אני יודעת שזה נשמע מטומטם אבל זה גורם לי להיות עצובה

השנה עוד מעט נגמרת, והמדריך שלי (יב) עומד לעבור לשנת שירות. הוא איתנו כבר שנתיים. אני מרגישה ממש עצובה בגלל זה, הוא עזר לי במלא דרכים ותמיד היה לו ממש אכפת ממני. כל השאר לא ממש אוהבים אותו אבל הוא בן אדם נורא אכפתי, ואני חושבת שהוא באמת לא יודע עד כמה הוא עזר לי (וזה שהוא בכלל עזר לי). אני לא יודעת איך אני אתמודד עם זה כשהשנה תגמר...
נראה לי הכי מבאס אותי שהוא לא יודע בכלל שהוא עזר לי, ושאני לא ממש אראה אותו שוב (וגם אם כן, זה לא יהיה אותו דבר)
אני יודעת שזה נשמע ממש דבילי אבל התמודדתי עם מלא חרא בשנתיים האחרונות והוא ממש עזר לי ודאג לי, היחיד בערך. כשכולם ויתרו...
אתם חושבים שיהיה בסדר?