טיעונים נגד דאיזם?

מה זה

לא הבנתי כלום מהויקיפדיה בעברית אבל מה שהבנתי מהאנגלית זה שההגיון שלך אומר לך שמשהו(לא בהכרח האל האברהמי) נשגב לבינתנו שעדיין איכשהו "אלוהי"(לא הבנתי אם זה sentient/sapient אבל שיהיה) יצר את היקום?

אהמ, אני לא חושב שאפשר לסתור את זה, זה פשוט לא מדבר אליי, זה לא ממש משנה את המציאות בשבילי בין אם יש או אין "אל" שכזה, ובגלל זה אני מוצא את זה די לא רלוונטי ומעדיף להיות אתאיסט..

שואל השאלה:
^ נכון שזה לא משנה את המציאות כל כך, אבל זה לא טיעון נגד הנכונות של הדאיזם, רק חוסר סיבה לחקור את הנושא.

בהחלט, אמרתי "אני לא חושב שאפשר לסתור את זה", אני פשוט תופש את זה יותר כטיעון למה לחשוב בצורה הזו זה לא ברור מאליו בשבילי ותוך כדי רוצה להוסיף שמה שהגיוני לך לא בהכרח יהיה הגיוני לאחרים גם.
כאילו ה"אל" הזה יכול להיות, אבל הוא גם יכול לא להיות, אז אם מישהו ישאל אותי האם להיות דאיסט "נכון יותר" מלהיות אתאיסט התשובה שלי תהיה "תעשה מה שבא לך"

טיעונים נגד דאיזם יכולים לבוא משני כיוונים, התאיסטי והאתאיסטי. מן הצד התאיסטי טיעונים התומכים בדת כמו טיעון מן הנס או טיעון העד. מן הצד האתאיסטי טיעונים נגד קיומו של אלוהים כמו קנקן התה של ראסל, טיעון הבואינג, וגם מהסוג שמראה חוסר עקיבות בתכונות שמיוחסות לאלוהים: פרדוקס הכול יכולת, פרדוקס הרצון החופשי ובעיית הרוע.

אני חושבת שאין כאלה שיש להם באמת ערך מהותי כלשהו. המדע לא יכול להפריך את התפיסה הדאיסטית של אלוהים כיוצר.

זה עובד לשני הכיוונים, הדרך היחידה שבה דאיסטים יכולים לטעון שהם יודעים שאלוהים כזה קיים מלכתחילה היא באמצעות טיעונים לוגיים שונים, וכל אחד מהטיעונים האלה לוקה בחסר. כל טיעון לטובת קיום אלוהים דאיסטי מבוסס על "argument from ignorance".
הטיעונים מבוססים על כך שמכיוון שאנחנו כביכול לא יכולים להסביר היבט כלשהו ביקום, ההסבר האפשרי היחיד הוא יוצר על טבעי שקיים מחוץ לזמן ולמרחב ומסוגל איכשהו לקיים אינטרקציה עם חומר ואנרגיה למרות שהוא לא מורכב מאף אחד מהם.
העניין הוא שהיעדר הסבר לא יכול להיות ראיה להסבר אחר כלשהו.

משתמשים בו כהצדקה לאי־אמונה בשילוב עם עקרון התער של אוקאם ושיקולי פשטות.

אי אפשר לטעון נגד דאיזם כי זה הדבר הכי נכון

שואל השאלה:
^ עכשיו נטל ההוכחה עליך.

זה פשוט. האתאיסט אומר - אני יודע שאין אלוהים. יש כאן סתירה לוגית. הוא לא יכול לדעת שאין משהו, אתה יכול רק לדעת כשיש משהו. התאיסט אומר יש אלוהים, אבל הוא לא יכול להוכיח את זה. האגנוסטיקן אומר אולי יש אולי אין - אני לא יודע. שזה לא אומר הרבה, אבל הדאיסט אומר - די בטוח שהיה כח עליון כלשהו שיצר את העולם מסיבה כלשהי אבל אני לא יודע מה זה הכח הזה ומה הסיבות שלו. עכשיו תסיק מסקנות לבד

שואל השאלה:
^ האוגנוסטיות נראית לי הכי הגיונית.
(אני אגנוסטיקן)
לא ברור לי איך הדאיזם יותר הגיוני ממה שאמרת.

אגנוסטיות היא אמונה חסרת משמעות. להגיד אולי כן ואולי לא - לא מצביע על אמונה כמו על אי אמונה, אלא יותר בקטע של העדר ענין. פעם הייתי אגנוסטיקן, אבל אני לא עד כדי כך אדיש ;-)

^ לכן יש את האתאיזם האגנוסטי שאומר -אני לא מאמינה שיש אלוהים, אבל אני לא יכולה להגיד באופן וודאי שאין.

הונסטלי, אני לא רואה שום הבדל בין "אני יודע שאין אלוהים"
ל"די בטוח שהיה כח עליון כלשהו שיצר את העולם מסיבה כלשהי אבל אני לא יודע מה זה הכח הזה ומה הסיבות שלו."
**התכוונתי אין, מצטער

שואל השאלה:
^^^ לאו דווקא היעדר עניין. אתה יכול לחקור ולהישאר אגנוסטי.
ואגב, אתה נשמע אגנוסטיקן על פי מה שאתה אומר.
"די בטוח שהיה כח עליון כלשהו שיצר את העולם מסיבה כלשהי אבל אני לא יודע מה זה הכח הזה ומה הסיבות שלו." - "די בטוח"

אנונימי הקדים אותי.

דאיזם זה לאמין שיש אלוהים אבל שהוא לא קשור לשום דת ושהוא שייך לכולם?

התכוונתי אין^ tmm, כאילו לטעון שאתה יודע שאין אלוהים כמו לטעון שאתה חושב שקיים זה בערך אותו הדבר

שואל השאלה:
^ ידיעה ואמונה הם דברים שונים. זה ההבדל העקרוני בין אגנוסטיות לגנוסטיות.

אי אפשר לשלול את הדאיזם מעיקרא אלא רק לשלול את הדרכים הלוגיות שאיתן הגעת אליו (או לחלופין להוכיח מציאות שנוגדת דאיזם [לדוג' דתית]).