19 תשובות
אני גם בעיקרון נגד לשלול להם זכויות אבל אם הם לא מבינים שהם מכחישים את היהדות אז צריך לגרום להם להבין את זה
הם יהודים. הם "מפריעים" לך? תתעלם! אבל שתדע שכאדם מאמין אתה עובר על 2 כללים חשובים בתורה.
"אהבת ישראל" ו-"אהבת לרעך כמוך"
המשמעות האמיתית של אהבת-ישראל היא - לאהוב יהודי כפי שהוא, על מעלותיו ומגרעותיו. לאהבו כי הוא יהודי, אח. לאהבו למרות שאולי (נדמה לנו ש)זה לא קל כל כך, ולמרות שיהודי זה אף מפריע לנו במידה מסויימת. זו אהבת-ישראל! אהבת-ישראל אמיתי, בלתי תלויה בדבר, היא כיום צו-השעה. בהתלכדות ובהתאחדות תשרה עלינו ברכת הבורא.
"ואהבת לרעך כמוך - רבי עקיבא אומר: זה כלל גדול בתורה"
כשאנו אוהבים אדם משום שהוא מתייחס כלפינו בחביבות ובהערכה - אין זה הביטוי האמיתי של אהבת-ישראל, כשאנו רוחשים חיבה לאדם בשל חכמתו, טוב ליבו, מעשיו הטובים - גם אז עדיין אל הגענו לקיומה המלא של מצוות אהבת-ישראל.
שכן, אולי אין אנו אוהבים אותו, אלא את העובדה שהוא מתייחס בחמימות כלפינו? אולי אין אנו מחבבים את האדם, אלא את חכמתו, טוב ליבו ואת מעשיו הטובים? אולי אין אהבה זו נובעת אלא מכך, שתכונותיו אלה גורמות לנו להרגיש טוב יותר, וממילא אין זה ביטוי לאהבה שאנו אוהבים את עצמנו?
המשמעות האמיתית של אהבת-ישראל היא - לאהוב יהודי כפי שהוא, על מעלותיו ומגרעותיו. לאהבו כי הוא יהודי, אח. לאהבו למרות שאולי (נדמה לנו ש)זה לא קל כל כך, ולמרות שיהודי זה אף מפריע לנו במידה מסויימת. זו אהבת-ישראל!
אהבה זו צריכה לנבוע מהעובדה, שהביטוי "כולנו אחים" אכן אינו מליצה אלא מציאות. שכן, אמו איננו רק בני עם אחד, אלא גם אחים, אחים ממש. אמנם איננו ילידי אותם הורים, אולם מבחינת הנשמה שבקירבנו - אנו אחים ואף יותר מכך.
אפשר להמשיל את הנשמה הפרטית שבתוך כל אחד מאיתנו לתא בודד מתוך גוף גדול אשר קיומו וכושר חיותו מותנים בקיומם ובבריאותם של שאר התאים. ואכן, אלה פני הדברים מבחינת הנשמה. נשמתו של כל אחד מאיתנו היא "תא" ב"גוף" הגדול של עם ישראל. היא, כביכול, חלק מנשמה אחת גדולה שהתפצלה והתלבשה בגופים רבים. נשמתו, מהותו הפנימית, של היהודי האחד היא ההשלמה של נשמת היהודי השני. האחד ללא השני הוא חסר, הוא פגום.
לפיכך לא צריכה להיות משמעות לעובדה, שהיהודי השני איננו תמיד לפי רוחנו. גם אם הוא לוקה בפגמים ובמגרעות, ואפילו אם הם רבים, אין זו סיבה המצדיקה לסייג את אהבתנו כלפיו. הוא היה יהודי ונשאר יהודי. אנו אוהבים את ה"יהודי" שבו ולא את הספיחים שאולי נאחזו בו.
אדרבה, אם אנו מוצאים בו מגרעות - הרי מתוך אהבתנו אותו נשתדל לתקנן, ונעשה זאת מתוך אהבה וחיבה, כשם שהאב האוהב את בנו מחנכו ומעמידו על דרך הישר באהבה ובסבלנות; לא בצעקות ובגערות של קוצר-רוח. וחלילה לנו להניח את ידינו ולהתייאש מיהודי, יהיה מי שיהיה. הלא מעצמנו לא התייאשנו ולמה זה נתייאש מהזולת?
