5 תשובות
חינוך
שואל השאלה:
למה דווקא חינוך ?
קשה לי לפרט על חינוך אבל אוכל להמליץ לך מהניסיון שלי על תש-
הייתי משקית תש והיה לי שירות באמת מדהים. קשה, מאתגר, עם הרבה בכי ולילות לבנים, אבל מדהים ולא הייתי מוותרת לא על התפקיד ולא על המקום ששירתתי בו.
בתור משקית תש את אחראית על התנאים של השירות של החיילים, ואת לא רק עוזרת מבחינה כלכלית- את עושה דברים שמשנים ומשפרים לגמרי את השירות שלהם, וגם של המשפחה שלהם.. אם זה רהיטים לבית, יציאות נוחות יותר אם אחד מבני המשפחה של החייל זקוק לעזרה פיזית, חופשות, ועוד. אם יש חייל בודד (עולה חדש או שלא בקשר עם ההורים) את דואגת לו גם למקום לינה וכאלה..
זה אמנם הרבה עבודה במשרד מול מחשב אבל לא רק. את עושה ביקורי בית, נכנסת למקומות הכי רגישים של החיילים שלך.. את עושה שיחות עם בני משפחה שלו וגורמים חיצוניים אחרים כמו עובדות סוציאליות ומוסדות לימוד כדי להכיר טוב יותר את היחסים שלו עם המשפחה. את לומדת איך לעבור על טפסים כלכליים מהבנק וכו'. הידע של מורחב, יכולת השיחה שלך מול אחרים גדלה. את לומדת איך לפנות לאנשים בכירים, איך לעמוד על שלך, איך להתנסח ולהילחם על התנאים של כל אחד מהחיילים שלך.
הייתי בבסיס עם אוכלוסיה קשת יום. מצד אחד קשה לראות שהסיוע של הצבא מוגבל, אבל מצד שני זה סיפוק אינסופי. כי מעבר למענקים שיכולים להיות רק פלסטר את גם חברה של החיילים שלך ואת מלמדת אותם על התנהלות כלכלית, את כתף תומכת ואת מכירה את כל הצדדים שלהם שאף אחד לא מכיר. באופן אישי- למדתי בבית ספר עירוני ולא ממש הכרתי או נחשפתי לתלמידים שקצת יותר מתקשים, אם זה מבחינה כלכלית או כל מיני יחסים לא תקינים בבית. זה לא שלא היו כאלה, אבל זה בדרך כלל דברים שצוות ההנהלה והמורים טיפלו בהם מאחורי הקלעים ובשושו. ופה את זאת שמאחורי הקלעים- את נחשפת לחלקים הרגישים האלה של החיילים שלך אם זה חייל שנהג לפרנס את המשפחה שלו, חייל שהכו אותו בבית, חייל שדואג לבן משפחה שחולה במחלה סופנית או כל דבר אחר. אז את לגמרי חברה של החיילים ואחת שסומכים עליה. אהבתי את הכבוד שהעניקו לי כמישהי שעוזרת וגם את הכוח שיש לי כחלק מסגל מפקדים ולא כסתם "חיילת פשוטה". יש לך המון כוח, יש לך מילה, וזו הזדמנות להשפיע על השירות של האחר. את יכולה עם הסיוע שלך להחזיר חייל בעייתי לשירות תקין ולעזור לו לסיים את הצבא בלי בעיות.
אגיד שוב- לא הכל ורוד וזה קשה להיכנס למקומות הרגישים האלה של כל כך הרבה אנשים בכולה גיל 19. גם בתחילת התפקיד זה ידוע שהקבוצת ווטסאפ של הקורס גועשת מרוב תלונות של בנות שמתקשות... אבל הנה- אני, עם כמה שהיה לי עמוס וקשה בהתחלה- בסוף חתמתי קבע ורק רציתי לתרום ולהישאר במקום שהייתי בו. זה באמת שירות מטורף וכיפי ומגוון. אם זה נשמע לך מסקרן ואם את חושבת שאת בחורה סבלנית שאוהבת לתרום ולעזור- אני לגמרי ממליצה
תלוי מה בחינוך
אני משקית חינוך ויכולה להגיד לך שזה באמת לא לכל אחד.. את צריכה להיות חברותית עם ראש יצירתי אבל אל דאגה גם אני לא הכי חברותית וזה משהו שלומדים אותו... בתור משקית חינוך את צריכה הרבה פעמים לדבר עם גורמים בדרגות גבוהות( אם זה בשביל הפעילות שלך או כדי לתדרך מפקדים על שיעור שהם צריכים להעביר) זה באמת מלמד הרבה גם לחיים למדתי להסתדר עם אנשים ולסחוף אותם לטיולים שאת רוצה... מה שאני עושה בתכלס זה לתדרך שיעורים, להכין טקסים, לארגן טיולים( משהו שלא כל כך פשוט וסופר מלמד), להביא הרצאות מעניינות, לעשות דיונים בין החיילים בנושאים שונים.
וזה תפקיד שמאוד מספק ואני יכולה להגיד לך שאני מרגישה מאוד משמעותית.. לדוגמא עכשיו שהיה את יום השואה חוץ מהטקס עשיתי להם גם חדר נושאי עם תמונות וטסקסטים ועשיתי דיונים והמפקד סיפר על המשפחה שלו והרבה בכו והיה מאוד מרגש ובסוף זה בזכותך. אך גם פה יש חסרונות יש קצת לחץ לארגן טיול זה קצת כאב ראש ולפעמים יכול להיות שתכיני משהו לחיילים ובקושי יגיעו אליו לכן את ממש צריכה לחפור למפקדים שיוודאו שהחיילים שלהם מגיעים. אה ואת גם חברה ממש טובה של המפקדים אז זה נחמד ממש
אנונימית