ההורים שלי (חרדים) לא מסכימים לי טלפון

למה כל כך קשה לך להסתיר? זה לא כאילו זה משהו ענק

רגע אז דרך איפה אתה גולש בסטיפס?

שואל השאלה:
הם תפסו אותי שהייתי עם זה

שואל השאלה:
אני עכשיו עם עוד טלפון שקניתי

זה רלוונטי לשאול בן כמה אתה?

אז למה אתה עם זה מולם? תנעל את הדלת

שואל השאלה:
אחותי פעם אחת הלשינה עלי

שואל השאלה:
הם ישאלו למה נעלתי

מבינה אותך ממש..

היו לי כמה וכמה ריבים כאלו עם ההורים,
אם אתה רוצה אתה מוזמן לפרטי ואני אנסה לעזור לך עד כמה שאני יכולה

בגדול, בסוף הם יבינו שזה החיים שלך וכבר לא יכולים לפקח על כל מה שקורה, תיתן להם הרגשה שהם יכולים לסמוך עליך שלא תעשה שטויות גם אם תדבר עם בנות
ויהיה בסדר:)

שואל השאלה:
ואין לי מנעול

שואל השאלה:
אני ממש בהישרדות פה שלא יתפסו אותי. גם חברה שלי ככה עכשיו

אתה רוצה לחזור בשאלה?

אתה לא יודע איך להחביא
כמעט כל הבחורים החרדים שיש להם סמארטפון מחביאים ממישהו או מההורים או (במקרה שלי) מהישיבה, צריך קצת יצירתיות אני יכול לנסות לעזור לך אם אתה רוצה

שואל השאלה:
אני לא רוצה לחזור בשאלה. אני שומר שבת ומתפלל והכל אבל בעניין חברה אני לא מוכן לוותר. והם לא מקבלים את זה

אז זה לא רלוונטי לשאול אותך בן כמה אתה, בכל מקרה, כנראה שאתה נער מתבגר, אני לא חושב שאני יכול להאשים אותם, כן זה פרמיטיבי ברמות אבל ככה זה במשפחות חרדיות ששומרות הדוק, לי יצא להכיר כמה מהם.
הדבר היחידי שאני מציע לך לעשות זה ללכת לרווחה אבל אתה כנראה אוהב את המשפחה שלך

שואל השאלה:
אני אוהב אותם. אם אני יקח אותם לשיחה הם אולי יאפשרו לי אבל אני יודע שסה ממש יצער אותם ואני לא רוצה את זה. אחותי הגדולה יש לה טלפון וההורים שלי מעלימים עין כבר 3 שנים

שואל השאלה:
אני בן 14

זה לא קשור לרווחה, אי אפשר לעשות שום דבר בנידון חוץ מלהבין איך להסתיר את זה טוב

במקרים שהמשפחה דואגת וטובה, לא מכה חס ושלום וכו'
בשביל מה רווחה? על זה שהם מחנכים נוקשה..?
לדעתי זה מוגזם

בת כמה היא ובן כמה אתה?

שואל השאלה:
היא בת 17 ואני בן כמעט 15

+~אנוכי~ אבל זה משהו שאמורים לידע לרווחה..
אני אקצין את זה לדוגמא ואני אשווה את זה למשפחה שאין להם כסף למחשבים ולטלפונים וכו, מה עושים? לוקחים אותם לבית "טוב יותר"
כי בעידן של היום אתה לא יכול ללמוד/או לחיות באופן כללי בלי ידיעה לעולם המודרני

אז לצערי אין לי מה לעשות חוץ מזה שתלך לרווחה (שאתה בטח לא רוצה את זה כי אתה אוהב את המשפחה שלך) בתור בן אדם מרדן אני הייתי מתסכן אבל אל תקח ממני דוגמא באישיות

שואל השאלה:
לא לא לא
אני ממש לא רוצה להגיע למצב כזה.
אני יכול בחיים להסתדר בלי טלפונים אבל מתי שאין אופציה לזה אבל עכשיו שיש לי אופציה, מה אני עושה?

אולי כדאי לך להחביא את זה לא בבית ולהשתמש בזה רק בחוץ
נגיד בבית כנסת יש מלא מקומות טובים לשים

שואל השאלה:
אני גם שנה הבאה בישיבה ובכלל אני לא יוכל להיות עם חברה שלי

אתה לומד בתיכון חרדי או מסורתי?

אה

שואל השאלה:
אני עכשיו בבית ספר שנה הבאה אני בישיבה

אם תגיד את זה ליועצת של בית הספר אתה חושב שהיא תוכל לדבר עם הורים שלך לסדר לך משהו?

שואל השאלה:
יש לנו יועץ והוא איזה גורניק כזה

tf is "גורניק"

שואל השאלה:
חסיד גור

אה אז אני לא יודע איך לעזור אני ממש מצטער על כל הדיון המוסבך הללא מוצא הזה

תהיה בטלפון רק בשירותים

שואל השאלה:
ניסיתי את זה

שואל השאלה:
אני לא מוכן

תקשיב,
בטח שזה קשה אבל תמצא דרך להסתדר בישיבה או שתעבור לישיבה תיכונית
יהיה לך פחות קשה שם

ולזה שהגיב לי, זה לא משהו שאמורים לידע לרווחה
זה שיטת חינוך נוקשה ולרווחה אין מה לעשות עם זה יותר מידי

אני באה מהעולם החרדי ואני עושה שירות לאומי שזה מאוד חריג במשפחה שלי ואני מתלבשת בצורה שההורים שלי לא מתים עליה בלשון המעטה... יש לי סמארטפון ובכללי אני סוג של מחפשת את הדרך שלי עכשיו. העצה שלי בשבילך זה שלא תשרוף גשרים בדרך, למרות ההתנהגות שלי תמיד דיברתי עם ההורים שלי, לא התחצפתי והייתי כנה איתם 100%, הקשבתי להם אבל בשורה תחתונה הבהרתי להם שאני עכשיו מחפשת את הדרך שלי ואני אעשה את זה בעצמי ועם כמה שזה מצחיק וכואב להם אני עצמאית עכשיו...

חוח אני מרגישה האחות הזאת שמשלינה על אח שלה >_< רציני קרה לי, כן הייתי ביצ'ית אז אני מודעת לזה

תבין שהם דואגים לך חשוב להם שתהיה כנראה בלי פלאפון ובלי חברה עכשיו כי הם יודעים מתי שיש חבר אז מתישהוא יגיע השלב שתיגעו אחד בשני ולפי התורה זה אסור שזה בלי חתונה וההלכות שצריך.
זה נטו מדאגה תשמח אותם השם לא מקפח אף שכר בריה.
אני בעל תשובה ותאמין לי אין כמו להיות בתורה וללמוד כל היום ואפילו בלי פלאפון.
הייתי שנתיים וחצי בישיבה בלי פלאפון מגע בכלל(שברתי אותו)
ותאמין לי זה עולם אחר כל כך כיף.
ולצערי עכשיו חצי שנה אני עם פלאפון מגע(כמובן יש סינון)
אבל הכי טוב בלי פלאפון.
לפעמים קשה אם זה בישיבה אם זה הרצון שתהיה לך חברה שתאהב אותך ואתה אותה ותהיו ביחד.
אבל המלצה שלי תחכה עם זה.
אתה גם לפי מה שאני מבין חרדי מבית.
תחכה עד גיל 18 ותצא לשידוך תכיר מישהי צדיקה שמתאימה לך ושתאהבו אחד את השני ותתחתנו ותהיה איתה כל החיים.

אין כמו התורה.
הכל בחוץ רק נראה כיף אבל אחרי שמיצית אתה מרגיש ריקנות.

ובתורה זה בידיוק הפוך בהתחלה קשה ולא הכי כיף ללמוד תורה ולקיים מצוות.
אבל אחרי חודש חודשיים מרגישים מתיקות והרגשה שונה לחלוטין.

אל תסתכל על הנאה של רגע.
תחכה לשידוכים ותתחתן ותעשה הכל לפי ההלכה.

כל מה שהשם עושה זה לטובתנו אפילו שלפעמים נראה שלא באותו רגע.