21 תשובות
ממליצה ללכת לפסיכולוג/ית שמה יהיה לך מקום באמת לשפוך כל מה שרק תרצי
שואל השאלה:
אני אצל פסיכולוגית אבל אני רואה אותה פעם בשבוע
מי שנמצא איתי כל השבוע זה ההורים
ואני צריכה תמיכה שלהם
אני אצל פסיכולוגית אבל אני רואה אותה פעם בשבוע
מי שנמצא איתי כל השבוע זה ההורים
ואני צריכה תמיכה שלהם
אנונימית
וכמובן אם את צריכה משהו אני כאן ❤
את רוצה לבא לפרטי?
נדבר וננסה למצא פיתרון ביחד למצב??
נדבר וננסה למצא פיתרון ביחד למצב??
שואל השאלה:
מתביישת
מתביישת
אנונימית
אין לך מה להתבייש אני מבטיחה שכל מה שתספרי ישאר בינינו וגם אשתדל לתת לך את התחושה הכי טובה שיש ❤
אם הם משלמים לפסיכולוגית הם לפחות מכירים בזה שיש לך מצוקה, אני צודק?
יכול להיות שקשה להם לשמוע אותך, שהם חושבים שמספיק הפסיכולוגית. תתייעצי אתה איך לדבר איתם.
את יכולה לשאול אותם מה הם צריכים כדי להיות מסוגלים לשמוע אותך ולקבל אותך כפי שאת?
יכול להיות שקשה להם לשמוע אותך, שהם חושבים שמספיק הפסיכולוגית. תתייעצי אתה איך לדבר איתם.
את יכולה לשאול אותם מה הם צריכים כדי להיות מסוגלים לשמוע אותך ולקבל אותך כפי שאת?
תבקשי מהפסיכולוגית לדבר עם ההורים
את יכולה לבקש ממנה להגדיל את המינון של הפגישות שזה יהיה יותר מפעם בשבוע זה ממש יעזור אני מאמינה
שואל השאלה:
אני משלמת על פגישות איתה
אז להורים שלי לא כל כך אכפת
אני משלמת על פגישות איתה
אז להורים שלי לא כל כך אכפת
אנונימית
שואל השאלה:
כן אבל הם מתעלמים כאילו הכל בסדר
כן אבל הם מתעלמים כאילו הכל בסדר
אנונימית
תמיכה מחברות יש לך? לפעמים זה יכול להקל שאיו תמיכה מצד ההורים
שואל השאלה:
אין לי חברות יש לי חרדה חברתית
אין לי חברות יש לי חרדה חברתית
אנונימית
זה קשה בטירוף שתדעי להתמודד ככה לבד בלי תמיכה את באמת צריכה להיות גאה בעצמך. לגבי החרדה חברתית יצא לך לדבר על זה עם הפסיכולוגית שאת נפגשת איתה , יצא לך לטפל בזה?
שואל השאלה:
כן היא איבחנה אותי
והיא עוזרת לי עם זה עכשיו
כן היא איבחנה אותי
והיא עוזרת לי עם זה עכשיו
אנונימית
מעולה תהי סבלנית אני בטוחה שהמצב ישתפר. בכל מקרה שתדעי שאת הכי מוזמנת שיש לשלוח לי הודעה מתי שרק תרצי , אני ממש אשמח לנסות ולהקל עלייך עם כל המצב שאת נמצאת בו .
אני חושבת שתנסי לדבר עם אנשים אפילו עם אנשים כאן לא לשתף אף אחד , להתמודד לבד זה לא משהו קל בכלל ואולי אם תפרקי קצת אז זה יקל עלייך.
אני אתן לך שם של אתר שאני באמת ממליצה לך לדבר שם זה באנונימיות ואף אחד לא יודע מי את או מאיפה את וגם השיחות שלך נשמרות שם , כף שלא תצטרכי לחזור כל פעם על ה "סיפור שלך " וגם כל הזמן זה אותם אנשים שאת מדברת איתם לי זה מאד עזר ואני מבינה גם את זה שאת מתביישת וזה ממש לגיטימי אבל תהי בכל זאת גאה בעצמך זה חשוב.
לאתר קוראים מענה ברשת, תחפשי בגוגל ותמצאי . כל מי שאת מדברת איתו משם הוא פסיכולוג ולא מתנדב ככה שהוא באמת יוכל להבין אותך בצורה הטובה ביותר יש כאלה שעוזרים, יש פחות אבל רובם כן.
יש לך גם שם חיסיון אז אין לך מה לדאוג לגבי זה.
יש גם את ערן וסהר , אל תשארי עם זה לבד זה קשה לסחוב כל כך הרבה ושוב את הכי מוזמנת שיש תמיד לשלוח הודעה, מתי שרק תרצי❤
אני חושבת שתנסי לדבר עם אנשים אפילו עם אנשים כאן לא לשתף אף אחד , להתמודד לבד זה לא משהו קל בכלל ואולי אם תפרקי קצת אז זה יקל עלייך.
אני אתן לך שם של אתר שאני באמת ממליצה לך לדבר שם זה באנונימיות ואף אחד לא יודע מי את או מאיפה את וגם השיחות שלך נשמרות שם , כף שלא תצטרכי לחזור כל פעם על ה "סיפור שלך " וגם כל הזמן זה אותם אנשים שאת מדברת איתם לי זה מאד עזר ואני מבינה גם את זה שאת מתביישת וזה ממש לגיטימי אבל תהי בכל זאת גאה בעצמך זה חשוב.
לאתר קוראים מענה ברשת, תחפשי בגוגל ותמצאי . כל מי שאת מדברת איתו משם הוא פסיכולוג ולא מתנדב ככה שהוא באמת יוכל להבין אותך בצורה הטובה ביותר יש כאלה שעוזרים, יש פחות אבל רובם כן.
יש לך גם שם חיסיון אז אין לך מה לדאוג לגבי זה.
יש גם את ערן וסהר , אל תשארי עם זה לבד זה קשה לסחוב כל כך הרבה ושוב את הכי מוזמנת שיש תמיד לשלוח הודעה, מתי שרק תרצי❤
שואל השאלה:
תודה❤
תודה❤
אנונימית
אנונימית יקרה,
אני מרגיש כמה קשה לך הלבד, הרגשת הבדידות והתחושה שאין אף אחד שמוכן ורוצה להקשיב לך לקשיים שאת חשה. נראה שאת מרגישה חסרת אונים מול התעלמות ממה שאת מרגישה, כאילו את לבד במערה חשוכה שאין בה אפילו קן אור אחת שתוכל להראות לך את הדרך החוצה. והתחושות כנראה לא מופסקות אלא מתגברות ואת אולי מרגישה שאת לא יכולה יותר, אבל מצאת את הכוח למרות הקושי הנורא לכתוב את הפוסט ולשתף.
חשוב מאוד שלא תמשיכי להישאר לבד עם התחושות הקשות שאת חשה... ואני רוצה להציע לך לפנות לצ'אט שלנו של עמותת סה"ר, צ'אט אישי ואנונימי לשיחה עם אחד המתנדבים שלנו שיקשיב לך ללא שיפוטיות, לתחושות, לקשיים ולמחשבות וינסה לעזור לך ואולי ביחד תצליחי להפיג מעט את התחושות והרגשות שמלוות אותך.
אל תהססי לפנות, אנחנו ממתינים לך
שלך,
מתנדב עמותת סה"ר
אני מרגיש כמה קשה לך הלבד, הרגשת הבדידות והתחושה שאין אף אחד שמוכן ורוצה להקשיב לך לקשיים שאת חשה. נראה שאת מרגישה חסרת אונים מול התעלמות ממה שאת מרגישה, כאילו את לבד במערה חשוכה שאין בה אפילו קן אור אחת שתוכל להראות לך את הדרך החוצה. והתחושות כנראה לא מופסקות אלא מתגברות ואת אולי מרגישה שאת לא יכולה יותר, אבל מצאת את הכוח למרות הקושי הנורא לכתוב את הפוסט ולשתף.
חשוב מאוד שלא תמשיכי להישאר לבד עם התחושות הקשות שאת חשה... ואני רוצה להציע לך לפנות לצ'אט שלנו של עמותת סה"ר, צ'אט אישי ואנונימי לשיחה עם אחד המתנדבים שלנו שיקשיב לך ללא שיפוטיות, לתחושות, לקשיים ולמחשבות וינסה לעזור לך ואולי ביחד תצליחי להפיג מעט את התחושות והרגשות שמלוות אותך.
אל תהססי לפנות, אנחנו ממתינים לך
שלך,
מתנדב עמותת סה"ר
יצא לך לדבר עם ההורים על ההרגשה?
שואל השאלה:
כרגע לא
אולי בהמשך
כרגע לא
אולי בהמשך
אנונימית
ויש לך אפשרות להגדיל את המינון של הפגישות?