סוגשל פריקה ...( תכנסו אם באלכם..)

פורקת אני כי אני לא רוצה עוד צומי
או מחמאות עד כמה אני חזקה
אני פשוט פורקת כי אני לא מוצאת למי לפרוק ..ואני ככ צריכה את זה עכשיו
אני פשוט יושבת באמצע הפארק הזה ואין פה אפחד ואני בוכה את חיי
אני מוקפת בהמון אנשים
אבל מבפנים ?
אני ככ לבד...
אנשים שהייתי צריכה אותם באותו רגע ?
רגע של כאב ,געגוע,או סתם פריקה
בחרו לעזוב
אני לא יכולה להיות הבן אדם שאני
אני האמיתית !
בלי המסיכה
שאני לובשת ככ הרבה שנים
רק פה ברשתות החברתיות זאתי אני האמיתית! בלי מסיכות או בלי כלום
...
אני פשוט לא מרגישה שיש לי מישהו להניח את הראש שלי על הכתף שלו בזמן שקשה לי
ה"חברה" הכי טובה שלי ?
העדיפה את חבר שלה עלי ...
אמא שלי וכל המשפחה שלי
מאוכזבים ממני
אני מנסה לא להראות לאף אחד את הכאב הזה כי אני לא רוצה להעביר לאנשים את המצב רוח הרע הזה מעדיפה שלי היה רע מאשר לאחרים ...
אני פשוט אפסית עם תעודת בגרות...