נשבר לי הלב. כל כך כואב לי. כולם אכזבו אותי.

אני כותבת את זה עם דמעות בעיניים. בתחילת היום היה לי ממש טוב. דיברתי עם הרבה אנשים והיה לי פשוט טוב. אבל היום רק הלך והתדרדר... בהתחלה דיברתי עם חבר טוב שלי, ובאמצע השיחה הוא פשוט נעלם. שלחתי לו כמה הודעות, (וגם אני רגילה שאנחנו עונים אחד לשני אחרי גג חמש דקות), והוא לא ענה לי עד עכשיו... זה הדבר הראשון ששרט אותי נפשית. הדבר השני אף אחת מהחברות שלי לא מבינה מה עובר עליי. כל אחת שקועה בעולם משל עצמה. ואז עשיתי מה שאני תמיד עושה כשכואב לי, שומעת "קורפס" ושמה איפור שחור על כל הפנים ושומעת מטאל. אחרי שחשבתי שכבר לא יכול להיות יותר גרוע, הדבר הבא היה שחבר שלי זרק אותי. פשוט ככה. בלי התראה מראש. פשוט זהו נגמר.
הדבר הבא היה שמחקתי את עצמי מהרשתות החברתיות, והתעלמתי מהמשפחה שלי.
ועכשיו צובטת לי הנשמה כל כך חזק.
כל כך כל כך חזק אני לא יכולה לתאר עד כמה.
אני לא מוצאת כלום שיכול להרים אותי למעלה, לשפר לי את המצב רוח, להצחיק אותי, לגרום לי לחייך. איך לצאת מהחרא שאני נמצאת בוא? כלכך קשה לי. ואני פגועה.