דתיים תכנסו,יש לי שאלה

כי בתנך בדרך כלל מתייחסים אליו בלשון זכר

בתפילה יש גם פנויות בלשון נקבה

מניחה שבגלל שבעברית חייב לפנות לכל עצם עם גוף מסוים אז זה דבר ראשון הסיבה לכך שחייבת להיות פנייה עם גוף.
דבר שני אם תשימי לב,יש פעמים במקרא בהן דרך הפנייה לה' מנוקדת באופן נקבי...לך /לך בניקוד שונה.
ספציפית למה לרוב בלשון זכר,שוב אני מניחה ולא באמת יודעת אבל כנראה בגלל הגישה הפטריארכלית יותר,שגברים יותר דומיננטיים ובעלי הרכוש האנשים ובכללי אלו שאחראיים להכל,ככה שאם כבר יש פנייה בלשון גוף מסוים,תהיה בגוף הנעלה יותר כביכול כביכול.

והואיל והדבר כך הוא, כל הדברים הללו וכיוצא בהן שנאמרו בתורה ובדברי נביאים הכול משל ומליצה הם, כמו שנאמר: "יושב בשמיים ישחק" (תהלים ב,ד), "כיעסוני בהבליהם" (דברים לב,כא), "כאשר שׂשׂ ה'" (דברים כח,סג), וכיוצא בהן. על הכול אמרו חכמים: "דיברה תורה כלשון בני אדם". וכן הוא אומר: "האותי הם מכעיסים"? (ירמיהו ז,יט). הרי הוא אומר: "אני ה' לא שניתי" (מלאכי ג,ו); ואילו היה פעמים כועס ופעמים שמח, היה משתנה. וכל הדברים האלו אינם מצויים אלא לגופים האפלים השפלים, שוכני בתי חומר אשר בעפר יסודם. אבל הוא ברוך הוא, יתעלה ויתרומם על כל זה.

שואל השאלה:
תודה רבה לכולם:)

^*צריך לציין שההסברים הנ"ל ע"פ הפשט

ותודה על הפרח :)

אולי מנוחות?
כאילו לי הרבה יותר קל לפנות לה' בלשון זכר

הקב"ה הוא פשוט בתכלית הפשיטות, ולא שייך כלל במהותו ועצמותו ענין התוארים שנמצאו שכינו לו יתברך בתורה ובדברי הנביאים ובדברי חז"ל כמו חכם חסיד רחמן כו' וכיוצא בהן. כי עצמותו ומהותו של שהחכמה שהיא המעלה הראשונה בנבראים היא נחשבת כעשיה גשמית לגבי מהותו ועצמותו, וכל שכן בחית המידות וכמאמר "לאו מכל אלין מדות איהו כלל".

ואף על פי כן יש מציאות ענין התוארים הללו שבאו בתנ"ך ובדחז"ל. דהיינו על דרך מאמר רבותינו זכרונם לברכה במקום שאתה מוצא גדולתו כו' שם אתה מוצא ענותנותו שהוא יתברך משפיל את עצמו להיות מתלבש בעשר כלים דאצילות שהן בחינת חסד וגבורה כו'. וג"ר חב"ד ואז שייך לקרותו בתוארים שנקרא חכם מצד התלבשותו בחכמה וכמאמר אליהו אנת חכים פירוש שמספר בענותנותו שמשפיל את עצמו להתלבש בבחינת כלי החכמה עם היות שהחכמה אין ערוך אליו כלל כנ"ל. וכן משפיל את עצמו להתלבש בבחינת חסד ונקרא אז הגדול או חסיד וזהו שהגדולה היא ענותנותו שעל ידי ענווה והשפלה שהשפיל את עצמו להתלבש במדת חסד אז דייקא שייך לקרותו גדול מה שאין כן מהו"ע מרומם מגדר זה כנ"ל.

שמותיו של הקב"ה הם הכלים של עשר ספירות של עולם האצילות שמתלבש בהן אור אין סוף ומתייחד עמהן בתכלית היחוד, על דרך "איהו וגרמוהי חד". היינו שם א"ל הוא בבחינת כלי החסד. ושם אלהי"ם הוא בבחינת כלי הגבורה ושם אדנ"י בבחינת מלכות.

שם הוי"ה הוא הפנימיות של כל השמות שהם הכלים. כי הוא בבחינת האורות המתלבשים בתוך הכלים. כך בבחינת שם א"ל שהוא השם שבכלי החסד, הנה בבחינת האור הנמשך מאין סוף ברוך הוא להתלבש בו הוא בחינת שם הוי"ה. וכן גם בבחינת שם אלהי"ם שבכלי הגבורה מתלבש בתוכו שם הוי"ה שהוא בבחינת האור המתלבש בתוך הכלים. ועל דרך זה בכל השמות שאינן נמחקין שהם בבחינת הכלים, ושם הוי"ה הוא בבחינת האורות המתלבשים בהן. ולכן שם הוי"ה מצטרף עם כל השמות כמו שנאמר "ביום עשות הוי"ה אלקים ארץ ושמים", וכן "הוי"ה צבאות" וכו', מפני שבחינת שם הוי"ה הוא הממשיך את האור אין סוף להתלבש בשמות אלהי"ם וצבאו"ת שהם הכלים, שהוא הממוצע בין אורות וכלים, ולכך הוא המחבר האורות עם הכלים.

יו הפורש ציטט רמב"ם, מה נשתנה הלילה הזה?

הסיבה פשוטה: צריך לפנות אליו איכשהו.
אם תוכלי להסביר לנו איך לפנות למשהו מבלי להשתמש בהטיות זכר ונקבה (וכמובן גם ללא פניות לרבים), אלא פנייה חסרת כל מגדר - נשמח להשתמש בה.

למען האמת לא, מדברים אליו גם בלשון נקבה לפעמים.
קוראים לו אבל אבא ומלך וכאלו כי תכלס זה רק דוגמאות והמחשות. כמו שאבא הוא זה שמחנך את הילדים ואוהב אותם למרות שמעניש אותם.
מלך כמו מלך.
אבל זה לא שהוא זכר

בשמונה עשרה וידיד נפש מדברים עליו גם בלשון נקבה אם זה מנחם אותך

רינת ישראל נוסח ספרד

הממ פה ושם 'והייתה לך שפחת עולם' (המילה לך בשווא) וכל מני כאלה
שים לב בערבית, יש משפטים שמדברים עליו גם בלשון זכר וגם בלשון נקבה

בתפילה פונים בשני המינים, אבל בעיקר בזכר.
ו"אלוהים" זה שם עצם זכר, לא שם פרטי, ולכן לומר "אלוהים היא" זה שגוי.

^^שמחת עולם*

^יש כמה נוסחים

חחח
שגיאת הדפוס