אני ממש בוכה מהמוות של רבי ישמעאל

רבי ישמעאל בכה על מותו של רבי שמעון, ובינתיים הביטה בו בת הקיסר וחמדה את יופיו, משום שהיה משבעת האנשים היפים שהיו בעולם, ופניו היו דומים לפני מלאך ה'. נתמלאה בת הקיסר חמדה וביקשה מאביה: תן לי בקשה אחת! אמר לה: כל מה שתאמרי אעשה חוץ מרבי ישמעאל וחבריו. אמרה לו ביתו: בקשה ממך, החיה אותו! השיב הקיסר: איני יכול, שכבר נשבעתי להרגם. אם כן, ביקשה הבת, צַווה ויפשיטו עור פניו כדי להסתכל בו במקום מראה. הסכים האב האכזרי לכך, וציווה להפשיט מעל רבי ישמעאל את עור פניו בעודו חי. ונפטר לאחר עינויים קשים. האגדה מראה עד היום חורבות של ארמון המיוחס לבת הקיסר, ומספרת שלאחר הוצאת רבי ישמעאל להורג חנטה בת הקיסר את עור פניו באפרסמון כדי שתוכל לראותו תמיד. עור פניו הולבש על פניו של אדם שלם, שהיו מרכיבים אותו על אדם חיגר, כדי לסמל שלטון בני עשו על בני יעקב, בחג רומי מיוחד שנחוג אחת לשבעים שנה