פוטרהאדס...כנסו, קראתי את סיום הספר השישי,ואני כל-כך עצובה...

איך שהארי חושב על המוות של דמבלדור, איך שהוא כבר "לא יהיה שם בשבילו," זה ממש מדויק, ויפה ועצוב... כל זה "שהוא הלך, וגם פוקס הלך" בכיתם כשקראתם את זה?
זה ממש...יש שורות מסוימות שפשוט אני מרגישה את הדמעות וזה כל כך מדהים ועצוב...
מה לעשות כדי להתעודד?