7 תשובות
אוי.. תקשיבי זאת לא הדרך.
תנסי ללכת לטיפול פסיכולוגי! זה יכול ממש לעזור לך להתמודד עם דברים כאלה.
את לא לבד, ויש אנשים שאוהבים אותך, לא סתם את נמצאת כאן. את יודעת שהסיכוי להיוולד הוא 400 טריליון!?! ועובדה שהנה את כאן. ואת מדהימה, את מיוחדת, יש לך משמעות. בלעדייך זה סתם יכאיב וגרום לאנשים להיות עצובים.
את מביאה לכאן טוב, אושר, תחשבי שיש אנשים שאוהבים אותך, יש אנשים שרק מתפללים שתגידי להם שלום, שתשבי לידם, שתהיי איתם.
את אהובה, את בעלת משמעות.
את חשובה לעולם הזה :)
תנסי ללכת לטיפול פסיכולוגי! זה יכול ממש לעזור לך להתמודד עם דברים כאלה.
את לא לבד, ויש אנשים שאוהבים אותך, לא סתם את נמצאת כאן. את יודעת שהסיכוי להיוולד הוא 400 טריליון!?! ועובדה שהנה את כאן. ואת מדהימה, את מיוחדת, יש לך משמעות. בלעדייך זה סתם יכאיב וגרום לאנשים להיות עצובים.
את מביאה לכאן טוב, אושר, תחשבי שיש אנשים שאוהבים אותך, יש אנשים שרק מתפללים שתגידי להם שלום, שתשבי לידם, שתהיי איתם.
את אהובה, את בעלת משמעות.
את חשובה לעולם הזה :)
אנונימית
דברי עם מישהו או מישהי קרובה אפשר סתם חברה שאת סומכת עליה ושיהיה אפשר לפרוק איתה את הבעיות
שואל השאלה:
תודה רבה רבה!!!
באמת שזה לא מובן מאליו
ואני מרגישה ככ מטומטמת שעשיתי את זה, מרגישה כאילו אני סתם צומי
תודה באמת באמת3>>>
תודה רבה רבה!!!
באמת שזה לא מובן מאליו
ואני מרגישה ככ מטומטמת שעשיתי את זה, מרגישה כאילו אני סתם צומי
תודה באמת באמת3>>>
אנונימית
אני שומעת שירים מציירת או רואה סדרות שאני אוהבת
שואל השאלה:
תודה רבה!!!!!❤❤
תודה רבה!!!!!❤❤
אנונימית
הי, נראה שממש סערה של רגשות אצלך,
כאילו את עצובה כועסת מבולבלת מיואשת מותשת וגם פתוחה ומקווה לטוב באותו הזמן.
זה בטח מסובך להרגיש כל כך הרבה בבת אחת. אולי החיתוך נותן איזו וודאות, איזה משהו ברור בתוך כל זה. מתארת לעצמי שהריב עם אמא שלך והתחושה שאולי היא לא שם בשבילך, והיא לא מישהי שאת יכולה לפנות אליה מוסיפים לסערה.
את שואלת מה אנחנו עושים כשאנחנו עצובים ונראה שאולי את מחפשת רעיונות אחרים במקום החיתוך. יכול להיות שבזמן ששאלת גם מצאת? לכתוב. לכתוב כאן למשל. להתייעץ, לשאול. בדיוק מה שבחרת לעשות.
מזמינה אותך, אם תרצי לכתוב עוד, לצ'אט של סהר (סיוע והקשבה בראש) מקום אנונימי ומכיל שאפשר לומר בו הכל ויש מי שיקשיב.
אם תרצי, נהיה שם בשבילך
שלך
מתנדבת סהר
כאילו את עצובה כועסת מבולבלת מיואשת מותשת וגם פתוחה ומקווה לטוב באותו הזמן.
זה בטח מסובך להרגיש כל כך הרבה בבת אחת. אולי החיתוך נותן איזו וודאות, איזה משהו ברור בתוך כל זה. מתארת לעצמי שהריב עם אמא שלך והתחושה שאולי היא לא שם בשבילך, והיא לא מישהי שאת יכולה לפנות אליה מוסיפים לסערה.
את שואלת מה אנחנו עושים כשאנחנו עצובים ונראה שאולי את מחפשת רעיונות אחרים במקום החיתוך. יכול להיות שבזמן ששאלת גם מצאת? לכתוב. לכתוב כאן למשל. להתייעץ, לשאול. בדיוק מה שבחרת לעשות.
מזמינה אותך, אם תרצי לכתוב עוד, לצ'אט של סהר (סיוע והקשבה בראש) מקום אנונימי ומכיל שאפשר לומר בו הכל ויש מי שיקשיב.
אם תרצי, נהיה שם בשבילך
שלך
מתנדבת סהר
שואל השאלה:
תודה רבה!3>
תודה רבה!3>
אנונימית