אני בת 14 ומאז שאני קטנה כל לילה יש מחשבות שמפחידות אותי, אז כתבתי שיר פריקה, אשמח שתתנו חוות דעת

אני לא יכולה יותר,
החדר שקט ולילה אפל עובר,
אבל הרעש אצלי גבר הוא לא עוצר הוא לא מוותר.
אני רוצה קצת חמלה בכל מה שאני עוברת,
בלילות האפלים מוציאה את המחברת, מנסה לכתוב שירים עם משמעות, כמו, לעצור ת'שעון להמציא לעצמי מציאות.
אני יודעת כבר ניסיתי לעצור את הלילות הארורים ההם, בהם, אנלא מצליחה להירדם ממחשבות טורדניות על כל מה שחי קיים זז הולך, הראש שלי רק מסתבך .
אני רוצה קצת שקט, אבל שקט אמיתי לא כמו השקט של 3:00 בלילה אחותי, אני רוצה קצת, שקט אמיתי, שקט של שלווה נפשית,
משפחה וחברים.
אני רוצה אור יום, אני רוצה לרוץ בשדות כמו איילה חסרת גבולות, אני רוצה את אור השמש, שיאיר לי מעלי אני לא רוצה עוד סהר שיגביל את ריגשותי אני רוצה להיות אני בגרסה הכי טובה, בגרסה החופשיה, בגרסה השקטה, לא כמו עכשיו,
עצובה ובודדה ב3:00 בלילה, מחפשת לה עוד פינה למחשבה.
אני רוצה ראש נקי בלי כל הצעקות, הנחשפות אל מולי,
אני רוצה דרור, וחופש ואור אני רוצה להיות על גג העולם מבלי לעצור.
ושוב, לילה שחור יורד ואיתו, ירח כבדולח השואב את כוחותי, השקט שבא לא יחזור , עד לאור.

מקווה שאהבתם לילה טוב ;)