אמת, אין זה קל כל כך להחדיר בעצמנו גישה זו. היא עומדת בניגוד גמור לדרך-התגובה הטבעית והספונטאנית שלנו. אולם לשם כך ניתן לנו מוח, כדי שנעמיק בדברים, נתבונן בהם שוב ושוב, ועד שנספוג אותם היטב.
ואחת הדרכים הבטוחות שבאמצעותן נתרגל לאהבת-ישראל היא לעשות מעשי אהבה וחסד בפועל. על המעשים שאנו עושים ועל המילים שאנו מוציאים מפינו קל, יחסית, לשלוט. כשנתרגל, איפוא, לכבד את הזולת, לא לפגוע בו, להגיש לו סיוע ועזרה, סיוע פיזי ונפשי, במקרי הצורך - יעבור הדבר בהכרח גם ללב ואכן נאהב את היהודי השני בלב ונפש.
חשיבותה של מצוה זו בימינו מובנת היטב לאור מאמר חכמינו זכרונם-לברכה, כי החורבן והגלות באו בעטייה של שינאת-חינם. מכאן, שאם ברצוננו לזכות בגאולה, עלינו לטפח אהבת-חינם - לאהוב יהודי אף אם אין הוא "ראוי", כביכול, לכך...
אהבת-ישראל אמיתי, בלתי תלויה בדבר, היא כיום צו-השעה. בהתלכדות ובהתאחדות תשרה עלינו ברכת הבורא.
כדאי לומר בכל בוקר את המילים: "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך".
"אהבת ישראל" ו-"אהבת לרעך כמוך"
המשמעות האמיתית של אהבת-ישראל היא - לאהוב יהודי כפי שהוא, על מעלותיו ומגרעותיו. לאהבו כי הוא יהודי, אח. לאהבו למרות שאולי (נדמה לנו ש)זה לא קל כל כך, ולמרות שיהודי זה אף מפריע לנו במידה מסויימת. זו אהבת-ישראל! אהבת-ישראל אמיתי, בלתי תלויה בדבר, היא כיום צו-השעה. בהתלכדות ובהתאחדות תשרה עלינו ברכת הבורא.
"ואהבת לרעך כמוך - רבי עקיבא אומר: זה כלל גדול בתורה"
כשאנו אוהבים אדם משום שהוא מתייחס כלפינו בחביבות ובהערכה - אין זה הביטוי האמיתי של אהבת-ישראל, כשאנו רוחשים חיבה לאדם בשל חכמתו, טוב ליבו, מעשיו הטובים - גם אז עדיין אל הגענו לקיומה המלא של מצוות אהבת-ישראל.
שכן, אולי אין אנו אוהבים אותו, אלא את העובדה שהוא מתייחס בחמימות כלפינו? אולי אין אנו מחבבים את האדם, אלא את חכמתו, טוב ליבו ואת מעשיו הטובים? אולי אין אהבה זו נובעת אלא מכך, שתכונותיו אלה גורמות לנו להרגיש טוב יותר, וממילא אין זה ביטוי לאהבה שאנו אוהבים את עצמנו?
המשמעות האמיתית של אהבת-ישראל היא - לאהוב יהודי כפי שהוא, על מעלותיו ומגרעותיו. לאהבו כי הוא יהודי, אח. לאהבו למרות שאולי (נדמה לנו ש)זה לא קל כל כך, ולמרות שיהודי זה אף מפריע לנו במידה מסויימת. זו אהבת-ישראל!
אהבה זו צריכה לנבוע מהעובדה, שהביטוי "כולנו אחים" אכן אינו מליצה אלא מציאות. שכן, אמו איננו רק בני עם אחד, אלא גם אחים, אחים ממש. אמנם איננו ילידי אותם הורים, אולם מבחינת הנשמה שבקירבנו - אנו אחים ואף יותר מכך.
אפשר להמשיל את הנשמה הפרטית שבתוך כל אחד מאיתנו לתא בודד מתוך גוף גדול אשר קיומו וכושר חיותו מותנים בקיומם ובבריאותם של שאר התאים. ואכן, אלה פני הדברים מבחינת הנשמה. נשמתו של כל אחד מאיתנו היא "תא" ב"גוף" הגדול של עם ישראל. היא, כביכול, חלק מנשמה אחת גדולה שהתפצלה והתלבשה בגופים רבים. נשמתו, מהותו הפנימית, של היהודי האחד היא ההשלמה של נשמת היהודי השני. האחד ללא השני הוא חסר, הוא פגום.
לפיכך לא צריכה להיות משמעות לעובדה, שהיהודי השני איננו תמיד לפי רוחנו. גם אם הוא לוקה בפגמים ובמגרעות, ואפילו אם הם רבים, אין זו סיבה המצדיקה לסייג את אהבתנו כלפיו. הוא היה יהודי ונשאר יהודי. אנו אוהבים את ה"יהודי" שבו ולא את הספיחים שאולי נאחזו בו.
אדרבה, אם אנו מוצאים בו מגרעות - הרי מתוך אהבתנו אותו נשתדל לתקנן, ונעשה זאת מתוך אהבה וחיבה, כשם שהאב האוהב את בנו מחנכו ומעמידו על דרך הישר באהבה ובסבלנות; לא בצעקות ובגערות של קוצר-רוח. וחלילה לנו להניח את ידינו ולהתייאש מיהודי, יהיה מי שיהיה. הלא מעצמנו לא התייאשנו ולמה זה נתייאש מהזולת?
אמת, אין זה קל כל כך להחדיר בעצמנו גישה זו. היא עומדת בניגוד גמור לדרך-התגובה הטבעית והספונטאנית שלנו. אולם לשם כך ניתן לנו מוח, כדי שנעמיק בדברים, נתבונן בהם שוב ושוב, ועד שנספוג אותם היטב.
ואחת הדרכים הבטוחות שבאמצעותן נתרגל לאהבת-ישראל היא לעשות מעשי אהבה וחסד בפועל. על המעשים שאנו עושים ועל המילים שאנו מוציאים מפינו קל, יחסית, לשלוט. כשנתרגל, איפוא, לכבד את הזולת, לא לפגוע בו, להגיש לו סיוע ועזרה, סיוע פיזי ונפשי, במקרי הצורך - יעבור הדבר בהכרח גם ללב ואכן נאהב את היהודי השני בלב ונפש.
חשיבותה של מצוה זו בימינו מובנת היטב לאור מאמר חכמינו זכרונם-לברכה, כי החורבן והגלות באו בעטייה של שינאת-חינם. מכאן, שאם ברצוננו לזכות בגאולה, עלינו לטפח אהבת-חינם - לאהוב יהודי אף אם אין הוא "ראוי", כביכול, לכך...
אהבת-ישראל אמיתי, בלתי תלויה בדבר, היא כיום צו-השעה. בהתלכדות ובהתאחדות תשרה עלינו ברכת הבורא.
כדאי לומר בכל בוקר את המילים: "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך".
קישורים מצורפים:
שואל השאלה:
למה אהבת ישראל אם הם לא יהודים
למה אהבת ישראל אם הם לא יהודים
שואל השאלה:
למה אתה כותב כל כך הרבה שטויות
מה קשור,גם אם חלקם יהודים,הם לא תומכים ביהדות האמיתית ולא כלום
לא מגיע להם שום סמכות בארץ
למה אתה כותב כל כך הרבה שטויות
מה קשור,גם אם חלקם יהודים,הם לא תומכים ביהדות האמיתית ולא כלום
לא מגיע להם שום סמכות בארץ
שואל השאלה:
*כשאמרתי שטויות התכוונת שזה לא קשור לעצם השאלה*
*כשאמרתי שטויות התכוונת שזה לא קשור לעצם השאלה*
תלמד תורה קודם ותעבור על כל המצוות והשותים ואז נדבר כשתלמד הכל.
אה ואני בת.. איזה כיף זה לראות שבת יותר יודעת מבן את התורה זה ממש מחמם את הלב ורק מוכיח הכל (:
אה ואני בת.. איזה כיף זה לראות שבת יותר יודעת מבן את התורה זה ממש מחמם את הלב ורק מוכיח הכל (:
אין לי בעיה בעיקרון להחשיב אותם כיהודים אבל מה יהודי בדיוק בהתנהגות שלהם אם הבית כנסת שלהם זה מיני כנסייה?
ואם הם הסירו את האיזכור של ירושלים מהסידורים שלהם למה הם מבקשים לקבל חלק מהכותל?
הבית כנסת שלהם לא קטן הוא מודרני. הם שילבו את המודרנה והיופי של הבית כנסת.
הם מאמינים בשילוב בין המסורת היהודית ובין מציאות החיים המודרנית ובזכותו של היחיד לעצב את אורח חייו היהודי על בסיס של לימוד ומחשבה. היהדות הרפורמית שמה דגש על המצוות ש*בין אדם לחברו*, סובלנות דתית ושוויון מלא בין נשים וגברים בבית הכנסת ומחוצה לו.
הם מסורתיים בדרך כלל. הסידור שלהם (לי יש גם ואני יכולה לצלם לכם כי קניתי פעם) יש את ירושלים. השוני היחידי הוא אזכרת האימהות, והנשים וברכצ תודה על זה שאני אישה.
הם מאמינים בשילוב בין המסורת היהודית ובין מציאות החיים המודרנית ובזכותו של היחיד לעצב את אורח חייו היהודי על בסיס של לימוד ומחשבה. היהדות הרפורמית שמה דגש על המצוות ש*בין אדם לחברו*, סובלנות דתית ושוויון מלא בין נשים וגברים בבית הכנסת ומחוצה לו.
הם מסורתיים בדרך כלל. הסידור שלהם (לי יש גם ואני יכולה לצלם לכם כי קניתי פעם) יש את ירושלים. השוני היחידי הוא אזכרת האימהות, והנשים וברכצ תודה על זה שאני אישה.
הם הסירו את האיזכור של ירושלים מהסידורים שלהם ככה כתוב גם בויקיפדיה ובספר ההיסטוריה שלי
מה עם הנסיעה בשבת ? שירה מעורבת? ולמה אין להם בעיה להתבולל ?
גם ליהודי מזרם אורתודוקסי אין בעיה להתבולל זה תלוי בבנאדם ובהשקפה שלו.
אני מכירה מלא רפורמים שנגד התבוללות.
אי אפשר להכליל קבוצה שלמה בגלל שקראת באינטרנט שהם בעד התבוללות..
גם שירה מעורבת? מה הבעיה קשה לגברים לשמוע קול של אישה? בעיה שלהם שישתלטו על עצמם.
אני מכירה מלא רפורמים שנגד התבוללות.
אי אפשר להכליל קבוצה שלמה בגלל שקראת באינטרנט שהם בעד התבוללות..
גם שירה מעורבת? מה הבעיה קשה לגברים לשמוע קול של אישה? בעיה שלהם שישתלטו על עצמם.
שואל השאלה:
חחח ילדה אם את חושבת שאת מבינה יותר ממני בתורה(בלי להיות מוזר)
אז את חיה בסרט
ועוד איך שאת חושבת שהם יהודים וכו'
ועוד את חושבת שאת יודעת משהו
חחח ילדה אם את חושבת שאת מבינה יותר ממני בתורה(בלי להיות מוזר)
אז את חיה בסרט
ועוד איך שאת חושבת שהם יהודים וכו'
ועוד את חושבת שאת יודעת משהו
זה שהם מעדיפים חיים קלים על פני חיים קשים לא אומר שהם בהחלט הדרך הנכונה הם יותר קרובים לנוצרים מאשר ליהדות
מה יהודי בדיוק בהתנהגות שלהם? הם מתירים נסיעה בשבת עשיית בר מצווה לכלב אין להם בעיה להתבולל בקצרה אחלה דרך להרוס את היהדות מבפנים
שואל השאלה:
ברור שהם אויבים
הם משחקים את עצמם כאילו הם יהודים והם בכלל לא
אם אתה רוצה להיות יהודי,תתגייר באמת,תהיה אמיתי
ברור שהם אויבים
הם משחקים את עצמם כאילו הם יהודים והם בכלל לא
אם אתה רוצה להיות יהודי,תתגייר באמת,תהיה אמיתי
לא בעד.
אם זה יקרה- זאת בושה!!
זה כמו לא להסכים לחרדים סמכות להגיע לארץ... חאלס יש כמה אמונות ודרכים באמונה שלנו וצריך לקבל את כולם
אתה מאמין בתורה? כי אם כן- יש דבר כזה "ואהבת את רעך כמוך" צריל לקבל כל אחד גם אם הוא שונה ממל וגם אם חושב ממך אחרת. הם לא אויבים.
אם זה יקרה- זאת בושה!!
זה כמו לא להסכים לחרדים סמכות להגיע לארץ... חאלס יש כמה אמונות ודרכים באמונה שלנו וצריך לקבל את כולם
אתה מאמין בתורה? כי אם כן- יש דבר כזה "ואהבת את רעך כמוך" צריל לקבל כל אחד גם אם הוא שונה ממל וגם אם חושב ממך אחרת. הם לא אויבים.
באותו הנושא: