האם ראוי שאישה תלמד גמרא?

אם היא רוצה וטוב לה אז כן

בגדול זה הרבה פירושים וזה, לדעתי פחות מתאים לנשים אבל אם באלה כאילו וואלה לשבת ללמוד גמרא שתלמד

רגע למה המינוסים זה באמת קשה ללמוד את זה זה ארמית

כן למה לא?

לא הבנתי למה לא
אישה רוצה אישה יכולה
זה מקצוע שגם נשים יכולות ללמוד בדיוק כמו גברים

נראה לי שאפילו רצוי

שואל השאלה:
רצוי למה?

זה לימודי דת בסיסיים
כמו שגבר צריך להכיר את דתו כך גם אשה
אני חושב שבדורנו זה מוזר שנשים לומדות מתמטיקה אבל לא יכולות ללמוד גמרא

לא מתאים לרוב הנשים, ואפילו הרסני.

שואל השאלה:
למה הרסני

זה מורכב.
מצרף את מסקנת ההלכה

דאפק יש בית ספר של בנות שמלמדים שם גמרא??

לא ראוי אני חושב שאישה תלמד גמרא( אני חושב לא הכוונה אני אני )

שואל השאלה:
לא כתוב על שום הרס שזה יכול להביא אלא רק שאין לאישה חובה ללמוד תלמוד.
אני לומדת גמרא ונהנת מזה.
יש הרבה אולפנות כיום שמלמדים בהם גמרא כבחירה
ושאר מקצועות האמונה וההלכה כחובה.

חחח יפה לך שאת נהנית מזה לא יודע כמה זה טוב ואולי זה טוב באמת לא יודע גם אני הייתי אוהב מאוד ללמוד

^לא.
מלמדים דברים אחרים

ר' אליעזר אומר: כל המלמד את בתו תורה מלמדה תיפלות.

ובירושלמי נאמר משמו של רבי אליעזר: "יישרפו דברי תורה ואל יימסרו לנשים"

כתוב "כל המלמד את בתו תורה, כאלו מלמדה תפלות" ועוד כיוצ"ב
אבל בתקופתנו זה שונה לחלוטין, ומצינו בנשים של ת"ח שלמדו גמרא

אממ כן אני מסכים עם זה שמעלי זה מה שרשום באמת

אין כזה דבר בתקופתנו מה שנרשם אז זה אותו הדבר אלא אם כך נפסק אחרת

אבל למדו מעצמן, מדובר בדרגות שונות של אמונה וכ'ו

אה, כן?
תלך עם הקו של הרמב"ם "ואע"פ שיש לה שכר צוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה, מפני שרוב הנשים אין דעתם מכוונת להתלמד אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי, לפי עניות דעתן"
זה גם מתאים לדורנו?

רוצה עוד ציטוט על האשה בזמנם? "אינו אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת, ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלמה" הלכות עבודה זרה פרק יא
זה המצב בדורנו??

"הפרישה דייק משלושה ביטויים המופיעים בדברי הרמב"ם בהקשר זה. ראשית, הרמב"ם ציין שאם אישה למדה תורה - יש לה שכר;10 שנית, לדברי הרמב"ם חכמים ציוו שלא ילמד אדם את בתו תורה (כפי שאכן התנסח רבי אליעזר), ולא אמרו דבר על זכותה ללמוד בעצמה; שלישית, הרמב"ם כתב "שרוב הנשים אין דעתם מכוונת להתלמד" - ומכאן, שיש נשים שאכן דעתן מכוונת, ואינן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי.
מכל אלו מסיק הפרישה את המסקנה הבאה: "אבל אם למדה לעצמה, אנו רואין שיצאה מהרוב, ולכך כתב לעיל שיש לה שכר" (פרישה, יו"ד רמ"ו ס"ק טו).11 כלומר, אסור לאדם ללמד את בתו, מחמת החשש שמא תוציא דברי תורה לדברי הבאי, "כי הוא אינו יודע מה שבלבה". אך אישה שרוצה מעצמה ללמוד, עצם המוטיבציה הזו כבר מעידה שאינה מכלל אלו שמוציאות דברי תורה להבאי, ולכן לא רק שהיא רשאית ללמוד, אלא שגם יש לה שכר על כך.12"

"ודברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן והם שהטעו בהן עובדי כוכבים הקדמונים לגויי הארצות כדי שינהגו אחריהן ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו ולא להעלות על לב שיש תועלת בהן שנאמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל ונאמר כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן וגו' כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה אבל התורה אסרתן אינן אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלימה אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת ונטשו כל דרכי האמת בגללן ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים תמים תהיה עם ה' אלהיך."

^נו ו...

אתה מוציא דברים מהקשרם; פשוט נאמר שנשים (גם בימנו, אני רואה נשים שמקיימות כל מני סגולות דחוקות, שאיני יודע מה המקור שלהם (ולפעמים המקור שלהם מעבודה זרה..) בזמן שהן לא מקיימות דברים בסיסיים) וילדים נמשכים לדברי הבאי, כגון סיאנסים וכ'ו
- ובן אדם רציונלי, לא מייחס לדברים הללו חשיבות כלל

אני לא מוציא שום דבר מהקשרו, אתה פשוט צרך ללמוד יותר רמב"ם כדי להבין
טוב, לילה טוב/בוקר טוב, אני פורש לישון

אגב, מצינו גם בנשים כאלו בתקופת הגמרא(לימוד תורה עיונית)..
אבל אלו היו בודדות (גם היום ראיתי בנות ישראל שלומדות לש"ש, אבל הן בגדר מיעוט שאינו מצוי)

זה פשט ברמב"ם
כל קורא מבין את זה..

