3 תשובות
שואל השאלה:
הגעתי לבית הספר ויובל קפצה עליי, "נוו, מה עם הבחור?" לחשה לי וחייכה. "איזה בחור? אה, ההוא שהכרתי שבוע שעבר? עומר? הוא חמוד" אמרתי. "מה עומר? עומר אחד שלח לי הודעה באינסטגרם, את עוקבת אחריו." יובל אמרה. "מה הסיכויים שזה הוא? תראי תמונה שלו רגע." היא הפנתה אליי את הטלפון וראיתי תמונה של עומר. "פאק איזה בן זונה" אמרנו באותו זמן והסתכלתי על יובל. היא אמרה לי לטפל בזה אחר כך ושאנחנו מאחרות לשיעור. הרמתי את התיק שלי ביד אחת ורצנו לכיתה. התיישבתי שני כיסאות מיובל-הכיסא היחיד הפנוי שהיה. המורה התחיל בשיעור והרגשתי יד נוגעת לי בכתף, הסתכלתי אחורה וראיתי ילד זר, ממתי יש ילדים חדשים נכנסים באמצע שנה בתיכון שלנו? חשבתי. "תגידי רגע,מה החומר שלמדתם לאחרונה?" לחש וצימצם את עינייו. "על ההיסטוריה הרומית, אני יכולה להביא לך את המחברת שלי" אמרתי בקול מדיי. "בכל מקרה, איך קוראים לך?" "בר" עניתי. "איפה שההורים שלך עשו אותך" לחש בשקט מוחלט אבל הצלחתי לשמוע. "סליחה?" הסתכלתי עליו לכמה שניות ולא שמתי לב שאני מחזיקה את הדמעות, לקחתי איתי את הטלפון שלי ויצאתי מהכיתה במהירות. יובל הסתכלה עליי לרגע וחשבה שאני הולכת לשירותים. הגעתי לכניסה לשירותי בנות ורגע לפני שנכנסתי הילד החדש תפס לי את היד ואמר "אוקי אוקי אני מצטער, על מה הדרמה?" אמר בחמלה. תפסתי לו בחזרה את היד וגררתי אותו לספסל הרחק מהבניין השכבתי. "ההורים שלי עברו תאונת דרכים לפני שנתיים."אמרתי. "פאק" אמר הילד החדש והעביר את אצבעותיו בשיערו. "פעם הבאה אתה לא חייב להיות כזה שמוק". חזרתי לכיתה.
הגעתי לבית הספר ויובל קפצה עליי, "נוו, מה עם הבחור?" לחשה לי וחייכה. "איזה בחור? אה, ההוא שהכרתי שבוע שעבר? עומר? הוא חמוד" אמרתי. "מה עומר? עומר אחד שלח לי הודעה באינסטגרם, את עוקבת אחריו." יובל אמרה. "מה הסיכויים שזה הוא? תראי תמונה שלו רגע." היא הפנתה אליי את הטלפון וראיתי תמונה של עומר. "פאק איזה בן זונה" אמרנו באותו זמן והסתכלתי על יובל. היא אמרה לי לטפל בזה אחר כך ושאנחנו מאחרות לשיעור. הרמתי את התיק שלי ביד אחת ורצנו לכיתה. התיישבתי שני כיסאות מיובל-הכיסא היחיד הפנוי שהיה. המורה התחיל בשיעור והרגשתי יד נוגעת לי בכתף, הסתכלתי אחורה וראיתי ילד זר, ממתי יש ילדים חדשים נכנסים באמצע שנה בתיכון שלנו? חשבתי. "תגידי רגע,מה החומר שלמדתם לאחרונה?" לחש וצימצם את עינייו. "על ההיסטוריה הרומית, אני יכולה להביא לך את המחברת שלי" אמרתי בקול מדיי. "בכל מקרה, איך קוראים לך?" "בר" עניתי. "איפה שההורים שלך עשו אותך" לחש בשקט מוחלט אבל הצלחתי לשמוע. "סליחה?" הסתכלתי עליו לכמה שניות ולא שמתי לב שאני מחזיקה את הדמעות, לקחתי איתי את הטלפון שלי ויצאתי מהכיתה במהירות. יובל הסתכלה עליי לרגע וחשבה שאני הולכת לשירותים. הגעתי לכניסה לשירותי בנות ורגע לפני שנכנסתי הילד החדש תפס לי את היד ואמר "אוקי אוקי אני מצטער, על מה הדרמה?" אמר בחמלה. תפסתי לו בחזרה את היד וגררתי אותו לספסל הרחק מהבניין השכבתי. "ההורים שלי עברו תאונת דרכים לפני שנתיים."אמרתי. "פאק" אמר הילד החדש והעביר את אצבעותיו בשיערו. "פעם הבאה אתה לא חייב להיות כזה שמוק". חזרתי לכיתה.
אנונימית
אממ זה בסדר
האמת שלא קראתי הכל אני אתן לך טיפ.. להפציץ סיפור על ההתחלה ישר בדיאלוג זה מרתיע קוראים
חוץ מזה זה ממש אחלה
חוץ מזה זה ממש אחלה
אנונימית