מה אתם חושבים על זוגות מעורבים?

לא הייתי יוצאת עם מישהו דתי/חרדי כי זה היה נוגד את האמונות שלי ולא יכולתי להתאהב בבנאדם עם חלק מהדעות שלהם ככה או ככה.

^בידיוק מה שבאתי לכתוב

לא הייתי מוכן לזה, וזה לא מומלץ בכלל. זה מועד לכישלון לצד שהוא כן דתי, או ל"סבל" (זה לא באמת "סבל", אבל אם אין אמונה חזקה - אז זה יראה שזה כן) לצד שהוא לא דתי...

לא הייתי יוצאת עם מישהו דתי או חרדי כי זו לא דרך החיים שלי ואני לא מאמינה.

בלתי אפשרי (אפילו מבחינה פרקטית זה על גבול הבלתי-אפשרי)
אם אחד מבני הזוג חזר בתשובה במהלך הקשר - זה מורכב

שואל השאלה:
לא דיברתי אם אחד חזר בתשובה או חזר בשאלה
לצורך העניין (אני מכירה זוגות משני הסוגים) כי אפשר להישאר ביחד
אבל אנשים בטלווזיה וגם בחיים אומרים שדת זה לא בעיה ואפשר לצאת ולהיות בקשר גם עם ההבדלי דת

שואל השאלה:
אני לא מסכימה עם זה

כן ? - אז איך אפשר לשמור כשרות (בן/בת הזוג לא נאמנים על שום דבר בכשרות הבית)
טהרה - האשה לא נאמנת על טהרה וכ'ו
שבת = סיוט
והכי חשוב, חינוך הילדים ! - מהות הבית, איך אפשר לחנך ילדים שהתורה היא אמת מוחלטת - בזמן שאבא שלהם מנשנש צ'יזבורגר וכ'ו

את באמת מקשיבה לטלויזייה ?

שואל השאלה:
אני לא
פשוט יצא שפסלתי כמה אנשים כי הם לא היו דתיים מספיק בעייני ולא רציתי לצאת איתם

אני לא רואה בעיה..

אני לא הייתי יוצאת עם מישהו דתי כי זה פשוט יהיה מאוד קשה. (לצאת בשבת, ללכת למקומות לא כשרים, לדבר בטלפון בשבת, שמירת נגיעה)

אה, ועולם הבא
לא רואה דתייה שמוכנה לוותר על לימוד תורה..

אני מבחירה אישית לא הייתי יוצאת בגלל שרוב ההורים של דתיים/חרדים לא מרשים להם זוגיות ומגע,גם בגלל שאני לא אוכלת כשר אז יסלקו אותי באבנים לול

לא הייתי יוצאת עם מישהו לא דתי כי אני בעזרת השם אתחזק וארצה להקים בית דתי ולדעתי הפערים יפריעו לקשר

לא חושב שזה טוב מהסיבות שהביאו פה כבר
שבת,כשרות, שמירת נגיעה(אחרי החתונה גם נידה) חינוך וכו'