שואל השאלה:
מעמד האשה שבזמנינו לא דומה כלל למעמד האשה לפני 70 שנה וק"ו לפני 1700 שנה בזמן האמוראים והתנאים.
כותב הרב חיים דוד הלוי "נראה שבזמנים ראשונים, כאשר הייתה האשה עקרת בית גרידא, והבנות לא למדו כל עיקר, היה קיים חשש שלימוד התורה, שכולה חכמה...תגרום אולי נזק לאותן נשים שהיו מרוחקות מכל חכמה אחרת, ולא תירו ללמדן אלא דינים הנחוצים להן בלבד. אבל בזמנינו, שלומדות לימודים כלליים בכל הרצינות, למה ייגרעו דברי תורה"

"חייב אדם ללמוד לבנותיו המצוות כגון פסקי הלכות, ומה שאמרו שהמלמד לאשה תורה כאלו מלמדה תיפלות זהו עומק תלמוד וטעמי המצוות וסודי התורה, אותן אין מלמדין לאשה ולקטן, אבל הלכות מצוות ילמד לה, שאם לא תדע הלכות שבת - איך תשמור שבת?! וכן כל מצוות כדי לעשות להיזהר במצוות. שהרי בימי חזקיה מלך יהודה אנשים ונשים גדולים וקטנים ידעו אפילו טהרות וקדשים. וזהו 'הקהל את העם האנשים והנשים והטף' (דברים ל"א, יב)" (ספר חסידים, מהד' מרגליות, סימן שיג).7

למה ?
כי חלק לוקחות גמרא כפסיקת הלכה, כהתרים לכל מני דברים, כזלזול בדברי חכמים, אפיקורסות, קרדום לחפור בה וכ'ו (אני מדבר מנסיון..)
ואולי זה קצת אבסורדי להגיד, אבל ראיתי שדווקא אלה (לרוב, ראיתי יוצאות דופן) שלהוטות אחר לימוד הגמרא וכ'ו
ולא מקיימות הלכות בסיסיות ח"ו
ולכן, קודם תלמד את ההלכות ודברי המוסר, ואם היא מרגישה שהיא חזקה מספיק באמונה, ומבינה את עיקרי הדברים (ושיש דרך ארוכה בין הלכה פסוקה לגמרא)
- יכולה ללמוד; ואדרבה, תקבל שכר ע"כ

אגב*
רק להבהיר; שהרמב"ם היה רציונליסט(+ פילוסוף), ואינו מזוהה עם תורת הקבלה,
הרבה פוסקים אחרים הולכים לפי הקבלה (שדים, רוחות, קמיעות) - רק שבעניינים האלה יש סודות גדולים, ורק ת"ח מופלגים יודעים לעסוק באמת בנושא הקמיעות וכ'ו

כן לגמרי
לפעמים מסתכלים על זה בעין שונה כי נשים כביכול צריכות ללמוד יותר שיעורי מוסר לחיים עם הילדים.. אני אישית לא תומכת בדעה הזו, כמו שגבר לומד גם וגם גם אישה צריכה ללמוד מה שנוח לה ומה שמתאים לה.
יש הרבה מאוד נשים ובחורות שלומדות, גמרא ,משנה,תנ"ך..

כן, מעמד האישה היום שונה מלכתחילה ודברי הגמרא על נשים דיברו על נשים של פעם שלא ידעו קרוא וכתוב.
אפשר לראות את זה לדוג' בקביעת ריש לקיש ל-טב לה מיתב טן דו מלמיתב ארמלו (כתובות עה, א), קביעה שבבירור לא נכונה לימינו ולכן כל הגזירות ההלכתיות ממנה (לדוג' זו ולפיה אם האישה גילתה בבעל מום והלך וריפא הנישואין עדיין יהיו תקפים בניגוד למקרה ההפוך משום טב למיתב טן דו), כך גם על דברי בשם רבי אליעזר בירושלמי.

^^הקבלה זה שטויות והבלים ועצוב שצריך להסביר במאה ה21 למישהו שקמע עם תמונה של רב לא רק שלא גורם לכלום אלא יש בזה ע"ז ממש.

כן בהחלט, אני לא מבין למה בכלל צריך לשאול על דבר כל כך ברור אפריורי, ונתמך על פי הכללים של "נשים סומכות רשות", ו-"גדול המצווה ועושה". נחמד שבדיוק התעסקתי בעניין בלימוד הסדרה השבועית: וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד (שמות לח, ח). ומפרש ר' אברהם אבן עזרא בפירוש הארוך (וראו ברמב"ן): והנה היו בישראל עובדות השם שסרו מתאות זה העולם ונתנו מראותיהן נדבה כי אין להם צרך עוד להיות יפות רק באות יום יום אל פתח אהל מועד להתפלל ולשמוע דברי המצות. אם נקבל את פירושו ההגיוני של הראב"ע יש לנו מקור למדרשה (לא ישיבה! טפו דרישה!) הראשונה שהתקיימה בסמוך למשכן.

^^אין סתירה מדעתי; פשוט צריך ידע תורני קודם, והבנה אמונית
^^^'הקבלה זה שטויות והבלים' - רוב חכמי ישראל חולקים עלייך; אם מרן רבי יוסף קארו היה רואה את דברייך..
אגב, באיזה נוסח אתה מתפלל ?
חלצת תפילין לפני מוסף ?