פריקה אבל אשמח אם תעודדו אותי לפחות. מיצידי על תייעצו אבל תעודדו תספרו בדיחות או משהו כי רע לי ממש(נושא: אהבה כואבת)

אני לא מרגישה הבן זוג שלי אוהב אותי ואנחנו רק חודשיים ביחד
אנחנו מכירים 7.5 שנים כי הוא היה איתי בשיכבה .
וכל ה7.5 שנים הייתי מאוהבת בו בטירוף ועכשיו עוד יותר אוהבת אותו.
זאת זוגיות ראשונה של שנינו.
-
אני בצבא והוא במכינה צבאית.
לא מפריע לי המרחק וזה שאין לו זמן כלכך לדבר איתי.
אבל מפריע לי שגם כשיש לו הזדמנות לדבר איתי הוא לא עושה אתזה.

אתמול שאלתי אותו "יש לך זמן לדבר איתי?"
ואז הוא כתב "כן"
ואז כתבתי לו " אם יש לך זמן לדבר איתי למה את לא שלחת הודעה?"
ואז הוא כתב לי " לא יודע לא חשבתי על זה"
ואז כתבתי לו " לא חשבת עלי*** "
ואז הוא כתב :" נו לא תמיד אני חושב על לשלוח הודעה"

ממש נעלבתי... אני תמיד מרגישה לבד וגם בקשר הזה כלום לא השתנה , ההפך אני מרגישה יותר לבד.
אני ממש פגועה , הוא לא מתנהג איתי כמו שהוא התנהג אלי בהתחלה וכשאנחנו נפגשים .


הוא כלכך פוגע בי אני כלכך אוהבת אותו.
ברמה שאני אמות בשבילו.
אבל שום דבר לא עוזר.
קוראים לי כלכך הרבה דברים והוא לא פה בשביל לשמוע. אני לא מעניינת אותו בכלל.
אני לא רוצה זוגיות כזאת.

הוא אומר שהוא אוהב אותי וגם כל הפעמים שנפגשנו הוא מראה אתזה . אבל חוץ מזה כלום.קשה לי ממש
אני רוצה להיפרד
אבל כואב לי כואב לי כלכך אני לא מסוגלת לעשות אתזה

*יש לציין ששנינו אנשים מאוד טובים, בעיקר הוא ..*


אפשר עידוד לפחות? אני לא מפסיקה לבכות