10 תשובות
בת כמה את?
זה מאוד משנה הגיל
זה מאוד משנה הגיל
אני ממליץ לבקש לעבור בית ספר או שתדברי עם היועצת בית ספר או מנהלת או משהו
אם בכל זאת תלכי דברי איתי
אני בפנימיות מגיל 15 בערך
אני בפנימיות מגיל 15 בערך
שואל השאלה:
אני בת 14 עוד מעט.
אבל יש לי שם חברות בנות 14 וקטנות יותר גם:
אני בת 14 עוד מעט.
אבל יש לי שם חברות בנות 14 וקטנות יותר גם:
אנונימית
תתחילי ללמוד בצורה רצינית, זה בטח הסיבה שאת שם ל י מ ו ד י ם
שואל השאלה:
זה לא העניין של הלימודים.
עם כל הלימודים אני לא יכולה לבוא לבית ספר שאני לא סובלת שם אף אחד הלימודים האלה שאת/ה מתאר/ת גם צריכים להיות חוויתים וכיפיים. כאלה שאני אנצור זכרונות מהם
זה לא העניין של הלימודים.
עם כל הלימודים אני לא יכולה לבוא לבית ספר שאני לא סובלת שם אף אחד הלימודים האלה שאת/ה מתאר/ת גם צריכים להיות חוויתים וכיפיים. כאלה שאני אנצור זכרונות מהם
אנונימית
תנסי אולי לדבר עם מישהו שהוא בעל השפעה עליהם או אולי אפילו את תסבירי להם מה ההתרוקנות והחסרונות בכל בית ספר מבחינתך וגם תסבירי להם שפנמיה גורמת לבגרות ולאחריות יותר מאשר להיות בבית ספר רגיל וכל מיני כאלה
תסבלי בינתיים אין מה לעשות תתרכזי בעצמך, להיות לבד לפעמים זה הרבה יותר טוב (:
אין לי יותר מידי מה להציע כי אני לא בפנימייה אבל גם לי היה את השלב הזה עם הקטע של לרצות לעבור לפנימייה.
אבל יש לי כמה טיפים לתת לך:
1) תיהי לבד יום אחד ותחשבי מה את אוהבת בפנימייה (חוץ מחיי חברה כי זה לא הכל בחיים וחברות באות הולכות) תחשבי על הפן הלימודי שם והאם הוא מתאים לך.
2) תארגני רשימה של למה את רוצה לעבור, עם הסברים מפורטים ובאמת הכל מהכל.
3) תפני להורים שלך בזמן טוב, שבו לא את ולא הם כועסים/עצבניים/עסוקים.. זמן שבו הם יכולים להיות קשובים אליך.
4) תסבירי להם את מה שכתבתי בטיפ השני ובשפה שהם יבינו, תסבירי להם כמה חשוב לך להיות שם ושוב פעם אומרת- בלי צעקות.
וזהו אם הם עדיין לא מוכנים אז אולי תשאלי אותם על זה ותבקשי מהם להסביר (בלי עצבים) מה המניעים שלהם וכמובן שתקבלי כל הסבר באהבה ובלי כעס כי בסופו של דבר הם ההורים שלך והם יודעים מה טוב בשבילך (לפעמים אפילו יותר ממך)
אבל יש לי כמה טיפים לתת לך:
1) תיהי לבד יום אחד ותחשבי מה את אוהבת בפנימייה (חוץ מחיי חברה כי זה לא הכל בחיים וחברות באות הולכות) תחשבי על הפן הלימודי שם והאם הוא מתאים לך.
2) תארגני רשימה של למה את רוצה לעבור, עם הסברים מפורטים ובאמת הכל מהכל.
3) תפני להורים שלך בזמן טוב, שבו לא את ולא הם כועסים/עצבניים/עסוקים.. זמן שבו הם יכולים להיות קשובים אליך.
4) תסבירי להם את מה שכתבתי בטיפ השני ובשפה שהם יבינו, תסבירי להם כמה חשוב לך להיות שם ושוב פעם אומרת- בלי צעקות.
וזהו אם הם עדיין לא מוכנים אז אולי תשאלי אותם על זה ותבקשי מהם להסביר (בלי עצבים) מה המניעים שלהם וכמובן שתקבלי כל הסבר באהבה ובלי כעס כי בסופו של דבר הם ההורים שלך והם יודעים מה טוב בשבילך (לפעמים אפילו יותר ממך)
מרגישה שאני כתבתי את זה... כמעט כל פרט. תנסי אולי לכתוב את כל המחשבות והטענות שלך על דף, לערוך אותו (אם זה יוצא אישי מדי...) ולתת להם לקרוא.
באותו הנושא: