קיבלתי 800 בפסיכומטרי, ואני מרגיש נוראי בגלל זה.

נגשתי במועד האחרון לפסיכומטרי, לפני זה לא למדתי מלא, כמה קורסים בחינם דרך האינטרנת ותרגולים. פשוט אני עדיין תלמיד, אז אמרתי לעצמי שאם לא ילך לי טוב, אני פשוט אעשה אחד חוזר אחרי הצבא.

אבל בכל זאת למדתי הרבה (לא מלא כמו רוב האנשים) וגישתי לבחינה. להפתעתי, במהלך כל הבחינה דווקא הלך לי ממש טוב, אבל לקראת הסוף, נתקלתי ב5 שאלות שממש לא ידעתי את התשובה להן. ניסיתי ממש עד הדקה האחרונה של הבחינה, אבל לא הצלחתי אז פשוט ניחשתי (הפסיכומטרי זה הרי רק שאלות אמריקאיות). פשוט סימנתי במהירות אחת מהתשובות בשאלות, בתקווה שאולי הימרתי נכון, ואם לא, לא נורא.

לפני כמה שבועות קיבלתי את הציון שלי, 800. הודהמתי, כנראה שממש הימרתי נכון, ובהתחלה הייתי ממש שמח, אבל אז חבר שלי גם קיבל את הציון שלו והוא קיבל 720. עכשיו, 720 זה ציון נהדר, ללא ספק, אבל הקטע הוא שחבר שלי למד פי 5 יותר משאני למדתי, קרע את עצמו בניגוד אלי שלקחתי הכל בצורה קלה יותר, ואני מרגיש שזה לא הוגן, שאני קיבלתי 800 כי בכמה שאלות הימרתי נכון, מבלי שהציון משקף באופן מלא את רמת הלמידה וההתכוננות שלי, בזמן שחבר שלי שקרע את עצמו בעבודה קשה קיבל פחות ממני. אני מרגיש כאילו רימיתי, כאילו סתם התמזל מזלי, וזה גורם לי להיות נורא עצוב.
אני מרגיש שחבר שלי אמור היה לקבל 800, ואני הייתי צריך לקבל 720.
עכשיו, אני יודע ש720 זה ציון מדהים, פנומנלי, אבל עדיין...

מה לעשות? העצב שלי מוצדק בכלל? או שאני סתם מחפש רע בכל דבר?
מה אתם חושבים?