אוקיי אז יש לי חבר אוטיסט שהכרתי אותו דרך מישהי - היא סיפרה לי שהיא מדברת איתו כבר מלא זמן והוא כבר חופר לה הרבה ואין לה כוח אליו אז אמרתי: אוקיי,

גם ככה משעמם.. אולי תתני לי את המספר שלו?"
והיא נתנה, אבל לא לפני שהזהירה אותי שהוא מאוד בררן ו*אוטיסט* אבל נשמע רגיל לגמרי
וככה התחלנו לדבר...

הוא היה נשמע לי מאוד מצחיק בהתחלה בעיקר כי היא צדקה, הוא שאל מאיפה השגתי מספר ומה אני רוצה ממנו, אתם יודעים..בתוקפנות כזו.
לאט לאט הסברתי לו והוא התחיל לסמוך עלי.
מהר מאוד עברנו גם לשיחות בטלפון ואפילו הקלטנו אחד לשנייה שירים חחח עם הקול הנוראי שלנו.. היה לי מאוד כיף. היינו קיטשיים
ו...אני חשבתי שאני די מחבבת אותו אבל רק כידידים כזה..
ואז בשיחה האחרונה הוא סיפר לי שיש לו רגשות אליי ואני לא יודעת איך לעקל את זה...
להיות בזוגיות עם מישהו אוטיסט נשמע לי קשה, הוא מספר לי שההורים שלו מכריחים אותו כל יום להתקלח, לאכול, אפילו לצחצח שיניים. איך הוא יתמודד עם חברה עכשיו כשבקושי לעצמו הוא דואג?
אני לא רוצה לאבד אותו הוא חשוב לי, אבל גם לא חושבת שאוכל להתמודד עם החיים של שנינו כשלא ראיתי את הפנים שלו אפילו...
מה לעשות?