1. הלכתי למומחה להפרעות אכילה העריכו לי הפרעת אכילה לא ספציפית הכוונה שאני יורקת אוכל שיש לו הרבה קלוריות .ואני סופרת קלוריות לכל דבר שאני מכניסה לגוף (בקטע של פריכיות) . המוח לא מפסיק לתת לי פקודות ונמאס לי כבר. קיבלתי ווסת ואני אכלתי הרבה אבל עדיין הקטע של הספירת קלוריות משפיע יותר זה קשה לי כבר אני מרגישה רע עם עצמי ונמאס לי מזה . ובנוסף יש לי גשר והיריקה כואבת והאוכל נתקע בשניים כך שיוצא שאני פחות יורקת בזמן האחרון אבל גם פחות אוכלת בעקבות זה וזה משפיע על התפקוד שלי הרבה המוח שלי רק עסוק בכמה אכלתי ? איך אכלתי ? אני אעלה מזה במשקל? זה פחות ממאה קלוריות? הביטחון העצמי בפח וזה קשה ככה . הביטחון העצמי שלי נמוך כבר מאז גיל שש בערך תמיד הסתכלתי על כמה שאני שמנה ושלחו אותי לדיאטנית וכביכול קיבלתי כפיים שירדתי במשקל וזה דפק אותי היו ימים ושבועות שהרעבתי את עצמי כדי לרדת . והיום אני עולה לתיכון עוד מעט וזה לא הפסיק וכרגע אני במשקל תקין אבל רוצה לרדת עוד אני מפחדת שאעלה במשקל וכשאני עושה דיאטה ואומרים לי לא רואים שירדת אני לוקחת את זה קשה כי אני מסתכלת על תמונות וסרטונים ומשווה את עצמי להיום ואני כאילו חושבת שאולי אני רואה עיוות ואין בכלל שינוי וקשה לי לתפקד ככה . מה לעשות? 2. ורציתי גם לדבר על זה שאני רואה סרטונים של מפורסמים למשל על פסח/חנוכה שהם מנסים לעשות סרטוני הומור שאם את אוכלת למשל מצה עם שוקולד תרדי לסקוואט ואני רואה אנשים שאומרים שזה לא בסדר מה שהם מעלים וזה פוגע באנשים עם הפרעות אכילה ואנשים מגיבים להם תגובות כמו "מה אתם כבדים" "לי יש הפרעת אכילה ואותי זה הצחיק" אני לא אובחנתי רק העריכו לי אבל בכל מקרה קשה לי לראות את הסרטונים האלה וזה גורם לי יותר להתחשבן יותר על האוכל במיוחד שעכשיו אנחנו נכנסים לפסח . למה לא חוסמים סרטונים כאלה לעזאזל???
(הפנו אותי לפסיכיאטר אבל אני פחות מעוניינת כי זה ידפוק אותי בחיים עוד יותר)