסטים במצע של המפלגת הנאצית, למרות שנמצאו שם רק לשם תעמולת בחירות; הם רצו לחבור לצבא הגרמני ולעמוד בראשו, אך היטלר רק ראה בהם כאספסוף פורע חוק שאינו מתאים לשם; ומקרים דומים...
בשל כך, היטלר חש איום על מעמדו ושלטונו והורה אותם לחסל. משום שהמסר החשוב שהיה להיטלר להעביר עם השמדתם, היה שכך ייעשה למי שמאיים על שלטונו. בהתאם לכך, אנשי הצבא ובעלי ההון עברו לתמוך בו.
גם כאן שוב מובן המניעים וזה כמובן מיישם את עקרון המנהיג ושלילית הדמוקרטיה.
לא יודעת אם היית צריכה את כל זה אבל נהנתי
שואל השאלה:
הצלת אותי תודהה❤
הצלת אותי תודהה❤
אנונימית
באותו הנושא: