30 תשובות
שואל השאלה:
כולם אומרים שהם מבינים אבל אף אחד לא מבין את ההרגשה הזאת בגוף
כולם אומרים שהם מבינים אבל אף אחד לא מבין את ההרגשה הזאת בגוף
אנונימית
קרה לי רק עם אמא.. אהובה ליבי איתך, זה הדבר הכי קשה שבו אדם יכול לעבור אבל אין מה לעשות זה גלגל החיים.. אני מבטיחה לך שכל יום הכאב ירד קצת הוא לעולם לא יעלם אבל יהיה בסדר, תמצאי לך עיסוק שאת אוהבת, מקום שאת אוהבת ותהיי עם אנשים שאת אוהבת שיעזרו לך ויתמכו בל וישכיחו ממל את הכאב הזה. משתתפות בצערך❤
קודם כל, אל תגידי בחיים "למה דווקא לי", זה הדבר הכי מגעיל שאפשר להגיד.
שנית, מצטערת לשמוע. זה קשה ברור ואת תתגעגעי אליו ברמות בתקופה הקרובה, אבל החיים ממשיכים. אתם תתרגלו לחיות בלעדיו ובעתיד כנראה שאפילו לא תרגישו בחסרונו. הכל עובר בסוף 3>
תאמיני שהוא שומר עלייך מלמעלה, תסבי לו גאווה. תהיי חזקה בשבילך ובשביל המשפחה שלך ותהיי הילדה שהוא הכי היה רוצה שתהיי.
תזכרי שזהו סופו של כל בלון, במוקדם או במאוחר זה היה קורה- שום דבר לא נשאר לנצח.
אני פה לכל דבר, מוזמנת לשלוח לי הודעה תמיד
שנית, מצטערת לשמוע. זה קשה ברור ואת תתגעגעי אליו ברמות בתקופה הקרובה, אבל החיים ממשיכים. אתם תתרגלו לחיות בלעדיו ובעתיד כנראה שאפילו לא תרגישו בחסרונו. הכל עובר בסוף 3>
תאמיני שהוא שומר עלייך מלמעלה, תסבי לו גאווה. תהיי חזקה בשבילך ובשביל המשפחה שלך ותהיי הילדה שהוא הכי היה רוצה שתהיי.
תזכרי שזהו סופו של כל בלון, במוקדם או במאוחר זה היה קורה- שום דבר לא נשאר לנצח.
אני פה לכל דבר, מוזמנת לשלוח לי הודעה תמיד
משתתף בצערך
אף אחד לא יבין מה את חווה לרמה האישית
אבל יכולים להזדהות אם קרה להם גם או שיש להם אינטיליגנציה רגשית גבוהה
נשמע שאת בתקופה מטלטלת בעיקר בגלל מה שקרה לו, הפצע לאט ייסגר אולי לא יחלים לחלוטין אבל אני בטוח שאם תנסי להיאחז בנקודות אור שכן יש לך, להשען עליהן, זה יקל על הנפש מאוד
אף אחד לא יבין מה את חווה לרמה האישית
אבל יכולים להזדהות אם קרה להם גם או שיש להם אינטיליגנציה רגשית גבוהה
נשמע שאת בתקופה מטלטלת בעיקר בגלל מה שקרה לו, הפצע לאט ייסגר אולי לא יחלים לחלוטין אבל אני בטוח שאם תנסי להיאחז בנקודות אור שכן יש לך, להשען עליהן, זה יקל על הנפש מאוד
תהי חזקה!! את תמיד יכולה לפנות אלי אם את צריכה לדבר עם משהו(:
אנונימי
דבר ראשון אני ככ מצטערת, ואני יודעת שכרגע זה נראה כאלו כל העולם נגדך, אבל זה לא ככה.
בסופו של דבר את תרגישי יותר טוב, והכאב יעבור בסוף, גם אם לא לגמרי, לאט לאט.
את מוזמנת לדבר איתי אני תמיד פה. ואני מבטיחה ההרגשה הזו תעבור בסוף, גם אם לא לגמרי.
ממני מ'
בסופו של דבר את תרגישי יותר טוב, והכאב יעבור בסוף, גם אם לא לגמרי, לאט לאט.
את מוזמנת לדבר איתי אני תמיד פה. ואני מבטיחה ההרגשה הזו תעבור בסוף, גם אם לא לגמרי.
ממני מ'
אני ככ מצטערת, כרגע סה נראה סוף העולם אבל מבטיחה לך שהכל יהיה בסדר! לאט לאט שהתקופה הזאת תעבור. אני תמיד פה כדי להקשיב ולדבר, את מוזמנת לדבר איתי בכל מצב❤
הכי מבין אותך לאט לאט זה יתחיל פחות ופחות לכאוב תני לזמן לעשות את שלו
אנונימי
משתתפת בצערך , תהיה חזקה ואם את רוצה לדבר או משהו אני כאן
היי צהריים טובים אני בהחלט מבין את הכאב שלך אבא שלי נפטר לפני שנה והוא היה חלק משמעותי בחיי, הוא היה עמוד של כוח ותמיכה שתמיד דאג להרים אותי כשקשה, ופתאום הרגשתי חשוף וללא תמיכה.
כמו שאמרו זה טוב לקחת את הזמן ולהתאבל כי זה ממשהו מאוד רציני ולא פשוט, אבל חייבים לזכור את כול הטוב שיש בעולם ואת כול הדברים שנותנים לנו תקווה וכוח, חשוב מה אבא היה רוצה מאיתנו ויותר נכון מה הוא היה רוצה בשבילנו.
ולנסות לחיות בצורה הכי שמחה ואופטימית שאפשר, כי אני בטוח שאבא שלך אהב אותך ורצה לראות אותך שמחה ומאושרת, אז נסי להיות כזאת, גם בשבילו וגם בשבילך.
הוא כבר לא סובל לא מדאגות ולא מפחדים לא מכאב ולא מחשש עכשיו נשאר רק לצפות במה שהוא השאיר מאחורה, לצפות בך מתפתחת ולקוות שתעשי זאת בצורה טובה.
פסח כשר ושמח אם תרצי לדבר תמיד תמיד אפשר באמת שאני מבין את האובדן שלך. בהצלחה בהתמודדות מאמין בך(:
כמו שאמרו זה טוב לקחת את הזמן ולהתאבל כי זה ממשהו מאוד רציני ולא פשוט, אבל חייבים לזכור את כול הטוב שיש בעולם ואת כול הדברים שנותנים לנו תקווה וכוח, חשוב מה אבא היה רוצה מאיתנו ויותר נכון מה הוא היה רוצה בשבילנו.
ולנסות לחיות בצורה הכי שמחה ואופטימית שאפשר, כי אני בטוח שאבא שלך אהב אותך ורצה לראות אותך שמחה ומאושרת, אז נסי להיות כזאת, גם בשבילו וגם בשבילך.
הוא כבר לא סובל לא מדאגות ולא מפחדים לא מכאב ולא מחשש עכשיו נשאר רק לצפות במה שהוא השאיר מאחורה, לצפות בך מתפתחת ולקוות שתעשי זאת בצורה טובה.
פסח כשר ושמח אם תרצי לדבר תמיד תמיד אפשר באמת שאני מבין את האובדן שלך. בהצלחה בהתמודדות מאמין בך(:
משתתף בצערך❤
יהיה בסדר הוא שומר עלייך מלמעלה עכשיו ותיהי בטוחה שהוא גאה בך כמו שהוא לא היה בחיים
יהיה בסדר הוא שומר עלייך מלמעלה עכשיו ותיהי בטוחה שהוא גאה בך כמו שהוא לא היה בחיים
אני כל כך מבינה אותך ואת הכאב שלך, סבתא שלי לפני 3 חודשים ניפטרה ואני כל יום בוכה וניזכרת בה וזה מאוד קשה לי...
אני לא כל כך יודעת איך לעזור במצבים כאלה, אבל אני יודעת שלאט לאט תתגברי על זה עם הזמן, זה גלגל החיים קחי לעצמך את הזמן לפרוק, אני יודעת שזה קשה, אני מבינה אותך ממש....
הכל יהיה בסדר בסוף...
אני לא כל כך יודעת איך לעזור במצבים כאלה, אבל אני יודעת שלאט לאט תתגברי על זה עם הזמן, זה גלגל החיים קחי לעצמך את הזמן לפרוק, אני יודעת שזה קשה, אני מבינה אותך ממש....
הכל יהיה בסדר בסוף...
אנונימית
משתתפת בצערך גם אני אבדתי קורביי משפחה יקרים אבל בתכלס מתאבלים באותו רגע ואז אם אתה חזק אתה ממשיך הלאה ואם לא אתה נשאר בדיכאון לכל החיים. אני ממליצה לך הכי בחום ,תתאבלי זה אבא שלך את יכולה לבכות עליו זה לא אסור אבל אחרי זה אל תהרסי את החיים שלך ,אני בטוחה שאבא שלך היה רוצה שתמשיכי בחיים הלאה ותקימי משפחה ותיהי מאושרת.....
אוי! איזה צער!! כשסבא שלי נפטר לפני כמה חודשים מהקורונה הרגשתי כמוך (פחות או יותר...) הייתי מאוד קשורה אליו ולא הבנתי: ה'! למה זה קרה דווקא לו? הוא שהקפיד על ההנחיות, שמר על 2 מטר, מסיכה, התכנסויות.. על הכל הוא שמר בלי לפשל! ואז הבנתי. הבנתי שכשאדם נולד הוא נולד כדי למלא איזושהיא שליחות בעולם,וכשהוא נפטר אז זה מאוד מצער,אבל מבינים שהוא סיים את השליחות שלו. הכל מה' יתברך!! בהצלחה בהמשך!
הכי חשוב שתשארי חזקה. שולחת חיבוקים ומשתתפת בצערך ❤
גם לחברה שלי זה קרה❤משתתפת בצערך
מצטערת :(
אנונימית
אם את רוצה לדבר לפעמים אני פה :)
אה ומצטערת על המשפחה
אה ומצטערת על המשפחה
בתור ילדה של אבא - שאיבדה את אבא. אני זוכרת שכשאבא שלי נפטר, כל החיים שלי התבלבלו. לא הייתי בטוחה מה אני אמורה לעשות עם כל האהבה הזאת, עם החפצים שלו, עם הריח שלו שנשאר בחפצים בבית. אז כברירת מחדל מצאתי עבודה קטנה לכמה שעות ביום עם ילדים (שאני ממש אוהבת לעבוד עם ילדים). ועשיתי משהו בינתיים, רק כדי לא לשקוע. כדי לא ללכת לאיבוד בתוך העצב הזה. במקביל הלכתי לפסיכולוגית לדבר על זה. אני חושבת שמה שבאמת הבנתי, זה שכמה שיש קבר, וכמה שיגידו לך שהוא מת. יש דברים שאין להם באמת סוף. אבא שלך אוהב אותך והאהבה שלו עוברת עולמות. אני מבקשת ממך משהו שרק מי שאיבדה את אבא יכולה להבין. תשאלי את אבא שלך שאלה - תעצמי עיניים ותקשיבי. התשובה תגיע. ברורה צלולה ומיוחדת. אולי לא בדיוק כמו שחשבת, אולי לא בקול שלו. אבל את תשמעי אותה היטב. בתוכך. זה לא נגמר אם את ממשיכה לדבר איתו - ובקשי מישהו לדבר איתו. זה עשה לי טוב - תנשמי עמוק. הוא בסביבה
אנשים, כל מי שכתב לה שהיא צריכה להיות חזקה וכל השטויות האלה, יש לי משהו להגיד לכם.
היא *לא* חייבת להיות חזקה. היא *לא*. תאמינו לי שהדבר האחרון שהיא חושבת עליו בכלל זה על זה שהיא צריכה להיות חזקה. היא איבדה כרגע את אבא שלה, נראה לכם שהיא רוצה להיות חזקה???
איבדתי את אמא שלי לפני כמה שנים. היא הייתה החברה הכי הכי טובה שלי (הייתה לי חברה הכי טובה אבל זה לא אותו הדבר.) וכולם אמרו לי "להיות חזקה". אני לא *סבלתי* את זה.
תקשיבי, הנה אני אגיד לך משהו שאת כנראה לא תשמעי מרוב האנשים:
*א ל. ת י ה י. ח ז ק ה.*
אל תיהי חזקה.
את יכולה לבכות, את יכולה להתפרק, את יכולה להרגיש שכל העולם נגדך.
את יכולה להגיד "למה זה קרה דווקא לי" כי.. זה בדיוק מה שאני אמרתי, וזה בדיוק מה שכל אחד אחר אמר כשזה קרה/יקרה לו. (כשחושבים על זה לעומק מבינים כמה זה אגואיסטי אבל בואי, את כרגע איבדת בן אדם כל *כך* משמעותי בחיים שלך. מותר לך להגיד את זה)
אל תחשבי על להיות חזקה, כי אם תחשבי ככה, את לא תתני למחשבות ולרגשות האמיתיים שלך להתפרץ ולצאת החוצה, ולשמור רגשות בתוך תוכך זה רע. אם תחשבי כל הזמן על להיות חזקה, כל הרגשות שבתוכך רק יגדלו מיום ליום וזה ייגמר רע. בבקשה אל תתני למחשבות של "להיות חזקה" להיכנס לך לראש ואני אומרת לך את זה מניסיון 3>
כל הסביבה שלך תגיד שהיא מבינה אותך ומשתתפת בצערך, אבל בואי נהיה רגע אמיתיות- הם לא.
הם כולם אומרים כמה שהם מבינים וכמה שהם משתתפים בצער אבל בואי.. *הם ליטרלי לא.*
הם אומרים "את יכולה לדבר איתי תמיד ואני כאן בשבילך" אבל זה לא מרגיש ככה אנשים!! אם אתם לא עברתם את זה, הדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה לדבר עם אותם האנשים, שבכל השיחה רק יהנהנו ויגידו לי כמה שהם מבינים ושהכל יהיה בסדר, אבל זה פשוט לא נכון!!!!!
אני כבר כמה שנים בלעדי אמא שלי והחור שלה בעולם *ל ע ו ל ם* לא יתאחה.
תקראו את השורה הקודמת טוב אנשים, תקראו אותה שוב ושוב. המוות של אמא שלי לעולם לא ירגיש לי שהוא "בסדר". אז לא. לא הכל "יהיה בסדר" בסוף.
אני מאוד שמחה שאצלכם הכל היה בסדר ויהיה בסדר אבל זה לא אצל כולם ככה, תפנימו
ועכשיו בואו נדבר על כל האנשים שאומרים "משתתף בצערך".
אני מבינה שהכוונה שלכם טובה. אני *באמת* מבינה. אבל בשיא הכנות, אתם לא באמת מרגישים את אותו הצער בדיוק שהאדם מרגיש. (הרי מה זה *משתתף* *בצערך*?) וזה כואב לשמוע משהו שאנחנו יודעים שהוא לא נכון. שוב, אני מבינה את הכוונה שלכם אבל זה לא.. זה לא באמת נכון :(
הרי כשתחזרו לביתם המתוק והחמים (שיש בו את שני ההורים שלכם) פתאום הצער כלפי הילדה לא כל כך גדול, נכון? (אם בכלל יש אותו).
שואלת השאלה, אני כל *כך* מצטערת שחווית את זה ):
הפצע לעולם לא יתאחה.
את תמיד תרגישי בחסרונו של אבא שלך.
כן, אתם תתרגלו לחיות בלעדיו אבל בתוך תוככם זה אף פעם לא יהיה אותו הדבר.
את לא חייבת תמיד להיות חזקה.
מותר לך להתפרק.
אל תשמרי את הרגשות שלך בפנים. (אני ממשיכה לשמור כי למרות שטכנית יש לי למי להגיד, אני עדיין מרגישה שאין לי. אני יודעת שזה רע אבל אני מניחה שזאת כבר בעיה שלי..)
רק דבר אחד. אל תעצרי את החיים שלך. תמשיכי לחיות אותם כי העובדה שלאבא שלך הם נגמרו, זה לא אומר שגם לך. אני לא אומרת לך "לעשות את זה בשבילו" או "לעשות את זה בשביל עצמך". החיים ממשיכים ו.. הזמן יעשה את שלו, והכאב יפחת טיפה.. (לא יעלם. הוא *לעולם* לא יעלם.) אבל הוא לא יהיה גדול כל כך כמו שזה עכשיו.
אני ממליצה לך לעשות לעצמך מין ספר זכרונות קטן, עם תמונות שלך ושל אבא שלך. תכתבי שם חוויות שאת זוכרת שהיו לך איתו. בכל פעם שתיזכרי בעוד זיכרון, תכתבי גם אותו. מידי פעם כשיהיה לך "התקף געגוע" אליו, תוכלי להסתכל בספר ולקרוא את הדברים שכתבת כדי שהזכרונות לא יתפוגגו :)
היא *לא* חייבת להיות חזקה. היא *לא*. תאמינו לי שהדבר האחרון שהיא חושבת עליו בכלל זה על זה שהיא צריכה להיות חזקה. היא איבדה כרגע את אבא שלה, נראה לכם שהיא רוצה להיות חזקה???
איבדתי את אמא שלי לפני כמה שנים. היא הייתה החברה הכי הכי טובה שלי (הייתה לי חברה הכי טובה אבל זה לא אותו הדבר.) וכולם אמרו לי "להיות חזקה". אני לא *סבלתי* את זה.
תקשיבי, הנה אני אגיד לך משהו שאת כנראה לא תשמעי מרוב האנשים:
*א ל. ת י ה י. ח ז ק ה.*
אל תיהי חזקה.
את יכולה לבכות, את יכולה להתפרק, את יכולה להרגיש שכל העולם נגדך.
את יכולה להגיד "למה זה קרה דווקא לי" כי.. זה בדיוק מה שאני אמרתי, וזה בדיוק מה שכל אחד אחר אמר כשזה קרה/יקרה לו. (כשחושבים על זה לעומק מבינים כמה זה אגואיסטי אבל בואי, את כרגע איבדת בן אדם כל *כך* משמעותי בחיים שלך. מותר לך להגיד את זה)
אל תחשבי על להיות חזקה, כי אם תחשבי ככה, את לא תתני למחשבות ולרגשות האמיתיים שלך להתפרץ ולצאת החוצה, ולשמור רגשות בתוך תוכך זה רע. אם תחשבי כל הזמן על להיות חזקה, כל הרגשות שבתוכך רק יגדלו מיום ליום וזה ייגמר רע. בבקשה אל תתני למחשבות של "להיות חזקה" להיכנס לך לראש ואני אומרת לך את זה מניסיון 3>
כל הסביבה שלך תגיד שהיא מבינה אותך ומשתתפת בצערך, אבל בואי נהיה רגע אמיתיות- הם לא.
הם כולם אומרים כמה שהם מבינים וכמה שהם משתתפים בצער אבל בואי.. *הם ליטרלי לא.*
הם אומרים "את יכולה לדבר איתי תמיד ואני כאן בשבילך" אבל זה לא מרגיש ככה אנשים!! אם אתם לא עברתם את זה, הדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה לדבר עם אותם האנשים, שבכל השיחה רק יהנהנו ויגידו לי כמה שהם מבינים ושהכל יהיה בסדר, אבל זה פשוט לא נכון!!!!!
אני כבר כמה שנים בלעדי אמא שלי והחור שלה בעולם *ל ע ו ל ם* לא יתאחה.
תקראו את השורה הקודמת טוב אנשים, תקראו אותה שוב ושוב. המוות של אמא שלי לעולם לא ירגיש לי שהוא "בסדר". אז לא. לא הכל "יהיה בסדר" בסוף.
אני מאוד שמחה שאצלכם הכל היה בסדר ויהיה בסדר אבל זה לא אצל כולם ככה, תפנימו
ועכשיו בואו נדבר על כל האנשים שאומרים "משתתף בצערך".
אני מבינה שהכוונה שלכם טובה. אני *באמת* מבינה. אבל בשיא הכנות, אתם לא באמת מרגישים את אותו הצער בדיוק שהאדם מרגיש. (הרי מה זה *משתתף* *בצערך*?) וזה כואב לשמוע משהו שאנחנו יודעים שהוא לא נכון. שוב, אני מבינה את הכוונה שלכם אבל זה לא.. זה לא באמת נכון :(
הרי כשתחזרו לביתם המתוק והחמים (שיש בו את שני ההורים שלכם) פתאום הצער כלפי הילדה לא כל כך גדול, נכון? (אם בכלל יש אותו).
שואלת השאלה, אני כל *כך* מצטערת שחווית את זה ):
הפצע לעולם לא יתאחה.
את תמיד תרגישי בחסרונו של אבא שלך.
כן, אתם תתרגלו לחיות בלעדיו אבל בתוך תוככם זה אף פעם לא יהיה אותו הדבר.
את לא חייבת תמיד להיות חזקה.
מותר לך להתפרק.
אל תשמרי את הרגשות שלך בפנים. (אני ממשיכה לשמור כי למרות שטכנית יש לי למי להגיד, אני עדיין מרגישה שאין לי. אני יודעת שזה רע אבל אני מניחה שזאת כבר בעיה שלי..)
רק דבר אחד. אל תעצרי את החיים שלך. תמשיכי לחיות אותם כי העובדה שלאבא שלך הם נגמרו, זה לא אומר שגם לך. אני לא אומרת לך "לעשות את זה בשבילו" או "לעשות את זה בשביל עצמך". החיים ממשיכים ו.. הזמן יעשה את שלו, והכאב יפחת טיפה.. (לא יעלם. הוא *לעולם* לא יעלם.) אבל הוא לא יהיה גדול כל כך כמו שזה עכשיו.
אני ממליצה לך לעשות לעצמך מין ספר זכרונות קטן, עם תמונות שלך ושל אבא שלך. תכתבי שם חוויות שאת זוכרת שהיו לך איתו. בכל פעם שתיזכרי בעוד זיכרון, תכתבי גם אותו. מידי פעם כשיהיה לך "התקף געגוע" אליו, תוכלי להסתכל בספר ולקרוא את הדברים שכתבת כדי שהזכרונות לא יתפוגגו :)
יהי זכרו ברוך משתתפת בצערך שלא תדעי עוד צער ותהי חזקה
אני פה בשבילך תמיד את יכולה לשלוח לי הודעה ולפרוק תמיד❤
אני פה בשבילך תמיד את יכולה לשלוח לי הודעה ולפרוק תמיד❤
תקשיבי מהממת, אני כל כך מבינה אותך... גם אני איבדתי אבא לפני כמה שנים ואני מכירה יותר מידי טוב את התחושה...
אני בטוחה שתצליחי להתגבר על זה בעתיד, אבל עכשיו פשוט תתפרקי, תבכי ותוצאי הכל, אל תשאירי שום דבר בפנים... תדברי על זה עם קרובים ותתאבלי באמת, אל תחסכי כלום... זה לא בריא (מנסיון)
אני מאמינה בך שאת תתגברי על זה ואני כל כך מבינה, באמת... את מוזמנת אליי תמיד לדבר ולפרוק, אני אשמע אותך בכיף...
יאללה מהממת, אני מאמינה בך❤
אני בטוחה שתצליחי להתגבר על זה בעתיד, אבל עכשיו פשוט תתפרקי, תבכי ותוצאי הכל, אל תשאירי שום דבר בפנים... תדברי על זה עם קרובים ותתאבלי באמת, אל תחסכי כלום... זה לא בריא (מנסיון)
אני מאמינה בך שאת תתגברי על זה ואני כל כך מבינה, באמת... את מוזמנת אליי תמיד לדבר ולפרוק, אני אשמע אותך בכיף...
יאללה מהממת, אני מאמינה בך❤
היי , אני ממש מצטערת לשמוע... אני לא איבדתי את אבא שלי אבל כן איבדתי את אחותי ואני כל כך מבינה את הכאב שלך ואיך שאת מרגישה כרגע , אומנם זה קשה אבל אני מבטיחה לך שאת תתגברי על זה עם הזמן... אני בטוחה שהוא רוצה עכשיו שתשארי חזקה ושלא תפלי לכל המחשבות הטורדניות הרעות האלה שאחריי אובדן....את יכולה לפרוק לו בווצאפ דברים שלא הספקת להגיד לו ולדבר על זה עם מישהו שקרוב אלייך תהי עם המשפחה שלך כרגע תחבקי אותם אל תהיו לבד בכל הסיפור הזה עכשיו ומשתתפת בצערך.... ובבקשה תשארי חזקה❤
השנונה, את כל כך צודקת... אני מסכימה עם כל מילה שלך...
משתתפת בצערך ❤
מקווה שיהיה בסדר.
מוזמן.ת/ים.ות לפרטי.
מקווה שיהיה בסדר.
מוזמן.ת/ים.ות לפרטי.
אמאלה אחותי אני ככ משתתפת בצערך! אם את צריכה לדבר אני כאן. אני יודעת שזה נשמע ככ קלישאתי ושטותי אבל באמת שהזמן ירפא, באמת. כרגע תעמדי יחד עם המשפחה שלך והאנשים שאוהבים אותך ותתאבלו ביחד, ותזכרו, הוא היה רוצה לראות אתכם מאושרים, אז תהיו מאושרים ותצמחו מזה. הוא במקום טוב יותר עכשיו ❤
השנונה ^
כשאומרים לה להיות חזקה הכוונה לא להרוס את חייה ובתור אחת שאיבדה קורבים בעייני להיות חזק זה להמשיך הלאה ולא לשגת לא משנה כמה זה קשה ,ברור שמותר לבכות ,אבל צריך להמשיך בחיים ,להמשיך הלאה בחיים זה להיות חזק!!!!
כשאומרים לה להיות חזקה הכוונה לא להרוס את חייה ובתור אחת שאיבדה קורבים בעייני להיות חזק זה להמשיך הלאה ולא לשגת לא משנה כמה זה קשה ,ברור שמותר לבכות ,אבל צריך להמשיך בחיים ,להמשיך הלאה בחיים זה להיות חזק!!!!
יקרה,
נשמע שאת מרגישה כל כך לבד בהתמודדות. כאילו נפער בור שחור עמוק בבטן והגוף לא מוצא מנוחה ואולי כמו חץ שנתקע בלב ולא מאפשר נשימה. כמה כאב יש עם האובדן של אבא. כאילו שאבדת את עצמך עם פטירתו. לעיתים להתמודד עם חוויה כל כך מטלטלת יכול לעורר תחושה של תסכול ואולי געגוע. אולי זה מעיד על המורכבות בה את רואה אנשים ממשיכים את החיים ולא מבינה איך זה אפשרי. אני שומעת את הכמיהה שלך לתחושת בטחון וקרבה ואולי גם הפחד מהתחושה שהמשפחה המתפרקת ומנגד, הרצון להיות להישאר יחד, משפחה ולהיות מובנת. ומתוך הבלבול ואולי הכאוס, את מוצאת את הכוחות להעלות את תחושותיך לרשת ולבקש עזרה.
אני מתנדבת בסה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ואני מזמינה אותך לצ'אט באתר, שם תוכלי לדבר באנונימיות עם המתנדבים שלנו ולקבל מענה חם, תומך ולא שיפוטי ואולי למצוא הקלה למצוקה ולהתלבט יחד לגבי הצעדים בהמשך.
שלך,
מתנדבת סה"ר
נשמע שאת מרגישה כל כך לבד בהתמודדות. כאילו נפער בור שחור עמוק בבטן והגוף לא מוצא מנוחה ואולי כמו חץ שנתקע בלב ולא מאפשר נשימה. כמה כאב יש עם האובדן של אבא. כאילו שאבדת את עצמך עם פטירתו. לעיתים להתמודד עם חוויה כל כך מטלטלת יכול לעורר תחושה של תסכול ואולי געגוע. אולי זה מעיד על המורכבות בה את רואה אנשים ממשיכים את החיים ולא מבינה איך זה אפשרי. אני שומעת את הכמיהה שלך לתחושת בטחון וקרבה ואולי גם הפחד מהתחושה שהמשפחה המתפרקת ומנגד, הרצון להיות להישאר יחד, משפחה ולהיות מובנת. ומתוך הבלבול ואולי הכאוס, את מוצאת את הכוחות להעלות את תחושותיך לרשת ולבקש עזרה.
אני מתנדבת בסה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ואני מזמינה אותך לצ'אט באתר, שם תוכלי לדבר באנונימיות עם המתנדבים שלנו ולקבל מענה חם, תומך ולא שיפוטי ואולי למצוא הקלה למצוקה ולהתלבט יחד לגבי הצעדים בהמשך.
שלך,
מתנדבת סה"ר
שואל השאלה:
היי אני קצת מעדכנת אחרי כמה ימים בזמן האחרון בייתי מאוד מנותקת מהכל הייתי מאןד מנותקת מהכל
אני מרגישה נורא בעיקרון
אמא שלי כל הזמן צועקת ועצבנית ועצובה ובדיכאון
חברות שלי נוסעות עם המשפחה שלהן לצימר כל שני וחמישי עושות חיים נהנות עם המשפחה הענקית שלהן אני נשארת בבית ונשבר לי הלב כל יום מחדש בחיים לא תהיה לי משפחה שנוסעת ומטיילת ועושה צחוקים
אני מחכה רק לברוח מהבית
שאני בורחת מהבית אני מרגישה חרא כי אני משאירה את אחותי הקטנה שהיא רק בת 11 לבד עם אמא שלי ואלו יבן יודע מה היא מרגישה
אני חושבת על אמא שלי
שבסופו של דבר עוד כמה שנים שאנחנו נעזוב את הבית היא תישאר לבד אני מפחדת שיקרה לה משהו
איך היא תישאר לבד כל החיים שלה
תלך לישון לבד
תאכל לבד
מה היא תעשה ומה אנחנו נעשה
היי אני קצת מעדכנת אחרי כמה ימים בזמן האחרון בייתי מאוד מנותקת מהכל הייתי מאןד מנותקת מהכל
אני מרגישה נורא בעיקרון
אמא שלי כל הזמן צועקת ועצבנית ועצובה ובדיכאון
חברות שלי נוסעות עם המשפחה שלהן לצימר כל שני וחמישי עושות חיים נהנות עם המשפחה הענקית שלהן אני נשארת בבית ונשבר לי הלב כל יום מחדש בחיים לא תהיה לי משפחה שנוסעת ומטיילת ועושה צחוקים
אני מחכה רק לברוח מהבית
שאני בורחת מהבית אני מרגישה חרא כי אני משאירה את אחותי הקטנה שהיא רק בת 11 לבד עם אמא שלי ואלו יבן יודע מה היא מרגישה
אני חושבת על אמא שלי
שבסופו של דבר עוד כמה שנים שאנחנו נעזוב את הבית היא תישאר לבד אני מפחדת שיקרה לה משהו
איך היא תישאר לבד כל החיים שלה
תלך לישון לבד
תאכל לבד
מה היא תעשה ומה אנחנו נעשה
אנונימית
שבוע טוב
תראי זה באמת קשה המצב שלך ואני ממש מבין את זה שאת מסתכלת על אחרים וחושבת על זה שלך אין.
אבל באמת נסי להישאר בראש חיובי כי לא כול חייך יהיו מלאים עצב את עוד תהיי מאושרת תמצאי אנשים נהדרים שיקחו חלק מחייך ותמצאי בן זוג שרק ישמח על העובדה שאת איתו כול בוקר מחדש.
ובקשר לאמא שלך היא לא תניה בודדה ועצובה כי היא תשמח בהצלחות של הילדים שלה היא תרגיש סיפוק ואושר מהאושר שלכן זה כול מה שהורה חולם שהילדים שלו יהיו מאושרים.
ממש בהצלחה לך אני באמת מבין אותך
אמן שיהיה לך שבוע שמח וטוב(:
תראי זה באמת קשה המצב שלך ואני ממש מבין את זה שאת מסתכלת על אחרים וחושבת על זה שלך אין.
אבל באמת נסי להישאר בראש חיובי כי לא כול חייך יהיו מלאים עצב את עוד תהיי מאושרת תמצאי אנשים נהדרים שיקחו חלק מחייך ותמצאי בן זוג שרק ישמח על העובדה שאת איתו כול בוקר מחדש.
ובקשר לאמא שלך היא לא תניה בודדה ועצובה כי היא תשמח בהצלחות של הילדים שלה היא תרגיש סיפוק ואושר מהאושר שלכן זה כול מה שהורה חולם שהילדים שלו יהיו מאושרים.
ממש בהצלחה לך אני באמת מבין אותך
אמן שיהיה לך שבוע שמח וטוב(: